"הרשות פעלה בניגוד לכללי המינהל התקין", "המנכ"ל פעל בניגוד להנחיות החוזרות", "הנהלת הרשות פעלה במקרים שפורטו לעיל ללא תכנון", "האישור משקף התנהלות בלתי תקינה שאין לקבלה", ופעולות שנעשו "בניגוד לכללי מינהל תקין ולשמש חותמת גומי להתנהלותו". אלו הם רק חלק מתיאוריו של מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בהתייחסו להתנהלות רשות השידור בשנים האחרונות. בחודשים פברואר עד ספטמבר 2010, בדק משרד מבקר המדינה את הליכי מינוי מוסדות הרשות ואת קביעת תקציבה. המבקר גם בדק מינוי בכירים ברשות השידור, העסקת אנשי תקשורת בכירים והתקשרויות עם נותני שירותים. התוצאות מובילו לדוח קשה על התנהלותה של רשות השידור ושל מנכ"לה מרדכי שקלאר בשנים האחרונות, כמו גם של השרים שהיו ממונים על רשות השידור, ובעיקר השר יולי אדלשטיין.הרשות פועלת ללא תקציב מאושר, רק 3% מופנה ליצירה מקוריתסוגיה בוערת יותר היא התנהלות הרשות בשנים 2004-2010 ללא תקציב שאישרה הממשלה, ועדת הכספים והוועד המנהל של הרשות. "הצעות התקציב של הרשות הוכנו בשנים 2008-2010 על בסיס הנחות שלא התממש" ,קבע המבקר, "בכל אחת משנים אלו הוכנה הצעת התקציב בהנחה שהרפורמה תמומש, הסכמים עם עובדים ייחתמו ומשרד האוצר יעביר לרשות את חלקו במימון הרפורמה".* המבקר על הרשות ה-2: הטילה 3 קנסות מ-336 הפרות, סיכלה מכרז לערוץ 10בין היתר ציין המבקר כי הרשות הציעה ל-2008 תקציב עם גירעון של 158.1 מיליון שקל במידה והרפורמה לא תצא לפועל, והצעה עם גירעון של 106.8 מיליון שקל ב-2009. גם הצעת תקציב 2010 הוכנה בהנחה שבמהלך החודשים הראשונים של השנה תצא לפועל. נכון להיום, אין עדיין רפורמה. "חובה על הרשות לגבש ולהגיש מדי שנה הצעת תקציב המושתת על הנחות פסימיות", קבע המבקר, שמודע לדבריו לעובדה כי "הרשות נמצאת במצב משברי... קטנו הכנסותיה לאחר שהגרת הטלוויזיה הופחתה... היא מוגבלת ביכולתה להפחית את תשלומי השכר שהיא משלמת". ביקורת קשה הוטחה ברשות השידור על כך שלא מימשה את אחד מיעודה המרכזיים - קידום היצירה הישראלית והעברית. החוק קובע כי עליה להוציא בשנה לא פחות מ-36% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות, ו-10% מההכנסות יוקצו לתכניות סוגה עילית. בפועל, ב-3 השנים האחרונות עמדה ההשקעה בהפקות מקור על פחות מ-3%. בשנים 2007-2010 אמורה הייתה הרשות להשקיע במימון רכישה של הפקות מקומיות 230-245 מיליון שקלים ובסוגה עלית 64-68 מיליון. השרים הממונים באותם שנים אישרו לרשות לא לעמוד בתקציבים אלו בשל המשבר הקיצוני בו שרויה רשות השידור. גם בדצמבר 2010 "התיר ראש הממשלה את ההפחתה בהיקף השידורים ובסכומי ההוצאה כמבוקש היות שלא רצה להביא את הרשות למצב בו היא מפירה את החוק".בלי יו"ר ומוסדות מסודרים, הפוליטיקאים בוחשיםהמבקר בדק למשל ההליך לגיבוש רשימת הגופים עמם התייעץ השר אדלשטיין לגבי מינוי מליאת רשות השידור. "לא נמצאו מסמכים שמהם אפשר ללמוד על ההליך", קבע, "לא ברור למבקר המדינה איך נקראה ואושרה בכל פורם הרשימה המומלצת מאחר שלא נמצא תיעוד באשר להליך גיבושה של הרשימה".המבקר גם העלה את סוגיית התפטרותו של משה גביש מתפקיד יו"ר הרשות ביוני 2009. "על נסיבות התפטרותו נמסרו למשרד המבקר 2 גרסאות סותרות: גביש טען כי התפטר לאחר שהשר יולי אדלשטיין אמר לו כי 'אנחנו מחפשים מישהו משלנו'. טענה זו הוכחשה על ידי אדלשטיין שטען כי גביש התפטר היות שהוא (אדלשטיין, א"כ) לא יכול היה להבטיח לו שיישאר בתפקידו לקדנציה נוספת".המבקר גם התייחס לאי מינויים של בעלי תפקידים במוסדות רשות השידור, בהם למשך יו"ר הרשות: "במהלך העשור האחרון לא אויש התפקיד במשך כ-3 שנים. במרבית התקופה אף לא אויש תפקיד המשנה ליו"ר הרשות. זמן הכהונה הממוצע של יו"ר באותו עשור היה קטן משנתיים. בעובדות אלה היה כדי להחליש באופן ניכר את ליבת הרשות ולפגוע ביכולתה למלא את תפקידיה ובהם קביעת מדיניות לרשות ופיקוח יעיל על פעולותיה".המבקר טען לניסיונות של השר אדלשטיין לבצע מינויים פוליטיים במוסדות רשות השידור, ובין היתר הביא כדוגמא פנייה של היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז לשר הממונה אדלשטיין, בדצמבר 2009: "בעקבות פניות מצד יו"ר הוועדה לבדיקת מינויים ומצד גורמים נוספים בקשר להליך המינוי של חברי המליאה, ולאחר שעיינתי ברשימת המועמדים הזמנית שהוגשה לוועדה, מצאתי לנכון להנחותך באשר לעיקרי הדין בנוגע להליך ההרכבה וגיבוש רשימת המועמדים לכהונה במודות אלה".ביקורת הוטחה גם בראש הממשלה בנימין נתניהו, שמנע את מינויו של אמנון דיק ליו"ר הרשות, כפי שהציע השר הממונה דאז אדלשטיין: "מעורבות של ראש ממשלה במינוי מועמד שהשר הממונה המליץ עליו, ראוי שתהיה רק במקרים חריגים, במיוחד שמדובר במועמד מקצועית נטול זיקה פוליטית", ובשל כך קבע כי ראוי שחוק רשות השידור החדש "יבטיח את עצמאותה של הרשות תוך מזעור זיקה פוליטית".מינוי עובדים: מנהלים כממלאי מקום, בלי מכרזהמבקר גם בדק דרכי מינוי מנהלי מדיה, בין היתר של מנהל הטלוויזיה בעברית ערוץ 1, מנהל הטלוויזיה בערבית ערוץ 33, מנהל הרדיו בעברית קול ישראל ומנהל הרדיו בערבית. המבקר גם ביקר את דרך מינויים של עובדי מטה ברשות ללא מכרז ומינוי אנשי תקשורת בכירים. המבקר מצא שהרשות חתמה עם אותם עובדים על חוזים בניגוד להנחיות הלשכה המשפטית שלה ובניגוד לדעתו של הממונה על השכר באוצר. כמו כן אושרו לכמה אנשי תקשורת בכירים עבודה פרטית בניגוד לנהלים ולחוות דעת משפטיות. באוגוסט 2010 הועסקו ברשות כ-50 עובדים במינוי בפועל במגוון משרות, מנהלי מדיה, מנהלי חטיבות ומנהלי מחלקות, וכן עובדים במטה הרשות. המבקר מתייחס למשל למינויו של במאי בכיר בערוץ 1 בחודש יולי 1999, באמצעות מכרז פנימי לתקופת כהונה של 3 שנים עם אפשרות להארכה. בתום תקופת הכהונה, ועד לפרסום מכרז חדש, התבקש הבמאי "להמשיך למלא את התפקיד באופן זמני". וכמה זה זמני במונחי רשות השידור? ביוני 2008 אושר המינוי שלו על ידי הוועד המנהל ואמז האריכה הרשות את תקופת מינויו של הבמאי מפעם לפעם לתקופות של 3-6 חודשים עד יוני 2010. השופט בדימוס לינדנשטראוס ביקר את תשובת שקלאר שטען כי בשנים האחרונות הוחלט למנות מנהלים בפועל כדי להמתין על לתחילתה של הרפורמה, וקבע כי "תשובת המנכ"ל אינה מתיישבת עם הגישה שנקטה הרשות ולפיה יש 'למנות את בעלי התפקידים מן הקודקוד ומטה'. לרשות נבחר כבר בשנת 2007 סמנכ"ל קבוע כספים וכלכלה, אך למרות בקשתו המפורשת לא פרסמה הרשות מכרז למינו העובדת הכפופה לו".המבקר הוסיף עוד כי "עובדים מונו לתפקידים רבים ומרכזיים ברשות תוך שימוש בלתי נאות בהליך המינוי בפועל... במשך שנים רבות שלא באמצעות הליך מכרזי". נבחרת הטאלנטים של רשות השידור: מינוי ללא מכרזהממונה על השכר באוצר אישר לרשות השידור ב-1995, בשנים הראשונות לתחילתה של טלוויזיה רב ערוצים בישראל, להעסיק 27 עובדים בחוזים אישיים, כלומר 'טאלנטים'. באוגוסט 2010 הועסקו 25 עובדים כאלה. המבקר מצא כי הרשות גייסה אנשי תקשורת בכירים כעובדיה ללא מכרזים. "שקלאר טען מנגד כי 'גוף תקשורת מבוסס על כוח האדם שלו, גם על טאלנטים ייחודיים ברדיו ובטלוויזיה. אין אפשרות בחרם במכרז מאחר שקשה מאד להגיד את ייחודו של כל אחד מהם... אלה אינן תכונות מדידות". המבקר ענה על כך ואמר כי "הרשות היא גוף סטטוטורי הפועל מכוח החוק ומחויב למלא את כל הוראות הדין. אם סברו מנהלי הרשות כי שיטת המכרז אינה מתאימה לגיוס אנשי תקשורת בכירים, הרי שהיה עליהם לפעול עלפי הנדרש בתקנות להחליט כי סוג משרות זה פטור ממכרז. מאחר שלא עשו כן, הרי שפעולתם זו נעשתה של על פי הוראות הדין". המבקר גם בדק כמה מקרים פרטניים, ולגבי העסקת 'טאלנט' שעבד שנים ברשות וחזר אליה לאחר מכן בחוזה אישי, כתב המבקר כי "חרף עמדתו המפורשת של סגן הממונה על השכר, בניגוד לדעתו של מנהל הטלוויזיה ולמרות שהתכנית העסיקית שבה השתתף העיתונאי הופסקה, סיכמו מנכ"ל הרשות וסמנכ"לית משאבי אנוש בתחילת אוגוסט 2010 להמשיך להעסיקו ברשות עד סוף אותה שנה... הרשות פעלה בניגוד לכללי המינהל התקין".במקרה אחר נטען נגד שקלאר כי "פעל בניגוד להנחיות החוזרות של סגן הממונה על השכר". המנכ"ל פעל, לדברי המבקר, "בניגוד לחוות הדעת שנתנו לו שומרי הסף ברשות -הסמנכ"לים לכספים ולמשאבי אנוש מנהל כוח אדם וכן סגן הממונה על השכר". המבקר טען נגד ששקלאר כי אישר עבודה פרטית לכמה 'טאלנטים' מבלי שאושרה על פי הנהלים. על כך נטען נגד המנכ"ל כי "נהג לא כשורה באשרו לעיתונאי ה' להמשיך את עבודתו הפרטית בניגוד לחוות הדעת של הלשכה המשפטית.ממצאים של פרק זה מצביעים על רצף של החלטות שהתקבלו ברובן בניגוד לנהליה של הרשות ולחוות דעת משפטית. כמו כן ישנה ביקורת על דרך העסקת נותני שירותים, ולגבי מקרה ספציפי, טוען המבקר כי "הבטחה שנתן שקלאר בעל פה לעיתונאי ח' בדבר שידור התכנית אינה תקינה... הגורמים המקצועיים בהנהלת הטלוויזיה התנגדו לתכנית. אישור התקשרות בנסיבות אלה, משקף התנהלות בלתי תקינה שאין לקבלה". גם לגבי סוגיית העסקתו של יהורם גאון מתייחס המבקר: הוא הועסק משנות ה-90 ועד 2008 כספק שירותים בהפקות טלוויזיה ובתכניות שונות ברדיו ובטלוויזיה. "החל להגיש את תכניתו בסוף מאי 2010 אולם טרם תחילת העסקתו לא הסדירה הרשות את ההתקשרות אתו בחוזה. רק בתחילת יולי 2010 החלו הנוגעים בדבר ברשות לפעול להסדרת ההתקשרות עמו. במשך 7 חודשים, מאי-נובמבר 2010 עסק אפוא המגיש בהגשה קבוע של התכנית בלי שהרשות סדירה עמו את סידור העסקתו ובלא הסכם חתום כדין... המנכ"ל קובע עובדות מוגמרות לגבי העסקת... ורק לאחר שהרשות החלה להעסיקם הוא החל להסדיר את התקשורת... בניגוד לכללי מינהל תקים ולשמש חותמת גומי להתנהלותו".תגובותמנכ"ל רשות השידור מרדכי שקלאר: "אני מברך על דוח הביקורת ומודה על הערותיו. ליקויים רבים עליהם מצביע הדוח תוקנו כבר טרם פרסום הדוח. אני מדגיש כי הליקויים עליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי או ניקיון כפיים. "הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור שבה לא כיהן ועד מנהל, ובה תקציב הרשות קוצץ ביותר מ-40%, תקופה קשה שחייבה פעולות שיבטיחו את המשך השידורים ושמירה על איכותם. בכלל זה, גם התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים. "אני משלים בקרוב 5 שנות כהונה הדגיש כי בתקופת כהונתו התחזק מעמדה של הרשות כגוף שידור ממלכתי-ציבורי, עצמאי ואיכותי, הנותן ביטוי לתרבות הישראלית ומשקף את מגוון הדעות בחברה. בתקופה זו נחתמו הסכמי הרפורמה וההסכמים האחרים שיובילו את הרשות לדרך חדשה".הוועד המנהל של רשות השידור: "הוועד המנהל קיבל את המלצת ועדת הביקורת לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל, בישיבתו הראשונה, החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דוח מבקר המדינה. הוועד רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".שר ההסברה יולי אדלשטיין, לשעבר השר הממונה על רשות השידור: "מיומו הראשון השר עמד על כך כי המליאה שתורכב על ידו, תגובש בהתאם לפרמטרים וההליכים הקבועים בחוק, תהיה רב גונית, פלורליסטית, ושתורכב מאנשים בעלי שיעור קומה, ידע וניסיון שיבטאו ייצוג הולם ואמיתי למגזרים השונים בישראל ובפרט לנשים, לעולים ולמגזר המיעוטים וכן שבין חברי המליאה יהיו אנשי רוח וספר, אנשים בעלי זיקה לעולם התקשורת ולשידור הציבורי ומומחים בתחומי המשפט והפיננסים."בתקופת כהונתו ביצע השר 3 סבבי היוועצות עם 139 הגופים המייעצים שהעבירו את המלצותיהם והערותיהם לשר וכתוצאה מכך מספר שמות מועמדים מן הרשימה נגרעו. בנוסף, בהתאם לחוות דעת של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, נשלחו אל גופים אלה, לבקשתם, פירוט הצהרות המועמדים הרלוונטיים לנושא זה כפי שהופיעו בשאלונים שמולאו על ידם בעת הצגת מועמדותם."לאחר מכן ולבקשת השר, נערך דיון מקדמי בוועדת המינויים של רשות החברות הממשלתיות בראשותה של הגברת טנה שפניץ, על מנת שיהיה ניתן לגבש רשימה סופית - בהתייחס גם לנושא ניגוד העניינים וסוגיית ה'כישורים המיוחדים' של מועמדים אשר הצהירו על זיקה מסוימת לשרי הממשלה."לאחר הליך זה השר ביצע סבב התייעצות נוסף עם הגופים, אולם בסמוך לכך מסר השר את התפטרותו לראש הממשלה, ובנסיבות אלה נקטע הליך ההיוועצות (והמינוי כולו) כפי שבוצע על ידו עד אותה עת".יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים דני זקן: "הדו"ח עוסק בבעיות שהאגודה התריעה עליהם לאורך שנים ובעיקר העדר מוסדות ראויים ובהעדר תקציב לרשות השידור. וכשאלה כבר מונו ההליך בוצע מתוך שיקולים פוליטיים ולא שיקולים עניינים. בימים אלה הולך ומושלם התיקון לחוק רשות השידור - אשר עוסק בנושאים אלה - ואנו קוראים לחברי הכנסת ליישם את לקחי דוח המבקר בתיקון החוק"."באשר לביקורת על הנהלת רשות השידור - לאורך השנים השתרשו נוהגים ונהלים פסולים שנבעו בין השאר מהעדר מוסדות. הסכמי הרפורמה מעניקים להנהלת הרשות כלים לתקן מצב זה ולפעול בצמוד להנחיות החוק והמנהל התקין ובלבד שהשימוש בכלים אלה יעשה באופן ענייני ונטול פניות".תגובת משרד ראש הממשלה טרם התקבלה.
