האותיות הקטנות בתקנון קרן הפנסיה - קריטי לכסף הגדול
בטורים האחרונים ערכנו השואות בין מקדמי הקיצבה ודיברנו שוב על יתרון דמי הניהול הנמוכים בקרנות הפנסיה החדשות. חשוב לזכור כי קרן הפנסיה המקיפה בנוסף להיותה מכשיר לחסכון לפרישה נותנת לחוסך גם הגנה במקרה של נכות ואי יכולת לעבוד ולשאיריו הכנסה חודשית במקרה של פטירה בטרם עת.
בטור הפעם נדון בחשיבותו של תקנון קרן הפנסיה וזאת עקב העובדה כי בתקנון קרן הפנסיה "מסתתרות" ההגדרות הקובעות את גובה הכיסוי לו נהיה זכאים, מי יהיה זכאי לפיצוי ועוד ענינים שונים המגדילים או מקטינים את גובה הכיסוי.
סעיף ההגדרות בתקנון, כן אותו פתיח ארוך ומיגע שעליו אנו נוטים לדלג ,מכיל מושגים שונים ומשונים. מושגים אלו בחלקם אינם זהים בין כל הקרנות ומשנים את זכויות המבוטח.
ניתן דוגמא לחלק מההבדלים:
קביעת ההכנסה המבוטחת:
גובה פנסיית הנכות או השארים נקבעת על פי אחוז הפנסיה אותו רכש המבוטח מוכפל בשכר המבוטח, חשוב להבין כי השכר המבוטח אינו בהכרח השכר ממנו הפרישו העובד והמעביד את ההפקדה לקרן הפנסיה. מהגדרה זו מובן כי ככל שאחוז הפנסיה שנרכש גבוה יותר וככל שההכנסה המבוטחת גבוהה יותר תהיה גם הפנסיה במקרה פטירה ונכות גבוהה יותר.
ננית כי אחוז הפנסיה הנרכש הוא זהה. אך כיצד נקבעת ההכנסה המבוטחת?
ההכנסה המבוטחת נקבעת על ידי חלוקת הפרמיה שהתקבלה עבור הפקדה לתגמולים באחוז מסויים. אחוז זה אינו זהה בהכרח בין כל הקרנות. ניקח מבוטח ששכרו 10,000 ש'. סה"כ ההפקדה של העובד והמעביד לתגמולים הינה בגובה 1,000 ש' (10% לתגמולים). בחלק מהקרנות יחולקו ה-1,000 ש' לאחוז אותם גזרו העובד והמעביד , כלומר 10% ואז השכר המבוטח יהיה 10,000 ש'. אך בחלק מהמקרים נקבע בהגדרות כי אותם 1,000 ש' יחולקו לדוגמא ל-11.5%. על ידי חלוקה זו נקבע כי השכר המבוטח אינו 10,000 ש' אלא 8,695 ש' כלומר אחוז הפנסיה שתגזר למבוטח ב' תהיה נמוכה מהפנסיה שתגזר למבוטח א' למרות ששניהם הפרישו אותו סכום.
ניקח דוגמא נוספת:
קביעת השארים הזכאים לקבלת פנסיה במקרה של פטירה
בחלק מהקרנות השארים נקבעים כאלמן/ה וכיתומים. ניקח דוגמא לגרוש שלו יתומים ואין לו בת זוג. בחלק מהקרנות מי שיקבל את הסכום הינם היתומים בלבד. אבל בחלק מהקרנות ניתן לבחור שאיר נוסף שאינו בן או בת הזוג. במקרה של פטירה יקבל השאיר הנוסף חלק מסכום הפטירה ואפילו לשמש כנאמן לכסף זה למען היתומים.
הבטחה של מינימום קיצבאות לאלמן/ה
נניח מקרה של מבוטחת שנפטרה והשאירה אחריה בן זוג אשר זכאי לפנסיית שארים. אותו בן זוג נפטר מרוב צער שנה אחרי שנפטרה המבוטחת. בחלק מהקרנות במקרה כזה לא נותרה זכאות מחלקו של האלמן, אבל בחלק אחר ניתן לבצע הבטחה למינימום קיצבאות לשאיר. כלומר אם נפטר גם בן הזוג אשר היה זכאי לפנסיית שארים יובטח ליתומים או למוטבים עוד מינימום של גימלאות.
לסיכום, קיימים עוד הבדלים רבים בין תקנוני הקרנות, הגדלת כיסויים במקרים מסוימים, מגון רחב של מסלולי ביטוח, מסלול שנקבע כברירת מחדל, מסלולי השקעות ועוד. פעמים רבות עבור אותו כסף נקבל בקרן אחת יותר מאשר נקבל בקרן שניה. מומלץ לקרוא את התקנון בעיון ולהעזר באיש מקצוע בכדי להבין את מלוא המשמעויות.
- 3.משה 19/05/2011 09:26הגב לתגובה זוהרי משנים ומשפרים את התקנון כל שנה שנתיים
- 2.בועז א 18/05/2011 10:47הגב לתגובה זוהי ירון, זה בועז מהיום כיף אתמול (17/05), יש לי כמה שאלות אליך. אנא שלח לי את כתובת המייל שלך ל: [email protected]
- 1.יונתן 18/05/2011 10:30הגב לתגובה זוהאם יש אתר שמרכז את הבדלים העיקריים בתקנות בין קרנות הפנסיה לטובת הציבור.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
