ניתוח קמפיין: בן אנד ג'ריס עושים נכון אחריות חברתית כחלק אינטגרלי מהמיתוג
מצבו של האדם רחוק מלהיות מושלם אבל הוא הצליח לבקוע את קליפת האגוצנטריות במספר תחומים, ולהכיר בעובדה שהמשאבים בעולם מתחלקים באופן לא צודק בין כולם. ההכרה ששינוי צריך לבוא מהצד השבע ולא רק כמחאה מהצד המקופח גם היא במסלול נסיקה. האינטרנט הפגיש אותנו פנים אל פנים עם אוכלוסיות שאוכלות, שותות ומרוויחות בשנה מה שאנחנו בשבוע.
נושא האחריות החברתית הפך לאחד המוצרים החמים ביותר על שולחנם של כל בעל ממון פרטי או עסקי. אולם לצד ההכרה הגיעה מבוכה גדולה, כי אחד ממאפייניה של אוכלוסיה חלשה הוא שאין לה ערוצי קבלת עזרה מסודרים ומנוהלים.
בספרה The Help מתארת קטרין סטוקט מפגש של עשירות דקדנטיות ממיסיסיפי של שנות ה-60, שמתווכחות כמה קופסאות שימורים לנפש עליהן לשלוח לאפריקה, כשאחת מהן מציעה: "אולי פשוט יותר לשלוח להם צ'ק?".
כדי לקנות אוכל צריך אוכל. רעב אמיתי זה כשאין אפילו מכולת בשכונה..
מהר מאד הבינו בעלי המאה שזה לא רק נכון להושיט עזרה, זה גם מצטלם טוב.. הטרנד להקים מחלקת אחריות חברתית בארגון הפך בין לילה לאופנתי. והיכן שיש אופנה יש זיוף, העתקה וצביעות.
מחלקת אחריות חברתית צריכה לנבוע מערכי הליבה של העסק, כמו כל מוצר ושירות של החברה. רוב הארגונים לא נותנים בסתר אלא נהנים לגזור קופון תדמיתי על תרומה לקהילה. זה אינו פשע להחצין עזרה, השאלה היא עד כמה אתה רלוונטי או עד כמה אתה מנצל גרם של עזרה כדי להשיג טון של תשומת לב.
בדומה לבלונדינית על מכונית הספורט, גם פעילות קהילתית יכולה להיות צורמנית ולא קשורה. גם באחריות חברתית יש קיטץ' וזילות, וזה לרוב קורה כאשר אין שום קשר בין פעילות התרומה החברתית לבין החברה עצמה. פילנתרופיה למרבית הפלא יכולה לחטוא בנצלנות רגשית של הציבור.
בנקים שמטיפים לציבור לקרוא ספרים, ללכת למוזיאונים, שמנהלים תחרויות חצר של עמותות, חברות שצובעות כמה מתנסים וממתגות את הפעילות עד זוב דם, ועוד.
השאלה היא בסופו של יום, האם הציבור מאמין לך או שקנית לעצמך זמן במה ו'צומי'?
כאשר בן אנד ג'ריס יצאו עם מהלך ה-fair trade , שתמיד השתלב באקטואליה ותמיד היה עסוק ברווחתה של הקהילה. שמות טעמי הגילדה שלו תמיד התכתבו עם אקטואליה דוגמת Cherry Garcia ו-Yes Pecan. מחאה לשינוי עוגת התקציב הלאומית שתעדפה הוצאות לפיתוח נשק גרעיני על פני הוצאות בריאות נקראה American Pie.
מהלך ה-fair trade מתמקד בקיפוח עובדים בידי תאגידי הענק, וקורא למסחר הוגן, שהוא אג'נדה חמה בפני עצמה. כל התעשיות החל בייצור קפה, וכלה באבני חן התעוררו לנושא בעשור האחרון.
בן אנד ג'ריס "מרימים מהרצפה" משהו שתמיד ראינו ולא נתנו עליו את הדעת, שזה "טלטלה קריאטיבית" או disruption. מדובר ב-140 התווים שהטוויטר מקצה לכל מצייץ. לא כולנו מנצלים את כל 140 התווים, ולכן מגיעים בן אנד ג'ריס ומשלימים כל טוויט ברשת ל-140 תווים כדי שכל ציוץ יהיה 'הוגן'. את ה'הפרש' מתרגמת חברת הגלידה לתרומה למודעות בנושא מהלכי fair trade.
הגברת המודעות שווה הרבה יותר מצ'ק פתוח, ורק היא זו שתביא לשינוי שיהיה מנוהל בידי הסמכויות הרלוונטיות.
הפעילות אופטימית, ולמרות שהיא נוגעת בבעיה כואבת היא נובעת מערכי המותג ולא מתחנפת או כופה את מוצריה על הציבור החלש. שם המהלך: fair tweet, והוא מקביל וממשיל את ה"צדק" שעושה בן אנד ג'ריס בטוויטר - לצדק שיש לעשות בעולם זכויות העובדים.
הלוואי שכל מותג היה שואל את עצמו "מה באמת אני מעניק ליקום ואיך אפשר לתרגם את זה לאחריות חברתית", ולא רק משתלט על הבמה כדי לזכות באהבה אינסטאנט של הציבור.
מהלך ה-fair trade הוא עוד אחד ממהלכי מותג הגלידות שמצד אחד יש בו אג'נדה חברתית אבל מצד שני הוא שומר על הומור וקריאטיביות וברור שאם הוא לא היה 'מותג' אחריות חברתית הוא היה עוד טעם של גלידה.
- 2.עוד אחד 16/05/2011 12:50הגב לתגובה זואת כותבת מהמם ויש לך הבחנות טובות, אמינות ורלוונטיות. תודה לך!
- 1.לא שוכח 16/05/2011 11:39הגב לתגובה זואת הניתוחם האלה תזכרו מה היא כתבה על זה http://www.youtube.com/watch?v=Kav0FEhtLug רק 21 מליון צפיות
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
