חוצה ישראל: אחרי צדר יריב ובאומן, תקציב קניוני ישראל לפוקס גורן גלעדי
תקציב הפרסום של קניוני ישראל עדיין מחפש בית חם. בשנה החולפת עבר התקציב ממשרד הפרסום צדר:יריב שטיפל בו ב-3 השנים האחרונות לידי באומן בר ריבנאי וכעת עבר התקציב, בשקט בשקט, מחודש אפריל למשרד הפרסום פוקס גורן גלעדי.
תחילת ההתקשרות של פוקס גורן גלעדי (אדי פוקס, גיא גורן ועמית גלעדי) עם קניוני ישראל הייתה באמצעות טיפול בתקציב הפרסום של קניון רחובות מקבוצת קניוני ישראל. לאחר מכן עבר התקציב כולו לידי המשרד.
כזכור, מספר חודשים לאחר המעבר של תקציב הפרסום לבאומן בר ריבנאי הוחלט בקבוצת קניוני ישראל לשנות את שיטת העבודה של משרד הפרסום עם הקניונים. בהנהלת קבוצת הקניונים הוחלט שבאומן בר ריבנאי (ובכלל) יטפלו בתקציב הפרסום של מטה הקבוצה ובהתווית האסטרטגיה הפרסומית, זאת בניגוד לטיפול בכל קניון באופן פרטני כפי שהיה.
המשמעות הייתה אובדן נתח מתקציב הפרסום לטובת משרדים מקומיים בכל עיר בה קיים קניון של הקבוצה והענקת שירות לקמפיינים רשתיים של קבוצת הקניונים מול מטה החברה.
בנובמבר 2010 אמרה אילנית גריוביץ'-ברגר, סמנכ"ל השיווק של קניוני ישראל לאייס: "בראש ובראשונה חשוב לנו לציין שאנחנו יותר ממרוצים מהשירות המקצועי הניתן לנו על-ידי באומן-בר-ריבנאי. אין לנו שום כוונה להיפרד מבאומן בר-ריבנאי ואנחנו יודעים שהם המשרד המוביל שמתאים לאג'נדה השיווקית הרחבה שלנו, ברמת השטח השוטפת יעבוד כל קניון עם משרד פרסום מקומי ומטה החברה יפעל בצמוד לבאומן. יהיה חיבור קריאטיבי בין באומן לנעשה ברמה המקומית".
אחרי הרומן הקצר עם באומן בר ריבנאי החליטו בקניוני ישראל שטוב להם יותר להיות תחת חסותו של משרד פרסום קטן. בהמשך ישיר לשינוי צורת העבודה שכן למשרד גדול כמו באומן אין יתרון יחסי בפעילות כלל ארצית חוזרת קבוצת הקניונים לעבודה עם משרד שמזכיר את סדר הגודל של צדר יריב שטיפל בהם מסוף 2007 ועד 2010.
סמנכ"ל השיווק של קניוני ישראל, אילנית גריוביץ' ברגר אישרה לאייס כי תקציב הפרסום עבר לפוקס גורן גלעדי. על פי יפעת בקרת פרסום, תקציב קניוני ישראל שטופל על ידי באומן בר ריבנאי וצדר יריב במהלך 2010 עמד על כ-2.3 מיליון דולר במחירי מחירון.
מתחילת השנה עמד התקציב של קבוצת הקניונים שטופל על ידי משרדים שונים כמו אידיאולוג'יק ו-LEAD על כ-1.1 מיליון דולר במחירי מחירון. ב-2011 בה עבד באומן בר ריבנאי על התקציב במסגרת הפעילות מול המטה נרשמה תחת המשרד פעילות בהיקף של 105 אלף דולר במחירי מחירון (על-פי יפעת בקרת פרסום).
- 2.מיכל 15/05/2011 21:06הגב לתגובה זונראה כאילו המשרד הזה אוסף את כל החרא מהדשא. ממש מנקי אשפה.
- 1.יוני 15/05/2011 13:42הגב לתגובה זועשו להם חרא של עבודה

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
