פובליסיס רכשה את סוכנות הדיגיטל ROSETTA תמורת 575 מיליון דולר
חברת הפרסום העולמית פובליסיס רכשה לפני מספר ימים את סוכנות הדיגיטל האמריקאית 'רוזטה' (ROSETTA) תמורת 575 מיליון דולר. מהלך זה הופך את פובליסיס שסימנה את התחום הדיגיטלי כמנוע צמיחה מרכזי בפעילותה לחברה שמחזיקה ב-3 מחברות הדיגיטל בעשירייה הראשונה בעולם: DIGITAS, RAZORFISH ו-ROSETTA.
RESETTA מחזיקה בעיקר בלקוחות מתחומי שירותי הרפואה, קמעונאות ופיננסיים. בין תיקי הלקוחות המובילים בסוכנות ניתן למנות את ג'ונסון & ג'ונסון, HP וחטיבת הסלולר של דויטשה טלקום.
הסוכנות תמשיך להתנהל כגוף עצמאי בתוך קבוצת פובליסיס. מייסד ומנכ"ל החברה בפועל, כריס קואן, ימשיך לעמוד בראשה. על פי פרטי העסקה פובליסיס תשלם 575 מיליון דולר במזומן ומחזיקי המניות ב-ROSETTA עשויים לקבל מענקים כספיים נוספים ב-2014 בהתבסס על ביצועי החברה בין 2011 ל-2013. המחיר ששילמה פובליסיס הצליח להרים גבות בקרב משקיעים. המחזור השנתי הצפוי ל-ROSETTA בשנה הקרובה עתיד לעמוד על כ-250 מיליון אירו.
סוכנות הפרסום העולמית פובליסיס מחזיקה תחתיה את סוכנויות פובליסיס, לאו בורנט, סא'צי אנד סאצ'י, סטארקום מדיה וזניט אופטימדיה. בשנת 2006 החליטו קברניטי פובליסיס ובראשם מוריס לוי להעמיק את חדירתה ולהגיע למובילות בתחום הדיגיטלי. "האינטראקטיב והדיגיטל מהווים כעת כ-42.5% מההכנסות בצפון אמריקה וכ-28.1% בעולם כולו, לעומת 20.1% במחצית הראשונה של 2009". כך לדברי לוי בסיכום הרבעון השני של 2010.
דורון טל, מייסד ושותף מנהל אידיאולוג'יק מקבוצת פובליסיס ישראל מסביר קצת על גישת הקבוצה העולמית ואומר: "האסטרטגיה של מוריס לוי ופובליסיס באופן כללי היא להחזיק בכמה מותגי פרסום עולמיים כמו ליאו בורנט וסאצ'י ולתת להם להתחרות ביניהם. הקבוצה יוצאת מתוך הנחה הגיונית שזה יגביר את המצוינות ואת השאיפה להישגים וזה אכן כך - אתה יכול לראות איך רייזורפיש ודיגיטאס נלחמות אחת בשנייה על תקציבים".
טל מוסיף ואומר: "קורה שאני מקיים פגישות עם סוכנויות מקבוצת פובליסיס בעולם ומעדיף לשמור לעצמי את העובדה שביקרתי בסוכנות מתחרה לפני כן מרוב שהתחרות ביניהן חריפה".
בפובליסיס לא מתקשים לקרוא את המפה: 2 גורמים הופכים את הרכישה וחיזוק תחום הדיגיטל למהלך טבעי ומתבקש. הסיבה ראשונה היא העובדה שבזירה העולמית, ארה"ב היא המדינה עם השוק הגדול ביותר בקבוצת פובליסיס כאשר אחריה נמצאות צרפת ובריטניה.
בנוסף לכך יש לציין את נתוני השיא ברבעון האחרון של 2010 והשנה כולה בתחום הדיגיטל בארה"ב. מנתוני ה-IAB (איגוד האינטראקטיב האמריקאי) עולה כי המחזור הכולל של האינטראקטיב ב-2010 עומד על 26 מיליארד דולר, נתון המהווה צמיחה של 15% לעומת 2009. הרבעון ה-4 קבע גם כן שיא עם 7.45 מיליארד דולר, המהווה עלייה של 19% לעומת הרבעון המקביל ב-2009 ועלייה של 15% לעומת הרבעון ה-3 ב-2010.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
