טוב או רע למשקיעי כת"ב? המתחרה של אנדרומדה קרסה לאחר כישלון בניסוי

חברת דיאמיד המפתחת תרופה לסכרת מסוג 1 צללה ב-84% לאחר כישלון ניסוי שלב 3. ד"ר גל אופיר מומחה ביומד: "הכישלון של דיאמיד יכול לעודד, אך סדרת הכישלונות בניסויי המתחרות מטריד"
תומר קורנפלד | (16)

**פורסם לראשונה ב-14:40; עדכון אחרון בשעה 15:45

יום העצמאות היה יום של חגיגות עבור אזרחי עם ישראל. בזמן שלא מעט אנשים בילו במנגלים, קרוב לוודאי שבכירי חברת כת"ב (כלל ביוטכנו) עקבו בדריכות אחרי נפילתה של מתחרה משמעותית באחד מחברות הפורטפוליו חברת דיאמיד (Diamyd).

החברה שמניותיה נסחרות בבורסת שטוקהולם ובנאסד"ק פרסמה במהלך החג תוצאות מאכזבות בניסוי קליני שלב 3 (Phase III) במוצר הדגל שלה לטיפול בסכרת מסוג 1. בעקבות הכישלון, מניית החברה צללה ב-84% ביום שני וביום שלישי ב-11% נוספים. לחברת דיאמיד היה הסכם שיתוף פעולה עם ג'ונסון אנד ג'ונסון במוצר הזה.

המתחרה הגדולה של דיאמיד היא חברת אנדרומדה המפתחת מוצר מתחרה לטיפול בסכרת מסוג 1 ומוחזקת על ידי כת"ב. אנדרומדה (אשר מניותיה אינן נסחרות) מהווה אחזקה משמעותית לשווי של כת"ב ולקראת אוקטובר אמורה לפרסם נתונים ראשונים מהניסוי הקליני שלב 3 שהיא מבצעת.

בדו"ח השנתי של כת"ב ציינה החברה כי חברת דיאמיד היא החברה היחידה המצויה בשלב מתקדם של פתוח מוצר לסכרת סוג 1. המשמעות היא שכישלון הניסוי של דיאמיד מציב את חברת אנדרומדה בחזית של כל החברות המפתחות מוצר לסכרת סוג 1.

ד"ר גל אופיר, שותף ב-bioassociate ומומחה הביומד של Bizportal: "על פניו, הכישלון של דיאמיד בשלב השלישי של הניסויים הקליניים באירופה יכול לעודד את אנדרומה - מאחר ומדובר במתחרה פוטנציאלית שנתקלת בקשיים".

"עם זאת, מבט מקיף יותר על תחום הטיפולים בפיתוח מתקדם לסכרת סוג 1 מראה על מספר כשלונות בשלב קליני האחרון: במארס הודיעו Tolerx ושותפתה GSK על כישלון בשלב 3 של הניסויים הקליניים בנוגדן otelixizumab, ובאוקטובר 2010 שחררו MacroGenics ו-Eli Lilly הודעה דומה על כישלון בהוכחת יעילות של נוגדן ה-teplizumab.

"להערכתי, סדרת הכישלונות בניסויי שלב 3 בטיפולים לסכרת מסוג 1, אשר דיאמיד היא המצטרפת האחרונה אליהם, אמורה להטריד את אנדרומדה ומשקיעיה ולא לעודד אותם. מאחר וכל התרופות המפותחות למחלה זו פועלות בצורה זו או אחרת דרך בקרה על המערכת החיסונית התוקפת את התאים בלבלב האחראיים על יצור אינסולין, עולה החשש שבניסוי רב משתתפים, ההבדלים בין תתי אוכלוסיות שונות של חולים משפיעים על המובהקות הסטטיסטית של יעילות הטיפול.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    יותם 12/05/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    הקישור שמתבצע ע" י גל אופיר, מבוצע כבר זמן רב ובידי טובי האנליסטים בארץ. אנדרומדה - פוטנציאל עצום וסיכון גדול אף יותר. טוב לפחות יש להם את די פארם :) כלומר עוד איזה שנה של קרדיט לפחות לכת" ב אחרי זה.... מישהו יתבע קצת תשובות :) בהצלחה לכת" ב
  • 13.
    אסף שירין 11/05/2011 17:03
    הגב לתגובה זו
    תומר- בפעם המי יודע כמה הוכחת שכל מה שמעניין אותך זה כותרת שמביאה רייטינג ותו לא. באמת מצער שזה כל מה שמעניין אותך.
  • 12.
    תמיד יש פעם ראשונה !!!! טבע שותפה ב 10% באנדו (ל"ת)
    הבתולה 11/05/2011 16:45
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    אם המתחרה היתה מצליחה זה היה טוב ??? (ל"ת)
    גל אופיר טועה 11/05/2011 16:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אביהו 11/05/2011 16:19
    הגב לתגובה זו
    יועץ הבנק שלי המליץ לי על מניה טובה אך קצת מסוכנת ספקטרוניקס מה אומרים??
  • 9.
    מזכיר את רצף הכשלונות בתרופות נגד השמנה (ל"ת)
    שרון 11/05/2011 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ירון 11/05/2011 16:01
    הגב לתגובה זו
    חברה של עץ או פליי
  • 7.
    יוסף טל 11/05/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
    ספקטרוניקס עומדת לזכות במכרז ענק של צבא ארה" ב... המניה נמצאת באפסייד משמעותי לדעתי ואני מדגיש לדעתי היא תעלה והרבה...
  • 6.
    תומר 11/05/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
    מנגנון הפעולה שונה לחלוטין. אי אפשר להשוות בין התרופות.
  • 5.
    כרגיל , מסתכלים על הכל דרך החור של הגרוש ... (ל"ת)
    stamshem 11/05/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אביב המבין 11/05/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    הכותרת! אז מה היה קורה עם היו 2 תרופות לאחת המחלות היותר אכזריות שקיימות היום. האם אתם יודעים כי עשרות מיליונים של אנשים סובלים כל יום מהמחלה הזו על פני העולם? על פני עשרות שנים כל אחד. האם הזרקתם החל מגיל ינקות 5 זריקות ביום לתמיד. האם חייתם בחייכם מתוך ידיעה כי אם לא תאכלו מספיק תתעלפו ואולי תמותו תוך דקות. אבל עם תאכלו יותר מידי יעלה הסוכר ובעתיד תתעוורו, תאבדו כליות רגליים לב. כן ממש כיף שאכשיו יש רק חברה אחת שלא הוכיחה כלום אבל היא תיקוותנו. תודה רבה ביזפורטל על הרוע שבכתבה.
  • 3.
    הקלות לרישום התרופה , מצילת חיים (ל"ת)
    בקוב הודעה 11/05/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איפה אנליסטים ??? 11/05/2011 15:17
    הגב לתגובה זו
    600 מיליון$ בלבד
  • 1.
    ר 11/05/2011 15:11
    הגב לתגובה זו
    העולם לא מסתכם בשער המניה של כת" ב. בשביל החולים אלה חדשות גרועות.
  • ר 11/05/2011 23:15
    הגב לתגובה זו
    אתם באמת מקצוענים. יישר כוח!
  • צהפר 11/05/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
    תקראו מה שכותבים לפני הפרסום
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי