דעה

קרח לאסקימוסים - אפשר לעשות יח"צ לכל דבר? תלוי

תמיר האס כותב השבוע במדור 'תורת היחצות' על אחת השאלות המרכזיות - האם כל מוצר אפשר לייחצ"ן?
תמיר האס | (1)

דיון שהתחלתי השבוע בקבוצת עולם התקשורת בפייסבוק העלה ויכוח מעניין. האם ניתן לעשות יחסי ציבור לכל לקוח? אל מול מספר פייסבוקיסטים ועיתונאים שאמרו שיש גבול לכל תעלול טענתי אני בעיקשות ועדיין טוען כמובן, שאין שום ספק שלכל מותג או עסק ניתן לעשות עבודה.

המתנגדים לדעתי תהו למשל האם אנשי יחסי הציבור מסוגלים ליחצן בשר לא כשר אל מול קהל חרדי? או האם ניתן לעשות יחסי ציבור לנאציזם אל מול קהל יהודי? ועוד ועוד. אגב, לפני עשרות שנים המחשבה שערבים יצליחו לעשות עבודה תקשורתית מול יהודים בצורה כזו יעילה הייתה גם היא אינה ברורה מאליו, אע"פ שגם בעבר הרחוק היו להם כמה הצלחות.

מיותר לציין, שכשמגיע לקוח חדש למשרדכם מטרת הפעילות היא לקדמו, ולכן מראש אין טעם לעשות יחסי ציבור לבשר חזיר מול קהל חרדי ועבור הקהל החרדי. מאידך, אם נכניס למשל אייטם בעיתון חרדי על מכירת בשר החזיר ונצליח לעורר מהומה שתייצר כמה מחנות אז כנראה שנצליח לקדם את המותג. כפי שציינתי מלכתחילה, אפשר לקדם כל מותג אבל אין טעם לעשות זאת מול ועבור כל קהל, כי הדבר לא ישרת את הלקוח.

פשטות: להפוך את המוזר, למוזר יותר.

כשמדובר במוצרים שקשים לשיווק תקשורתי אז הדבר העיקרי שנדרש הוא פתיחות מטעם הלקוח ונכונות לאפשר לנו להוביל אותו, לצד יצירתיות של איש יחסי הציבור. וליצירתיות אין גבול כמובן. למעשה, לפעמים לא צריך להיות חכם גדול כדי לממש יצירתיות שכן זו מבוססת על הפרמטרים השגרתיים עליהם בנוי כל תוכן "מעניין", פשוט, צריך לגרום לפרמטרים האלו להתבטא בצורה חזקה יותר.

תעוזה, היא התכונה היחידה שאתם צריכים כדי לבטא את היצירתיות שלכם. תעוזה לחשוב, תעוזה להציע בישיבה המשרדית כל רעיון שעולה לכם (לשם כך מיועדות הישיבות הללו) לראש מבלי להירתע שאולי חבריכם לעבודה יחשבו שהוא טיפשי (הרי שהגבול בין יצירתיות לטיפשות נקבע רק לאחר המעשה), פשוט צריך להעז.

אם תבוא חברה לייצור קיסמים, אציע לה לעשות תערוכה של מכוניות בנויות מקיסמים או לבנות בניין ענקי מאותם הקיסמים כ-50 מטרים מערוץ חדשות זה או אחר. אם תבוא חברה שמוכרת מלט לבניית בניינים, אציע לה לבנות 30 מבני בזק בתל אביב במהלך הלילה כמחאה על מחסור בדירות לכל דורש. אם תבוא חברה שמוכרת שמפו, אציע לה לייצר קיר ענק שעשוי משער נשי, אם יבוא אליי ספר שכונתי אציע לו לקיים תחרות קרחות, ועוד ועוד ועוד.

כמובן שאלו רעיונות שדורשים חשיבה עמוקה יותר ברגע שיגיע לקוח זה או אחר ואין זה אומר שאוכל להמציא את הגלגל כל שבוע, אבל אולי כל חודש וקצת. יתרה מזאת, אין זה אומר שבזכות פעולות אלו בלבד המותג ייצר הכנסות נוספות כי מעבר ליחסי ציבור יש עוד המון פרמטרים שמשפיעים על ההכנסות כמו שירות לקוחות, מערך מכירות, פרסום ועוד. אבל זה בהחלט אומר שהפעילות תסייע למטרה שהוגדרה ושליחסי ציבור אין גבולות כי גם לדמיון אין גבול!

בהצלחה!

לתלונות, הצעות וגידופים:[email protected]

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מקסים! (ל"ת)
    רעות 18/05/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.