יהלומים לנצח: זינוק בביקוש לתכשיטים בסין מקפיץ את הביקוש ליהלומים וזהב
שמרלין מונרו שרה שיהלומים הם חבריה הטובים של האישה היא לא ידעה שהם יהפכו להיות החברים הכי טובים של סוחרי התכשיטים בסין. אחת מההשפעות של הגידול בכלכלה הסינית היא העלייה בביקוש לתכשיטים, מה שמעלה את הביקוש לזהב ויהלומים במדינה.
על פי נתונים של מועצת הזהב העולמית, WGC, הביקוש לזהב בסין עלה ב-21% ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל בשנת 2010, מה שמהווה את אחת הסיבות לעלייה במחיר של המתכת היקרה.
למרות זאת, כלכלנים באסיה ממליצים להשקיע ביהלומים כסחורה שהופכת להיות הדבר הבא בשוק הסחורות. " זהב לא מספק יותר בתור סמל סטאטוס, הלקוחות רוצים את מה שבולט, הם רוצים את הניצוץ, ובשביל זה צריך יהלומים" אומר אדי טם, מנהל קרן הגידור CAI Global בראיון לרשת CNBC.
טם סבור כי הביקוש ליהלומים ימשיך לגדול, ויכול לזנק בעוד עשרות ואולי אף מאות אחוזים. לדבריו הסיבות לכך נעוצות בשיפור המצב הכלכלי של האוכלוסיה בסין, ושינוי תרבותי, כאשר גברים רבים יותר בסין רוכשים טבעות אירוסין.
הקרן שבניהול טם, שהשיגה תשואה של 48% בשנה שעברה, הגדילה את השקעותיה בשתי מניות של סקטור התכשיטים שנסחרים בהונג קונג, Look Fuk ו-Chow Sang Sang שזינקו ב-261% ו-80% בהתאמה בתקופה של שנה.
"הביקוש הגבוה לזהב ויהלומים ממשיך לעלות וזאת בעקבות התגברות הלחצים האינפלציונים, דבר שמיטיב עם ההכנסות והרווחים של חברות התכשיטים בהונג קונג" אומר אדווין פן, אנליסט המסקר את סקטור התכשיטים בבנק המרכזי של סין, וממליץ לרכוש את שתי המניות.
למרות המלצות הקנייה של פן, הבנק המרכזי בסין מייעץ למשקיעים להיזהר כאשר משקיעים במניות של חברות התכשיטים וזאת בעקבות האפשרות כי הכלכלה בסין תיכנס להאטה במקרה של משבר בשוק הנדל"ן במדינה, וגם בגלל האפשרות שירידה במחירי התכשיטים תפגע בשתי החברות שמחזיקות יתרות זהב ויהלומים גדולות.
- 2.קנין 22/05/2011 09:20הגב לתגובה זואני מוכן לקנות
- 1.מעונינת למכר את כל התכשיטים שלי בחצי מחיר (ל"ת)אשת יהלומן 21/05/2011 19:04הגב לתגובה זו
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
