מנכ"ל כלל ביו': "המודל של שיתוף הפעולה עם טבע - ראוי לחיקוי"
חברת כלל ביוטכנו (כת"ב) ערכה היום כנס משקיעים גדול בבורסה בתל אביב. במסגרת הכנס השתתפות למעלה מ-100 אנליסטים ומנהלי השקעות משוק ההון כדי לשמוע על ההתקדמות שעברה החברה בשנה האחרונה ובמטרה להבין לאן פניה של החברה בשנה הקרובה.
חברת כת"ב היא חברת ההשקעות הגדולה בישראל בתחום של מדעי החיים. לחברה ישנם אחזקות ב-18 חברות מתחום מדעי החיים אשר מבצעים בימים אלו למעלה מ-30 ניסויים קליניים במקביל. תשומת לב המשקיעים הופנתה למנכ"ל החברה ראובן קרופיק, אך נוכחות נרשמה גם מצד המנהלים בחברות הבנות, אך גם מצד יו"ר החברה אבי פישר מטעם קבוצת IDB השולטת בחברה.
"חבורת הניהול שיש בכת"ב היא יוצאת דופן באיכות שלה ובצורה שבה היא מביאה כסף", אמר פישר בפתח דבריו. "יש להסתכל על פעילותה של כת"ב כריצה למרחקים ארוכים ולא למרחקים ארוכים".
פישר דיבר על התהליכים המתבצעים בעולם שבהם חברות הייטק מעבירות מרכזי פיתוח וייצור למזרח למדינות כמו הודו וסין. פישר הדגיש את היתרונות התחרותיים של חברות בתחום מדעי החיים על פני מדינות אחרות בעולם. "נוצרה בישראל מסה קריטית של חברות גדולות ופועלות כאן למעלה מ-700 חברות. אנו ב-IDB מחזיקים למעלה מ-40 חברות בתחום מדעי החיים וכמעט מחצית מהן נמצאות בכת"ב".
"אם אנחנו נשיג את היעדים הקליניים שלנו - המניה תצבור ערך"
לאחר פישר עלה לבמה ראובן קרופיק אשר הצליח בשנים האחרונים למצב את כת"ב כחברת ההשקעות המובילה בישראל בתחום מדעי החיים. כת"ב מנהלת במקביל 5 חברות הנמצאות בניסויים קליניים מתקדמים Phase III ועוד שמונה חברות הנמצאות בשלב קליני Phase II/b.
"אנחנו לא חברה לפיתוח תרופות. אנחנו בעצם עושים אינטגרציה של חברות כדי להגיע בזמן עם מוצרים לשוק", אמר קרופיק. "האופי שלנו השתנה גם במעורבות שלנו בחברות הבנות. כך למשל, עסקת מדיוונד, פוליהיל וטבע מהווה אופי אופרטיבי של חברה המוכרת תרופות".
בהקשר זה ציין קרופיק: "הקמת המרכז לריפוי פצע - זאת יוזמה נדירה לחברות שלנו. היא הסבה לנו תשואה מאוד מעניינת ופוטנציאל להכנסות עתידיות".
על המאמצים הרבים בביצוע ניסיים קליניים הדגיש קרופיק כי "להוציא את הקופקסון של טבע, לא נוהלו מאמצים גדולים כמו די פארם, אנדרומדה וכעת גם קיורטק. מאמצים אלו מאפיינים חברות בוגרות בתחום הפרמצבטיקה".
בשנתיים האחרונות ערך רב הוצף בכלל ביוטכנולוגיה. משווי של 190 מיליון שקל זינק שווי המניה פי 10 לרמה של 1.9 מיליארד שקל. קרופיק יודע כי אסור לו לדבר על מחיר המניה מאחר ובשנה האחרונה רשות ני"ע עצרה הנפקות בחברת הבת די פארם לפרק זמן של כחודשיים בעקבות ריאיון שנתן המנכ"ל.
עם זאת, קרופיק ציין בהקשר זה ש-"אם אנחנו נשיג את היעדים הקליניים שלנו - המניה תצבור ערך. אם לא נעשה את עבודתנו נאמנה - אוטומטית הערך ירד". לדבריו: "בטווח ארוך יש קורלציה אמיתית בין השוק לבין העשייה. מה שאנחנו עושים זה לפתח תרופות וההצלחה האמיתית היא כשתהיה תרופה".
"אם די פארם תיכשל, הדבר יגרע 10% בלבד מהערך של כת"ב"
לאחר מכן קרופיק הרחיב אודות הפוטנציאל הקיים בחברות הבנות. כך למשל, אנדרומדה המפתחת תרופה לסכרת משלב 1 ונחשבת היום לחברה הנמצאת בשלבי פיתוח המתקדמים בעולם לאחר הכישלון של החברה המתחרה דיאמיד.
"זה רע שחברות נכשלות כי זה לא טוב לחולים - אבל דיאמיד לא סיפקה את הסחורה. באנדרומדה - עם שבעה עובדים בלבד מנהלים את התרופה הנמצאת בחזית". לדבריו: "בסוף השנה אנחנו נודיע על תוצאות הניסוי הקליני שלב 3 הראשון. אנחנו יכולים להיכשל בדיוק כמוהם. אנו מקווים שעם הגישה הטכנולוגית שלנו אנחנו נצליח".
בשנה החולפת רשמה כת"ב רווח הון משמעותי כתוצאה מעסקה משולשת בין החברות הבנות מדיוונד, פוליהיל וחברת טבע. השילוב בין החברות מיועד ליצור פתרון כולל בתחום של ריפוי הפצע. "מדובר בניסיון הראשון של כת"ב לחולל הכנסות לא רק מאקזיטים אלא גם הכנסות אופרטיביות", אומר קרופיק
"הלכנו על תחום שהוא מאוד גדול עם פוטנציאל של 9 מיליארד דולר בשנה. נכון להיום, בתחום הזה המוצרים הקיימים הם תחבושות אבל תרופות אין שם. אנחנו נמצאים שם עם תרופות ומנסים לייצר רצף סינרגי בטיפול בחולה".
אחת החברות הבנות של כת"ב שמניותיה כן נסחרות בבורסה היא די פארם המפתחת טיפול לשבץ מוחי. "מדובר בחברה המתקדמת בעולם בתחום לאחר הנפיל של אסטרה זניקה לפני שנתיים. כל המתחרים שלנו נמצאים היום ב-Phase I".
לדבריו: "די פארם כולל 30 עובדים אשר עובדים יחד כבר זמן רב וללא תחלופה. היתרון הגדול של די פארם הוא שהיא לא חייבת תשלם תמלוגים לאף חברה ובלי חובות. מדובר בסיכון אדיר אבל אנחנו רוצים לקחת את זה על עצמנו. לקראת סוף השנה נודיע על תוצאות ביניים ראשונות של הניסוי שלב 3 ושנה לאחר מכן נשלים את גיוס החולים הכולל. זה שוק ענק מאחר ואין תרופה לשבץ. השקענו לאורך השנים 30 מיליון דולר בדי פארם ונמשיך להשקיע שם".
קרופיק מודע לסיכון הקיים בדי פארם אשר נחשבת כמעט לחברה בינארית (הכל או כלום). "חס וחלילה אם יהיה כישלון, די פארם תגרע 10% מהערך של כת"ב. זה ניהול הסיכונים שאנחנו שקועים בו כל היום"
"במסדרונות טבע חושבים שאנחנו עשקנו אותם"
בשלב השאלות ותשובות התייחס קרופיק לשאלה כתב Bizportal אודות שיתופי הפעולה של טבע וכת"ב המאפשרות לטבע לממש אופציות ולרכוש אחזקות בחברות הבנות בנזיד עדשים במידה והחברה מצליחה.
"לכת"ב ישנם חמישה שיתופי פעולה עם טבע. במסדרונות טבע חושבים שאנחנו עשקנו אותם. בסופו של דבר, כל הסכם שנעשה עם טבע היה או בגלל שהם היו המציע הטוב ביותר שהיה לנו, או בגלל שלא היה לנו אופציה אחרת".
קרופיק התייחס לעסקת האופציה הקיימת בקיורטק. "כשעשינו את עסקת ההשקעה עם טבע קיורקטק הייתה חברה פצפונת שלא היה לה גרוש וקליניקה. היום אני מודה שאם הייתי יודע לאן קיורטק תגיע - לא הייתי עושה את ההסכם. באותו הזמן, ההסכם נחשב להצלחה גדולה".
- 4.לדעתי 18/05/2011 15:56הגב לתגובה זובמחיר מצחיק כל כך לטבע. התרופה אם תצליח לסיים את הניסויים צפויה להיות בלוקבסטר אמיתי.
- בעוד 7 שנים. (ל"ת)א. 19/05/2011 09:40הגב לתגובה זו
- 3.אחד העם 18/05/2011 15:52הגב לתגובה זובאלוקים. די פארם נמכרת היום בדיסקאונט של 250 - 200 %, לפי דעתי הניסוי הקליני יצליח והחברה דזנק ב300 - 400 %%. מומלץ למשקיעים נבונים עם כסף נזיל ועצבים חזקים. ברכה והצלחה.
- 2.נפיח 18/05/2011 15:30הגב לתגובה זוהקליניים המנייה תעלה" איך לא חשבו על כך?
- 1.צופה 18/05/2011 14:29הגב לתגובה זולא האריכו את תאריך המימוש

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
