מיצה את התפקיד? מנכ"ל לפ"מ נתן מאיר פורש מתפקידו לאחר 17 שנות ניהול

מאיר שבתקופתו גדלה תפוקת הפרסום בלפ"מ פי 5 הודיע אתמול לשר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין למשרדו הוא כפוף על פרישתו מהתפקיד
משה בנימין | (6)

לשכת הפרסום הממשלתית תכנס בקרוב לעידן ניהול חדש: מנהל לפ"מ, נתן מאיר הודיע אתמל (יום ב') על פרישתו מהתפקיד. מאיר עמד בראש לפ"מ ב-17 השנים האחרונות ושימש בעבר כמשנה לחשב הכללי במשרד האוצר וכן כציר כלכלי בבריטניה. את שרותו בממשלה החל באגף התקציבים.

במכתב ששיגר מאיר לראש הממשלה ולשר ההסברה שלמשרדו כפופה לפ"מ כותב מאיר: "בתפקידי האחרון כמנהל לפ"מ שימשתי ב-17 השנים האחרונות וקודם לכן בתפקידים שונים וזכיתי לייצג את המדינה במוסדות ודירקטוריונים וועדות רבות. בשנות שירותי כלפ"מ גדלה תפוקת הפרסום פי 5 והקמפיינים הממשלתיים והציבוריים זוכים להצלחה, אהדה וזכירות במידה רבה.

במסעות הפרסום בנושאים רבים דוגמת הגברת החסכון במים, הפחתת הקטל בכבישים, העלאת המודעות הסביבתית והבריאותית מוכח כי ניתן לשנות את תובנות הציבור ואף להשפיע על הרגליו.

בתקופה זו חלו שינויים משמעותיים בתמהיל המדיה הנדרש כדי להגיע במסרים חברתיים וציבוריים לאאזרחי המדינה. לפ"מ עושה פעילות רבה באמצעים אלה בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות ובשלטי חוצות כשהצמיחה הגבוהה ביותר הינה בפרסום באינטרנט לרבות ברשתות החברתיות".

לשכת הפרסום הממשלתית נותנת שירותי פרסום למשרדי הממשלה, ליחידות סמך, ולגופים ציבוריים רבים אחרים. היא כפופה בקדנציה זו למשרד ההסברה והתפוצות ובעבר למשרד ראש הממשלה.

מטבע הדברים, הטיפול בכל משרדי הממשלה והיקף הפעילות הציבורי של לפ"מ הופך אותה לאחד המפרסמים הגדולים בישראל. את שנת 2010 סיימה לפ"מ במקום ה-12 בדירוג מחזורי הפעילות בענף הפרסום עם הוצאה של 94 מיליון שקלים, גידול של 15% לעומת 2009. כך על פי יפעת בקרת פרסום.

עם פרישתו של מאיר מהתפקיד יחל כעת המכרז למציאת המנכ"ל החדש של לפ"מ. ממלא המקום הזמני של מאיר בתפקיד המנכ"ל יהיה סגנו, אלי גוטליב.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גם בלפ'מ נושיב על הכיסא ליכודניק. תתפוצצו'.. (ל"ת)
    גלעד 07/08/2011 00:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פרחוני 18/05/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    למה שמים פקידים לנהל משרד שאמור להיות קריאייטיבי?
  • 4.
    רביב 17/05/2011 22:03
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לנתוני יפעת (94 מליון שקל) בתקציב המדינה לפם מופיעה במעל ל330 מליון שקל. מי יכול להסביר? החשכל? חשב לפם? אגף התקציבים?
  • 3.
    רביב 17/05/2011 21:56
    הגב לתגובה זו
    יפעת מעריכה את פעילות לפם ב94 מליון שקל בספר התקציב תקציב הפעילות של לפם עובר 300 מליון שקל. האם החשכ"ל יוכל להסביר מה קורה?
  • 2.
    יהודה 17/05/2011 19:49
    הגב לתגובה זו
    נתן הוא ללא ספק אחד האנשים הנעימים שיצא לי לעבוד עמם. אדם נעים, נחמד שהצליח להוביל גוף לא פשוט להישגים יפים.
  • 1.
    ברוך שפטרנו מעונשו של נתן מאיר (ל"ת)
    פרסמואי 17/05/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.