ניתוח קמפיין: בן אנד ג'ריס עושים נכון אחריות חברתית כחלק אינטגרלי מהמיתוג
מצבו של האדם רחוק מלהיות מושלם אבל הוא הצליח לבקוע את קליפת האגוצנטריות במספר תחומים, ולהכיר בעובדה שהמשאבים בעולם מתחלקים באופן לא צודק בין כולם. ההכרה ששינוי צריך לבוא מהצד השבע ולא רק כמחאה מהצד המקופח גם היא במסלול נסיקה. האינטרנט הפגיש אותנו פנים אל פנים עם אוכלוסיות שאוכלות, שותות ומרוויחות בשנה מה שאנחנו בשבוע.
נושא האחריות החברתית הפך לאחד המוצרים החמים ביותר על שולחנם של כל בעל ממון פרטי או עסקי. אולם לצד ההכרה הגיעה מבוכה גדולה, כי אחד ממאפייניה של אוכלוסיה חלשה הוא שאין לה ערוצי קבלת עזרה מסודרים ומנוהלים.
בספרה The Help מתארת קטרין סטוקט מפגש של עשירות דקדנטיות ממיסיסיפי של שנות ה-60, שמתווכחות כמה קופסאות שימורים לנפש עליהן לשלוח לאפריקה, כשאחת מהן מציעה: "אולי פשוט יותר לשלוח להם צ'ק?".
כדי לקנות אוכל צריך אוכל. רעב אמיתי זה כשאין אפילו מכולת בשכונה..
מהר מאד הבינו בעלי המאה שזה לא רק נכון להושיט עזרה, זה גם מצטלם טוב.. הטרנד להקים מחלקת אחריות חברתית בארגון הפך בין לילה לאופנתי. והיכן שיש אופנה יש זיוף, העתקה וצביעות.
מחלקת אחריות חברתית צריכה לנבוע מערכי הליבה של העסק, כמו כל מוצר ושירות של החברה. רוב הארגונים לא נותנים בסתר אלא נהנים לגזור קופון תדמיתי על תרומה לקהילה. זה אינו פשע להחצין עזרה, השאלה היא עד כמה אתה רלוונטי או עד כמה אתה מנצל גרם של עזרה כדי להשיג טון של תשומת לב.
בדומה לבלונדינית על מכונית הספורט, גם פעילות קהילתית יכולה להיות צורמנית ולא קשורה. גם באחריות חברתית יש קיטץ' וזילות, וזה לרוב קורה כאשר אין שום קשר בין פעילות התרומה החברתית לבין החברה עצמה. פילנתרופיה למרבית הפלא יכולה לחטוא בנצלנות רגשית של הציבור.
בנקים שמטיפים לציבור לקרוא ספרים, ללכת למוזיאונים, שמנהלים תחרויות חצר של עמותות, חברות שצובעות כמה מתנסים וממתגות את הפעילות עד זוב דם, ועוד.
השאלה היא בסופו של יום, האם הציבור מאמין לך או שקנית לעצמך זמן במה ו'צומי'?
כאשר בן אנד ג'ריס יצאו עם מהלך ה-fair trade , שתמיד השתלב באקטואליה ותמיד היה עסוק ברווחתה של הקהילה. שמות טעמי הגילדה שלו תמיד התכתבו עם אקטואליה דוגמת Cherry Garcia ו-Yes Pecan. מחאה לשינוי עוגת התקציב הלאומית שתעדפה הוצאות לפיתוח נשק גרעיני על פני הוצאות בריאות נקראה American Pie.
מהלך ה-fair trade מתמקד בקיפוח עובדים בידי תאגידי הענק, וקורא למסחר הוגן, שהוא אג'נדה חמה בפני עצמה. כל התעשיות החל בייצור קפה, וכלה באבני חן התעוררו לנושא בעשור האחרון.
בן אנד ג'ריס "מרימים מהרצפה" משהו שתמיד ראינו ולא נתנו עליו את הדעת, שזה "טלטלה קריאטיבית" או disruption. מדובר ב-140 התווים שהטוויטר מקצה לכל מצייץ. לא כולנו מנצלים את כל 140 התווים, ולכן מגיעים בן אנד ג'ריס ומשלימים כל טוויט ברשת ל-140 תווים כדי שכל ציוץ יהיה 'הוגן'. את ה'הפרש' מתרגמת חברת הגלידה לתרומה למודעות בנושא מהלכי fair trade.
הגברת המודעות שווה הרבה יותר מצ'ק פתוח, ורק היא זו שתביא לשינוי שיהיה מנוהל בידי הסמכויות הרלוונטיות.
הפעילות אופטימית, ולמרות שהיא נוגעת בבעיה כואבת היא נובעת מערכי המותג ולא מתחנפת או כופה את מוצריה על הציבור החלש. שם המהלך: fair tweet, והוא מקביל וממשיל את ה"צדק" שעושה בן אנד ג'ריס בטוויטר - לצדק שיש לעשות בעולם זכויות העובדים.
הלוואי שכל מותג היה שואל את עצמו "מה באמת אני מעניק ליקום ואיך אפשר לתרגם את זה לאחריות חברתית", ולא רק משתלט על הבמה כדי לזכות באהבה אינסטאנט של הציבור.
מהלך ה-fair trade הוא עוד אחד ממהלכי מותג הגלידות שמצד אחד יש בו אג'נדה חברתית אבל מצד שני הוא שומר על הומור וקריאטיביות וברור שאם הוא לא היה 'מותג' אחריות חברתית הוא היה עוד טעם של גלידה.
- 2.עוד אחד 16/05/2011 12:50הגב לתגובה זואת כותבת מהמם ויש לך הבחנות טובות, אמינות ורלוונטיות. תודה לך!
- 1.לא שוכח 16/05/2011 11:39הגב לתגובה זואת הניתוחם האלה תזכרו מה היא כתבה על זה http://www.youtube.com/watch?v=Kav0FEhtLug רק 21 מליון צפיות
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
