הטעות של האוצר: מכוון את המשקיעים לאפיק שעלול להכאיב

יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות, מתייחס לגל האינפלציה שתקף את כלכלת ישראל, ותוהה האם הוא בשיא כוחו או שהשיא עוד לפנינו
יניב פגוט | (3)

אינפלציה היא מילת המפתח בכל דיון כלכלי, אם בוועדות השקעה ואם בשיחות חולין. אומנם מדד חדש אפריל הפתיע את החזאים כלפי מטה, אולם אין מדובר בתום הגל האינפלציוני העכור אלא ככל הנראה בצירוף נסיבות נקודתי. מחוללי האינפלציה המרכזיים של העת האחרונה בדמות מחירי הסחורות ומחירי השכירויות שרירים וקיימים ותרמו את חלקם גם לעליית מדד אפריל למרות ההפתעה החיובית המדוברת. לא צריך להיות כלכלן על מנת להבחין כי המחירים לא מפסיקים לעלות כמעט בכל תחום בחיי היום יום.

התמונה הנשקפת לחודשים הקרובים אינה משופרת, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות בחודשים מאי עד יולי הקרובים בכ-1.3% במצטבר. הממונה על האינפלציה מטעם הממשלה הרי הוא בנק ישראל לא מתבייש לומר כי ייקח מעל שנה עד אשר האינפלציה תתכנס לתחום יעד האינפלציה קרי 3% ומטה - פירושו נכשלתי ואמשיך להיכשל במשימה מספר אחת שלי והיא עמידה ביעד האינפלציה. הציבור במדינת ישראל חשוף לאינפלציה מכיוונים רבים, החל בהלוואות ומשכנתאות הצמודות למדד, המשך בשחיקה בכושר הקנייה ובשחיקה בנכסים הפיננסיים, והרשימה עוד ארוכה ופוגעת בכל כיס.

ההיגיון גורס כי במידה ואי אפשר באופן מיידי להחזיר את השד האינפלציוני לבקבוק לכל הפחות נוכל להצטייד במכשירים פיננסים רלוונטיים על מנת להתגונן מפניו. ברור לכל כי קיים צורך אמיתי במכשירי השקעה צמודי מדד קצרי טווח זאת על מנת לגדר ולמזער סיכוני אינפלציה, אולם למרבה הצער שוק ההון המקומי אינו מספק לנו מכשירי השקעה סחירים מספקים למטרה זו.

בשנים האחרונות במקביל לגידול בנפחי המסחר בשוק אגרות החוב הממשלתי ולגידול בביקושים נפדו עוד ועוד סדרות צמודות למדד ממשלתיות קצרות ונוצר חוסר בולט וזועק של אגרות חוב צמודות למדד קצרות בעלות טווח לפדיון של עד שנתיים. נכון להיום קיימות בבורסת ת"א, 4 סדרות חוב ממשלתיות קצרות צמודות למדד בלבד בהיקף מצטבר של כ-32.1 מיליארד ש' כאשר הארוכה שבהן נפדית בתום יוני 2013 (ראה טבלה מספר 1).

רק על מנת לתת מקום להשוואה הרי באפיק השקלי הקצר (מק"מ + ממשלתי שקלי ריבית קבועה) ישנו סה"כ חוב של מעל ל-170 מיליארד ש', יותר מפי 5. אם לא די בהיצע הדל של אגרות חוב צמודות למדד קצרות נציין כי גליל 5480 תפדה כבר בתום חודש אוגוסט הנוכחי ובכך ייגרע כ-28% ממלאי אגרות החוב הצמודות הממשלתיות הקצרות. האוצר מגייס באפיק הצמוד הקצר כ- 500 מליון ש' בלבד בחודש כך שהפער בין הפדיונות לגיוסים באפיק זה עצום.

ברורה לנו המדיניות של האוצר אשר מאריך את החוב הממשלתי ומקטין את הרכיב הצמוד בתמהיל החוב, כך היה נוהג כל מנהל כספים אחראי וכך נוהגים באוצר. יחד עם זאת היינו מצפים מהאוצר לבחון את גיוסי ההון שלו בטווח הקצר בפרספקטיבה יותר רחבה מאשר מחיר בלבד ולהתייחס למפת הביקושים וההיצעים הבעייתית על מנת לספק לציבור המשקיעים את היכולת להתגונן מפני האינפלציה הקצרה. בכך שאינו מייצר אלטרנטיבה צמודה קצרה מכוון האוצר את הציבור אם במודע ואם כפועל יוצא לעברו של האפיק הקונצרני הקצר כפתרון אינפלציוני. להערכתי, מדובר בטעות. אסור לשכוח את המפולת הקונצרנית של שנת 2008, לכל צריך להיות ברור כי לא מדובר בנכס חלופי לאג"ח צמודה ממשלתית קצרה.

נקודה נוספת בהקשר זה היא העובדה כי חברות ציבוריות המדורגות בדירוגי ההשקעה הגבוהים יתנהלו בגיוס ההון שלהם בדומה לממשלה ולא יגייסו אג"ח צמודה קצרה, לפיכך הנפקות חדשות באפיק זה תהיינה מפלטם של החלשים. הסדרות הקיימות בחלק הקצר של האפיק הקונצרני נסחרות בממוצע במרווחי שפל אשר אינם מפצים על הסיכון הקונצרני, וזאת כתוצאה מזרימת כספים מסיבית לאפיק.

כולנו רואים את הפרסומות של קרנות הנאמנות הצמודות למדד המוגבלות במח"מ קצר, הציבור נוהר לקרנות אלו על מנת להתגונן מפני אינפלציה ומנהלי ההשקעות בקרנות אלו נאלצים להתפשר על מחיר הסחורה הנרכשת. מצב שכזה עלול להביא למצב שבו משקיעים החפצים בהגנה במפני אינפלציה ייחשפו לסיכון קונצרני מהותי.

השלכה חשובה נוספת של עודף הביקוש הענק לאפיק צמוד ממשלתי קצר הוא עיוות ציפיות האינפלציה הנגזרות מן השוק אשר מהוות כלי תומך החלטה חשוב במדיניות המוניטרית של בנק ישראל (ראה טבלה מספר 2). זכור לנו פעמים רבות בעבר הקרוב (כגון פדיון גליל 3870) בהן נפדו סדרות אג"ח צמודות ממשלתיות קצרות וציבור המשקיעים פרטיים ומוסדיים אשר שאף לשמר את החזקתו באפיק הצמוד הממשלתי הקצר הזרים ביקושים אדירים לאפיק בלי קשר לעלייה כזו או אחרת בציפיות האינפלציוניות במשק.

העדכון הטכני של מדדי האג"ח הצמודים הממשלתיים כתוצאה מפדיון של סדרה גורר התאמה של מוצרי השקעה מחקי מדד, דוגמאת תעודת סל וקרנות אינדקס ואלו בהעדר סחירות ונכס בסיס רלוונטי מעוותים את תמונת ציפיות האינפלציה לטווחים השונים ובכך משבשים את תמונת ציפיות האינפלציה הנשקפת מן עקומי התשואה לפדיון.

*קבוצת איילון הינה בעלת זיקה לנכסים פיננסיים, כהגדרת מונח זה בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה 1995 ועשויה להיות בעלת זיקה לנכסים המפורטים בסקירה. הסקירה המובאת באתר מתבססת על מידע אשר קבוצת איילון מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי לבצע בדיקות עצמאיות ביחס אליו. הסקירה המובאת באתר, ככל שמובאת כזו, אינה מתיימרת להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בה, והדעות האמורות בסקירה עלולות להשתנות ללא מתן כל הודעה נוספת

בכל מקרה הסקירה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפים של הנכסים הרלוונטיים המוזכרים בסקירה, ככל שמופיעים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין וסוג שהוא. אין בסקירה זו כדי להוות מתן יעוץ השקעות, הצעה של הנכסים המוזכרים בה ו/או להוות הזמנה לרכשם ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך ו/או כהצעה לרכישת הנכסים, ולפיכך אין להסתמך על המידע הכלול בה ואין בה כדי להחליף שיקול דעת עצמאי

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אולי אתה רוצה שהאוצר ייתן לך צמוד לשנה 6% ? (ל"ת)
    מכרבל גלילים 22/05/2011 23:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הבעיה האמיתית היא שהמוסדיים קונים במחירי הפסד (ל"ת)
    אגח בתשואה שלילית 22/05/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 22/05/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    מתנהלת כמו חברה עסקית שתפקידה להעביר כמה שיותר כסף מכיסי האזרחים לכיסי המדינה, כאשר המדינה היא כל מיני פרוטקציונרים כאלה ואחרים... אינפלציה זה מעולה לממשלה. זהו מעין מס " בלתי נראה" , למה לתת לאזרחים אפשרות להתגונן מפניו?? שיסבלו..
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.