אושרה לקריאה 2 ו-3 הצעת החוק על פיה יקבע הצרכן את מועד חיוב תשלומי הקבע

מטרת החוק לסייע לציבור לדעת מתי יבוצעו החיובים על מנת שיוכל להיערך לקראתם. ההצעה עוררה מחלוקות וטענות כי החוק עשוי דווקא לפגוע בצרכן
אלה ברייר |

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, אישרה היום (יום ג') לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן, הנוגעת לקביעת מועדים מוגדרים לתשלום הוראות הקבע.

ח"כ אורי מקלב, שעמד בראש יוזמי ההצעה יחד עם ח"כ יריב לוין וח"כ משה גפני, הסביר כי המטרה היא לסייע לציבור לדעת בדיוק מתי יבוצעו החיובים, כך שהוא יוכל להיערך לקראתם בהתאם.

בדיון הקודם בהצעה, התעוררה מחלוקת באשר לקביעת מועדי החיוב. עמדת משרד התמ"ת הייתה כי הממשלה מוכנה לתמוך בהצעה בתנאי שהספק הוא זה שיבחר את מועד החיוב מתוך 3 מועדים שיוגדרו בחוק. מנגד, ח"כ מקלב אמר כי הוא מוכן להסכים להצעת הממשלה לקבוע מספר מועדים אפשריים לחיוב, אולם הצרכן הוא שיקבע את מועד החיוב עצמו מבין האפשרויות.

בדיון היום, בו השתתפו גם יוזמי ההצעה, אמר מקלב כי החברות הסלולאריות טענו כי יש להם כבר מועדי חיוב שונים. לדבריו, מטרת הצעת החוק היא לאפשר ללקוח לבחור בין מספר אפשרויות.

שאמה-הכהן, הציע כי החברות יוכלו להציע לצרכן 4 מועדים לחיוב ובלבד שבין כל מועד למועד יהיה הפרש של 6 ימים. עוד הוחלט כי במקרה שהצרכן לא יבחר מועד חיוב, התשלום יהיה ב-10 בכל חודש. כמו כן נקבע כי החוק יחול גם על מסים, אגרות והיטלים המשולמים לרשויות המקומיות.

באשר לצרכנים שכבר חתמו על הוראות קבע עם ספקי מוצרים ושירותים, הוועדה החליטה להטיל חובה על החברות להודיע לאותם צרכנים על האפשרות לבחור את מועד החיוב. במקרה כזה, שבו תודיע החברה ללקוח, החוק לא יחול עליה אלא אם ביקש הצרכן לבחור מועד חיוב.

במקרה שבו חברה לא תמסור הודעה לצרכן על זכותו לבחור במועד חיוב יחול החוק גם על הוראות קבע שנחתמו בעבר, ובמידה והלקוח לא יבחר מועד חיוב המועד יהיה ה-10 בכל חודש. כמו כן, כדי לאפשר לחברות להיערך ליישום החוק קבעה הוועדה כי החוק יחול מה-1 בינואר 2012.

היועץ המשפטי של חברת אמישרגז, עו"ד שלומי בחרי, טען כי הצרכן דווקא עלול להינזק מהחוק. לדבריו, נושא תשלומי חשבונות הגז נקבע בצו הפיקוח על מוצרים ושירותים. "הצעת החוק מתנגשת עם החקיקה הקיימת", הוסיף בחרי. לטענתו, המצב הקיים יביא לכך שקבוצה גדולה של צרכנים יקבלו חשבון ותהיה התנגשות בין מועד קבלת החשבון לבין מועד התשלום, שתוביל לחיוב בריבית פיגורים.

בחרי הוסיף כי כדי לא לחייב את הלקוחות בריבית פיגורים יהיה על החברה לשלוח קוראי מונים בהתאם למועד החיוב שביקש הלקוח. נציגת חברת יס, עו"ד נעה גבע, טענה כי מדובר במתן אשראי נוסף לצרכנים אולם הוועדה לא קיבלה את הטענות השונות והחוק אושר לקריאה שנייה ושלישית.

"מדובר בחקיקה צרכנית חשובה", אמר שאמה הכהן, "אני חושב שבעלי העסקים צריכים לספק את המוצרים והשירותים, אך מועדי התשלום הם נושא צרכני ועלינו לאפשר ללקוח גמישות כדי שיוכל לכלכל את צעדיו בצורה הנוחה לו ביותר, מבלי לפגוע בעסקים, וכך עשינו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.