מנכ"ל כלל ביו': "המודל של שיתוף הפעולה עם טבע - ראוי לחיקוי"
חברת כלל ביוטכנו (כת"ב) ערכה היום כנס משקיעים גדול בבורסה בתל אביב. במסגרת הכנס השתתפות למעלה מ-100 אנליסטים ומנהלי השקעות משוק ההון כדי לשמוע על ההתקדמות שעברה החברה בשנה האחרונה ובמטרה להבין לאן פניה של החברה בשנה הקרובה.
חברת כת"ב היא חברת ההשקעות הגדולה בישראל בתחום של מדעי החיים. לחברה ישנם אחזקות ב-18 חברות מתחום מדעי החיים אשר מבצעים בימים אלו למעלה מ-30 ניסויים קליניים במקביל. תשומת לב המשקיעים הופנתה למנכ"ל החברה ראובן קרופיק, אך נוכחות נרשמה גם מצד המנהלים בחברות הבנות, אך גם מצד יו"ר החברה אבי פישר מטעם קבוצת IDB השולטת בחברה.
"חבורת הניהול שיש בכת"ב היא יוצאת דופן באיכות שלה ובצורה שבה היא מביאה כסף", אמר פישר בפתח דבריו. "יש להסתכל על פעילותה של כת"ב כריצה למרחקים ארוכים ולא למרחקים ארוכים".
פישר דיבר על התהליכים המתבצעים בעולם שבהם חברות הייטק מעבירות מרכזי פיתוח וייצור למזרח למדינות כמו הודו וסין. פישר הדגיש את היתרונות התחרותיים של חברות בתחום מדעי החיים על פני מדינות אחרות בעולם. "נוצרה בישראל מסה קריטית של חברות גדולות ופועלות כאן למעלה מ-700 חברות. אנו ב-IDB מחזיקים למעלה מ-40 חברות בתחום מדעי החיים וכמעט מחצית מהן נמצאות בכת"ב".
"אם אנחנו נשיג את היעדים הקליניים שלנו - המניה תצבור ערך"
לאחר פישר עלה לבמה ראובן קרופיק אשר הצליח בשנים האחרונים למצב את כת"ב כחברת ההשקעות המובילה בישראל בתחום מדעי החיים. כת"ב מנהלת במקביל 5 חברות הנמצאות בניסויים קליניים מתקדמים Phase III ועוד שמונה חברות הנמצאות בשלב קליני Phase II/b.
"אנחנו לא חברה לפיתוח תרופות. אנחנו בעצם עושים אינטגרציה של חברות כדי להגיע בזמן עם מוצרים לשוק", אמר קרופיק. "האופי שלנו השתנה גם במעורבות שלנו בחברות הבנות. כך למשל, עסקת מדיוונד, פוליהיל וטבע מהווה אופי אופרטיבי של חברה המוכרת תרופות".
בהקשר זה ציין קרופיק: "הקמת המרכז לריפוי פצע - זאת יוזמה נדירה לחברות שלנו. היא הסבה לנו תשואה מאוד מעניינת ופוטנציאל להכנסות עתידיות".
על המאמצים הרבים בביצוע ניסיים קליניים הדגיש קרופיק כי "להוציא את הקופקסון של טבע, לא נוהלו מאמצים גדולים כמו די פארם, אנדרומדה וכעת גם קיורטק. מאמצים אלו מאפיינים חברות בוגרות בתחום הפרמצבטיקה".
בשנתיים האחרונות ערך רב הוצף בכלל ביוטכנולוגיה. משווי של 190 מיליון שקל זינק שווי המניה פי 10 לרמה של 1.9 מיליארד שקל. קרופיק יודע כי אסור לו לדבר על מחיר המניה מאחר ובשנה האחרונה רשות ני"ע עצרה הנפקות בחברת הבת די פארם לפרק זמן של כחודשיים בעקבות ריאיון שנתן המנכ"ל.
עם זאת, קרופיק ציין בהקשר זה ש-"אם אנחנו נשיג את היעדים הקליניים שלנו - המניה תצבור ערך. אם לא נעשה את עבודתנו נאמנה - אוטומטית הערך ירד". לדבריו: "בטווח ארוך יש קורלציה אמיתית בין השוק לבין העשייה. מה שאנחנו עושים זה לפתח תרופות וההצלחה האמיתית היא כשתהיה תרופה".
"אם די פארם תיכשל, הדבר יגרע 10% בלבד מהערך של כת"ב"
לאחר מכן קרופיק הרחיב אודות הפוטנציאל הקיים בחברות הבנות. כך למשל, אנדרומדה המפתחת תרופה לסכרת משלב 1 ונחשבת היום לחברה הנמצאת בשלבי פיתוח המתקדמים בעולם לאחר הכישלון של החברה המתחרה דיאמיד.
"זה רע שחברות נכשלות כי זה לא טוב לחולים - אבל דיאמיד לא סיפקה את הסחורה. באנדרומדה - עם שבעה עובדים בלבד מנהלים את התרופה הנמצאת בחזית". לדבריו: "בסוף השנה אנחנו נודיע על תוצאות הניסוי הקליני שלב 3 הראשון. אנחנו יכולים להיכשל בדיוק כמוהם. אנו מקווים שעם הגישה הטכנולוגית שלנו אנחנו נצליח".
בשנה החולפת רשמה כת"ב רווח הון משמעותי כתוצאה מעסקה משולשת בין החברות הבנות מדיוונד, פוליהיל וחברת טבע. השילוב בין החברות מיועד ליצור פתרון כולל בתחום של ריפוי הפצע. "מדובר בניסיון הראשון של כת"ב לחולל הכנסות לא רק מאקזיטים אלא גם הכנסות אופרטיביות", אומר קרופיק
"הלכנו על תחום שהוא מאוד גדול עם פוטנציאל של 9 מיליארד דולר בשנה. נכון להיום, בתחום הזה המוצרים הקיימים הם תחבושות אבל תרופות אין שם. אנחנו נמצאים שם עם תרופות ומנסים לייצר רצף סינרגי בטיפול בחולה".
אחת החברות הבנות של כת"ב שמניותיה כן נסחרות בבורסה היא די פארם המפתחת טיפול לשבץ מוחי. "מדובר בחברה המתקדמת בעולם בתחום לאחר הנפיל של אסטרה זניקה לפני שנתיים. כל המתחרים שלנו נמצאים היום ב-Phase I".
לדבריו: "די פארם כולל 30 עובדים אשר עובדים יחד כבר זמן רב וללא תחלופה. היתרון הגדול של די פארם הוא שהיא לא חייבת תשלם תמלוגים לאף חברה ובלי חובות. מדובר בסיכון אדיר אבל אנחנו רוצים לקחת את זה על עצמנו. לקראת סוף השנה נודיע על תוצאות ביניים ראשונות של הניסוי שלב 3 ושנה לאחר מכן נשלים את גיוס החולים הכולל. זה שוק ענק מאחר ואין תרופה לשבץ. השקענו לאורך השנים 30 מיליון דולר בדי פארם ונמשיך להשקיע שם".
קרופיק מודע לסיכון הקיים בדי פארם אשר נחשבת כמעט לחברה בינארית (הכל או כלום). "חס וחלילה אם יהיה כישלון, די פארם תגרע 10% מהערך של כת"ב. זה ניהול הסיכונים שאנחנו שקועים בו כל היום"
"במסדרונות טבע חושבים שאנחנו עשקנו אותם"
בשלב השאלות ותשובות התייחס קרופיק לשאלה כתב Bizportal אודות שיתופי הפעולה של טבע וכת"ב המאפשרות לטבע לממש אופציות ולרכוש אחזקות בחברות הבנות בנזיד עדשים במידה והחברה מצליחה.
"לכת"ב ישנם חמישה שיתופי פעולה עם טבע. במסדרונות טבע חושבים שאנחנו עשקנו אותם. בסופו של דבר, כל הסכם שנעשה עם טבע היה או בגלל שהם היו המציע הטוב ביותר שהיה לנו, או בגלל שלא היה לנו אופציה אחרת".
קרופיק התייחס לעסקת האופציה הקיימת בקיורטק. "כשעשינו את עסקת ההשקעה עם טבע קיורקטק הייתה חברה פצפונת שלא היה לה גרוש וקליניקה. היום אני מודה שאם הייתי יודע לאן קיורטק תגיע - לא הייתי עושה את ההסכם. באותו הזמן, ההסכם נחשב להצלחה גדולה".
- 4.לדעתי 18/05/2011 15:56הגב לתגובה זובמחיר מצחיק כל כך לטבע. התרופה אם תצליח לסיים את הניסויים צפויה להיות בלוקבסטר אמיתי.
- בעוד 7 שנים. (ל"ת)א. 19/05/2011 09:40הגב לתגובה זו
- 3.אחד העם 18/05/2011 15:52הגב לתגובה זובאלוקים. די פארם נמכרת היום בדיסקאונט של 250 - 200 %, לפי דעתי הניסוי הקליני יצליח והחברה דזנק ב300 - 400 %%. מומלץ למשקיעים נבונים עם כסף נזיל ועצבים חזקים. ברכה והצלחה.
- 2.נפיח 18/05/2011 15:30הגב לתגובה זוהקליניים המנייה תעלה" איך לא חשבו על כך?
- 1.צופה 18/05/2011 14:29הגב לתגובה זולא האריכו את תאריך המימוש

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
