סקירת הבנקים: בפועלים מודאגים מהמצב הבטחוני, בלאומי צופים דו"חות טובים
הבורסה בתל אביב חתמה שבוע מעורב אך דובי בעיקרו. בסיכום שבועי מדד המעו"ף עלה 0.2% ואילו מדד ת"א 75 איבד 1.5%. בסקירתם השבועית, מציינים הבנקים את ציפיות הריבית, הגבלת האשראי הניתן לדיור ואת המדד המשולב לחודש מארס.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "אנו מעריכים כי הדשדוש בשוק המניות המקומי יימשך בטווח הקצר, כשבטווח הארוך הנתונים הכלכליים המצויינים של המשק יאפשרו מתן דלק לעליות שערים נוספות, אשר יניבו להערכתנו תשואה עודפת על פני האפיקים הסולידיים" לאחר בחינת כל הסיכונים אומרים בבנק כי "המלצתנו בנוגע להחזקה מלאה ברכיב המנייתי בתיקים נותרת בעינה"
פרסום כלכלני בנק לאומי מציין כי: "עונת הדוחות הכספיים צפויה להיות טובה, על רקע נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק המקומי. בהתחשב בכך וברמת המכפילים בה נסחר כיום שוק המניות המקומי, נראה כי בהסתכלות ארוכת טווח, במידה והסביבה הגיאופוליטית תתייצב תתחדש המגמה החיובית.".
שוק האג"ח
תשואת המק"מ נסחרה במהלך השבוע ברמה של 3.47%. תשואה זו מגלמת ריבית של 3.9% בעוד שנה. לדעת כלכלני בנק הפועלים, "ניתן להמשיך ולהמתין עם ההשקעה במק"מ בתשואתו הנוכחית עד לחזרתו לפחות לרמות של כ- 3.5%".
כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ להשקיע באיגרות החוב השקליות (שחרים) על פני איגרות החוב הצמודות (גלילים). בסקירתם כותבים כלכלני הפועלים כי "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות, שממשיכות להיות גבוהות יחסית (של כ- 3.1%), תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה". בבנק אומרים כי הצפי לעליית הריבית יביא המשך עליית התשואות התשואות בעיקר בשחרים הקצרים.
עוד מציינים כלכלני הבנק כי "אנו סבורים כי יש להיחשף לאפיק המדדי הקצר באמצעות אגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה בשילוב אגרות חוב בדרוג A+ במינון נמוך ". באשר לארוכים מציינים, "ללקוחות המעוניינים להגדיל את רמת הסיכון אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים אם כי במשקל נמוך".
כלכלני הלאומי מציינים כי: "רגישות השוק להתפתחויות הגיאו-פוליטיות אמנם ירדה, אך הסיכון עדיין קיים. המשך עליית הריבית עלול להביא לעלייה ברמת התשואות בחלקו הארוך של העקום".
לדבריהם: "אנו סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות. מבחינת תמהיל השקעה, אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי". באשר לקונצרניות כותבים בבנק לאומי כי: "להערכתנו, בשל צמצום המרווחים מאגרות חוב ממשלתיות, הסיכון הכרוך כיום בהשקעה באגרות חוב קונצרניות גבוה. על כן, יש להגביל השקעה באגרות חוב בעלות טווח לפדיון של עד 4 שנים. אנו ממליצים להתרכז בדירוגי השקעה שבין דירוג AA ל- +A".
- 5.לא ראיתי מילה על המצב דאגה מהמצב הבטחוני , (ל"ת)ההיפך ממליצים להשקיע 20/05/2011 20:50הגב לתגובה זו
- 4.הבורסה יורדת מתחילת השנה והם בשלהם (ל"ת)משקיע 20/05/2011 17:05הגב לתגובה זו
- 3.משקיע כבד 20/05/2011 16:56הגב לתגובה זוקודם תרד ואחר כך תעלה זה הניתוח שלי סיימתי ג שנות לימוד
- 2.דניאל 20/05/2011 11:12הגב לתגובה זובנק שחצן שניכשל מאד בניתוחים שונים ב 2008 אמר להגדיל למקסימום את התיק הצמניות, ב 2009 אמר להקטין ל 5-10 אחוז בלבד ,ממש יצא הפוך, ב 2010 ו 2011 המליץ על גולף שנחתכה קשות, המליץ על אידיבי שנחתכה עוד יותר מגוף, המליץ על ח" ל וכיל שהם מגמגמות, המליץ על שופרסל שנפלה רק 13-15 אחוז, אז ביקצור הכל הפוך מהמלצות הפועלים, שמעולם לא יודע להתנצל ולומר " סלחיה טעינו" .
- שימי 21/05/2011 10:54הגב לתגובה זומניסיוני תמיד לפעול הפוך מההמלצות לרוב מרוויחים מזה
- 1.זיו 20/05/2011 10:44הגב לתגובה זוהעם הגישו את הבקשה לבגץ בקשר לליכלוך של העלאת התמלוגים במניות הגז של המשקיעים שהשקיעו את כספם ולקחו את כל הסיכונים ועכשיו בעים כל הפודלים למיניהם ורוצים לישחוק אותנו המשקיעים בושה וחרפה בקרוב מאד יגיע הזמן שלכם יליכלוך אוכלי חינם ומגדלי תחת אני תיקבע שבקץ ילמד את הפודלים שהסכמים יש לחבד במיוחש ממשלה אם לא אז זאת לא ממשלה זאת קבוצה של אנשים שיובים כאילו חברי כנסת שלא מבינים מאומה חבל על הזמן צריך להחליף כמה שיותר מהר את השילתון ולהצביע לאנשים שמבינים מה זה כחול לבן למדינת ישראל ולא אוכלי חינם
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
