דירות בת"א במחיר הגיוני? צפו בקריטריונים לדיור בר השגה שיובאו לאישור מחר
האם סוף כל סוף ניתן יהיה לרכוש דירות זולות יותר בתל אביב? מחר (ב') בישיבת הנהלת העיר יובאו לאישור הקריטריונים לקביעת הזכאות לדיור בר השגה.
לפי הקריטריונים, הזכאות תינתן למי שאין בבעלותו דירה או חלק מדירה אחרת, מי שהיה ועודנו תושב העיר ברציפות במשך חמש שנים, בטרם מועד פרסום המכרז, משקי בית שבהם גילו של אחד מהבגירים אינו עולה על 45 שנה במועד פרסום ההגרלה, משקי בית בעלי שכר ממוצע נמוך מ- 14,405 שקל וכאשר לפחות אחד מבני הזוג עובד.
כמו כן יוצב קריטריון גמיש לפיו תינתן עדיפות למשקי בית עם ילד מתחת לגיל 12- הקריטריון יחול על דירות שגודלן מעל 60 מ"ר עיקרי, למשל בפרויקט גני שפירא ושוק עלייה. דירות קטנות יותר תוקצינה גם למשקי בית שאינם כוללים ילד.
הקריטריונים יהיו זהים בכל הפרויקטים בעיר- בצפון ובדרום, בפרויקטים של יזמים ועל קרקע עירונית. שינוי בקריטריונים לא יבוצע לפני תום שנתיים ממועד הפעלתם, באישור מועצת העיר בלבד.
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אני שמח שהעיר תל אביב-יפו תהיה החלוץ שלפני המחנה בכל הקשור לקידום תכניות לעידוד דיור בר השגה באופן יסודי ומשמעותי. זהו צעד שנועד להקל בעיקר על התושבים בני מעמד הביניים, שאנו רואים בהם נדבך חשוב באוכלוסייה ובהוויה של תל אביב-יפו. אני קורא לממשלת ישראל לקחת גם כן אחריות ולייצר עבור אנשי מעמד הביניים פתרונות שיאפשרו להם לחיות בכבוד במדינת ישראל ובראש ובראשונה לטפל ברצינות במחירי הדיור הבלתי אפשריים".
- 5.למה לסבסד את מעמד הביניים? שיעברו לרחובות. (ל"ת)דוד 15/05/2011 21:35הגב לתגובה זו
- 4.לא צריך לסבסד, צריך לאשר בניה לגובה (ל"ת)דיור בר השגה- שחיתות 15/05/2011 15:33הגב לתגובה זו
- 3.עבודה בעיניים 15/05/2011 15:19הגב לתגובה זומשפחה שמרוויחה 14,400 שקל לחודש .... לא יכול לממן משפחה עם ילד .... ובמקביל לממן משכנתא ע" ס 1,000,000 שקל .... מדובר בדירות בשווי של 1.500,000 שקל
- 2.טוב מאוד 15/05/2011 14:10הגב לתגובה זוהערים והישובים בארץ.
- 1.להעיף את חולדאי , יהיה יותר טוב לכולנו (ל"ת)חסר דיור תל אביבי 15/05/2011 13:11הגב לתגובה זו
- hufyfj 15/05/2011 13:44הגב לתגובה זוudtrdc iyihnk estd v ijluol
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
