פרסום ראשון

אמיר גילת על 'משבר התכניות' בערוץ 1: 'יש כסף לארנונה אבל לא לתוכן - אבסורד'

המנכ"ל כינס את בכירי חטיבת התכניות והודיע שנגמר התקציב. גורמים ברשות: "שקלאר אחראי על הכישלון הזה". גילת: "נפעל להעביר כסף לתוכן"
אלכסנדר כץ | (12)

משבר תקצוב ההפקות של חטיבת התוכניות בערוץ 1, ממשיך להסעיר את רשות השידור. היו"ר אמיר גילת, אמר הבוקר (יום ה') לאייס כי אינו מוכן להשלים עם מצב בו הערוץ לא יפיק תכניות עבור חטיבת התוכניות, שכפי שנחשף אתמול באייס, הסתיים בתקופה האחרונה תקציבה לשנת 2011.

בחטיבת התכניות בערוץ 1 פועלות מחלקת התרבות והבידור, הדרמה, התעודה, הילדים והדת. בין היתר מופקות התכניות 'לגעת ברוח', 'מבט שני', 'הסיפור האמיתי', 'שאלת רב', 'מקבלים שבת עם דב אלבוים', 'מבראשית' ועוד. כמו כן מופקות הפקות חיצוניות כמו 'נבחרת החלומות' ו'נסים גרמה מארח'.

לפני כ-4 חודשים החליטה הרשות להפסיק הזרמה של תקציבים לחטיבת התכניות. בסופו של דבר, היא הזרימה כ-7 מיליון שקלים, מתוכם 1.5 מיליון שקלים לטובת הפקת קדם האירוויזיון. בשבוע שעבר כינס מנכ"ל הרשות מרדכי שקלאר את מנהלי המחלקות בחטיבת התכניות, והודיע להם כי גם תקציב זה נגמר. גורמים בערוץ 1 תמהים כיצד תקציבי חטיבת החדשות ומחלקת הספורט לא נפגעו, ואף ציינו את 15 מיליון השקלים שמוקצים מדי שנה עבור זכויות ליגת העל, ומיליונים אחרים עבור משדרי ספורט.

לאייס נודע כי ישנן תכניות שצולמו אולם משום שתקציב ההפקות נגמר, הן תקועות בחדרי עריכה. כך למשל הפקות של מחלקת התרבות. אפילו סכום של כמה אלפי שקלים להשקת הסדרה החדשה 'צו האופנה' אין בנמצא.

תקציב חטיבת התכניות עמד בשנת 2010 על כ-12 מיליון שקל. בתחילת השנה הצהירו ברשות כי תקציב ההפקות המקוריות ל-2011 יעמוד על 70 מיליון שקלים עם התחלת הפעלת הרפורמה. בדוח מבקר המדינה

שפורסם שלשום (יום ג'), צוין כי למרות שחוק רשות השידור מחייב את הרשות להוציא לא פחות מ-36% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות ו-10% מההכנסות שיוקצו לסוגה עילית, הרי שבפועל, ב-3 השנים האחרונות עמדה ההשקעה בהפקות מקור על פחות מ-3%.

שקלאר מסר אתמול לאייס כי "טרם אושר התקציב לשנת 2011. הוועד המנהל עדיין דן בנושא". גורמים במליאת רשות השידור הגיבו ואמרו כי "מנכ"ל, שמבקר המדינה קבע עליו שלקה בכשל ניהולי חמור, אחראי גם על הכישלון הזה של אי יכולת של ראיה לא נכונה של העדפות הרשות".

גם גילת התייחס לסוגיית הפגיעה בשידורי התכניות בערוץ 1. לאייס אמר כי "רשות השידור קיימת כדי לשדר. מצב בו אין מענה תקציבי להפקת תכנים - שזו המשימה של הרשות - הוא מצב אבסורדי שאני לא מוכן להשלים איתו".

גילת הוסיף עוד כי "בישיבת ועדת הביקורת האחרונה, אמרתי שלא מתקבל על הדעת שלרשות יהיה כסף לחשמל, מים וארנונה עבור מתקני השידור, אבל היא לא מוצאת כסף לשידור עצמו". לדבריו, " מוסדות רשות השידור יפעלו בימים הקרובים במסגרת הדיונים לתקציב 2011, לשנות את סדרי העדיפות ולהעביר תקציבים לתוכן".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    עוד קומניקט של גילת (ל"ת)
    שרלה 20/05/2011 11:08
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    תעיפו את אורי לוי(הבורקס)ונוימן העילג (ל"ת)
    נתן אשל=שרלה 20/05/2011 10:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    חלוויכה 19/05/2011 23:26
    הגב לתגובה זו
    מושחת ומפלבל עיניים!
  • 9.
    זרוק את הכלב! (ל"ת)
    די נמאסתם! 19/05/2011 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יאצק 19/05/2011 20:23
    הגב לתגובה זו
    אם אתה רואה מה עשה המוקיון למה אתה לא מעיף אותו?
  • 7.
    רמי 19/05/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    המבקר קבע שהוא כישלון ואתה נותן לו גיבו. די עם הדיבורים עבור למעשים. תפסיק להיות סמרטוט ריצפה תן לו בעיטה בתחת ותחזיר אותו לעופרה כדי ,ינהל שם את המכולת אם יקחו אותו
  • 6.
    19/05/2011 18:02
    הגב לתגובה זו
    כל שדרת הניהול אחראית על ניהול לא נכון של התקציב עד כדי הגעה לשוקת שבורה.מנהל טוב היה יודע מה לעשות ואיך.נכון הוא ששקלאר לא הפגין בקיאות בניהול אבל גם מי שמתחתיו לא יודעים לנהל וכך הוא קיבל עצות אחיתופל.
  • 5.
    (ל"ת)
    * 19/05/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    * (ל"ת)
    19/05/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מילים ריקות מתוכן 19/05/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    איך אמיר,איך . הרי הדברים בידיים שלך.
  • 2.
    אז למה קולטים עובדים 19/05/2011 15:21
    הגב לתגובה זו
    אם אין כסף לתכנים אז איך מגיסים עוד כח אדם. למה מנהלים שרוטים לא מסוגלים לנצל את כח האדם הקיים כי משהו פגום בדרך הניהול שלהם. מנהל שלא מנצל נכון את עובדיו הוא צריך ללכת ולא לבכות על העדר תקציב. יש פה יותר מדי כסף.
  • 1.
    אמיר תמשיך כך אל תוותר ,מנסים לעצור את רוחך (ל"ת)
    אימרי שפר 19/05/2011 13:24
    הגב לתגובה זו
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"

בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה

עוזי גרסטמן |

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".

רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".

לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.

הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".

הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".