קשת ורשת עמדו במחויבויות הרשות ה-2: השקיעו 235 מיליון שקלים בסוגה עלית
שתי זכייניות ערוץ 2, 'קשת' ו'רשת' עמדו במחויבויותיהן להשקעה בסוגה עלית, בהפקות מקור ובתמיכה בקולנוע הישראלי - כך עולה מדוח של הרשות השנייה לשנת 2010.
על פי עיקרי הדוח שהגיש מנכ"ל הרשות השנייה מנשה סמירה, עולה כי 'קשת' ו'רשת' הוציאו 235 מיליון שקלים על תכניות סוגה עילית בעוד שהיו מחויבות ל-225 מיליון כולל השלמת חוסרים מהעבר.
במסגרת המכסות לתכניות מסוגה עילית, נכללות תכניות דרמה, תעודה, סרטי תעודה מיוחדים ותכניות מיוחדות. בעל הזיכיון מחויב למכסה כוללת לכלל התכניות מסוגה עילית לצד מכסות פרטניות לתתי הסוגות השונים. הזכיינים מחויבים להוצאה לסוגה עילית כנגזרת של הכנסותיהם.
'רשת' שידרה 255 שעות מסוגה עילית. בשנת 2010 היא חויבה להוציא כ-75.7 מיליון שקל להפקה ולרכישה של תכניות מסוגה עילית, ועוד 8.1 מיליון השלמה על חוסרי עבר. בפועל היא הוציאה 90.2 מיליון שקלים. בתוך כך השלימה 'רשת' חוסרי עבר בסך 19.4 מיליון שקלים - 18.5 מליון על הפקה ורכישה של תכניות תעודה, ו-900 אלף שקלים על תכניות דרמה. לזכיינית חוסר של 4.9 מיליון שקל בהוצאה על סרטי תעודה.
'קשת' שידרה 310 שעות מסוגה עילית. ב-2010 היא חויבה להוציא כ-133.6 מיליון שקל להפקה ולרכישה של תכניות מסוגה עילית, ועוד כ-7.5 מיליון שקלים לצורך השלמת חוסרי העבר. בפועל היא הוציאה 144.9 מיליון שקל. היא גם השלימה 16 מיליון על חוסרי עבר. כעת יש לה חוסר של 3.7 מיליון שקל בדרמה ו-1.2 מיליון בסרטי תעודה.
2 הזכייניות חויבו בשנה שעברה להוציא ביחד 8 מיליון שקלים, בחלוקה שווה ביניהן, להפקה של סרטי קולנוע. 'רשת', שצריכה להשקיע עוד מיליון שקלים על פי החלטת מועצת הרשות השנייה, הוציאה בסך הכל 3.9 מיליון שקל. בין הסרטים בהם תמכה: 'עג'מי' שהתמודד על האוסקר ו'הדקדוק הפנימי'.
'קשת' הוציאה בפועל בשנה שעבר 3.72 מיליון שקל להפקת סרטים, בין היתר ב'ארץ בראשית'. כמו כן דיווחה על הוצאה נוספת שבוצעה ב-2009 בסך 3.46 מיליון שקלים להפקת סרטים.
הזכייניות מחויבות למכסת הפקה מקומית בסך 45% משידוריהן. המכסה מחושבת מתוך כלל השידורים, כולל שידורי חברת החדשות ובניכוי שידורי 'החינוכית' ושידורי הרשות השנייה. 'החינוכית' מחויבת ל-50% הפקה מקומית. 'רשת' הגיעה לרמה של 51% הפקה מקומית, 'קשת' ל-49% ו'החינוכית' ל-57%.
סעיף שהזכייניות לא עמדו בו, הוא הפקות מקומיות קנויות. כללי התכניות קובעים ש-65% מכלל ההפקות המקומיות וכן מכלל ההפקות מסוגה עילית חייבות להיות קנויות. 'קשת' עמדה באחוז הפקה מקומית קנויה, אבל לא באחוז הפקה קנויה מסוגה עלית. 'רשת' לא עמדה בכך, והחינוכית לא עמדה באחוז הפקה מקומית קנויה. ברשות השנייה מצהירים כי "ינקטו צעדים בהתאם לאחר הדיון במועצה".
בסוגיית השידורים החוזרים, שמוגבלים לעד 20% מכלל השידורים, 'רשת' (16.7%) ו'קשת' (20%) עמדו בדרישה.
מנשה סמירה מסר: "שנת 2010 מבטאת הפנמה של המחויבויות על ידי זכייני ערוץ 2. זוהי שנת שיא מבחינת היקפי העשייה הטלוויזיונית, בעיקר בסוגה עילית. לשם השוואה בשנים הטובות של תקופת המכרז הקודם, 2004-2005, נעשו כ-80 מליון שקל סוגה עילית, ואילו ב-2010 זה הגיע ל-235 מיליון. מגמה זו החלה ב-2009, התעצמה ב-2010 וכבר היום מסתמנת עמידה ב-2011. זו תוצאה ישירה של פעילות הרשות וצעדי רגולציה שנקטנו לאורך השנים".
מרשת נמסר: "רשת השקיעה הרבה מעבר להתחייבויותיה. בשנתיים האחרונות הושקעו עשרות מיליוני שקלים מעבר למחויבויות ולראייה הצמצום הניכר בחובות העבר של ערוץ 2 בכלל ושל רשת בפרט. דו"ח 2010 הוא תוצאה של המחצית הראשונה של תקופת הזיכיון שבה רשת השקיעה כ-300 מיליון שקל יותר מהמחויבויות. התוצאה הטלוויזיה הטובה ביותר ובית חם ליצירה ישראלית".
מקשת נמסר: "גם ב-2010, כמו בשנה שקדמה לה, עמדה קשת במחויבותה ואף השלימה חוסרי עבר על פי מתווה הרשות ואף מעבר לכך. משמעות העמידה אינה עניין של מה בכך ואינה עוד שורה בדוח כזה או אחר. מדובר בהשקעה חסרת תקדים עקבית ומתמשכת. ב-2010 בלבד השקיעה קשת כ-150 מיליון שקלים בתכניות הסוגה העילית בלבד ולמעלה מ-300 מיליון שקל הוצאה עבור כלל השידורים. ב-5 השנים האחרונות מתחילת הזיכיון החדש, השקיעה קשת כמיליארד שקלים בהפקות מקור כאשר כחצי מיליארד הושקע בסוגה עלית.
- 1.רועי 22/05/2011 10:24הגב לתגובה זולהשלים?!

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
אחרי כמעט שלוש שנים מרגע קבלת הרישיון - אש מתחיל לפעול. המייסדים מציגים חזון של "בנקאות אחרת" - האומנם?
בנק אש (esh), הבנק הדיגיטלי החדש שבשליטת היזם ניר צוק, יחל מחר את פעילותו באופן רשמי, עם אירוע השקה מקוון בו תוצג התוכנית העסקית של הבנק.המהלך מגיע כמעט שלוש שנים לאחר שבדצמבר 2022 קיבל הבנק רישיון מבנק ישראל. מחר צפויים המייסדים, ובהם יובל אלוני, לחשוף את החזון והכיוון שאליו הם מתכננים להוביל את הבנק. אלוני, שותף מייסד ומבעלי השליטה, פרסם בפוסט כי מדובר ב"רגע מכונן" אחרי שנות עבודה רבות, וציין כי הבנק ישנה את פני הבנקאות המסורתית.
מודל עסקי שונה מזה של וואן זירו
בניגוד לבנק הדיגיטלי וואן זירו שהשיק את שירותיו כבר באוגוסט 2022 ומכוון בעיקר למשקי בית, בנק אש מתכנן להתמקד במגזר העסקי - ובעיקר בעסקים קטנים וזעירים. הפלטפורמה הטכנולוגית העצמאית של הבנק כבר פועלת ומבוססת על מערכות ליבה בענן הציבורי, מתוך מטרה להפחית עלויות ולייעל תהליכים.
הטכנולוגיה הזו אינה מיועדת רק לשימוש פנימי. בכוונת אש לשווק אותה בהמשך גם לבנקים דיגיטליים נוספים בארץ ובעולם. בין המוצרים שאש צפוי להציע: חשבונות עו"ש, פיקדונות, אשראי עסקי ושירותים פיננסיים מותאמים לעסקים קטנים. נראה שהמקום שבו הם יכולים לעורר את השוק הוא בפיקדונות הריבית על הפיקדונות בבנקים נמוכה מאוד, במיוחד הריבית על עו"ש והריבית לפיקדונות קצרים. כל גורם שייכנס לתחום ויספק ריביות טובות, עשוי למשוך קהל, אם כי, כפי שניתן להיווכח מהניסיון של וואן זירו, זה לא יהיה פשוט.
השקעות עתק ותג מחיר של חצי מיליארד דולר
מאחורי בנק אש עומדת קבוצת משקיעים בראשות ניר צוק, מייסד פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כ-125מיליארד דולר. השקעה משמעותית של גוף מוסדי, היתה של כלל ביטוח, שהשקיעה כ-100 מיליון שקל תמורת 4.99% ממניות הבנק וחברת הטכנולוגיה שעל בסיסה הוקם.
ההשקעה בוצעה לפי שווי של כ-512 מיליון דולר אחרי הכסף, ואליה הצטרפו גם אלוני, ושותפים נוספים. מדובר בסכום משמעותי, בעיקר בהתחשב בכך שהבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל מול הציבור.