הזרים לא רואים את פישר: הגדילו את נפח עסקאות החלף ב-18% באפריל
בנק ישראל השקיע 1.3 מיליארד דולר (במונחים דולרים) בחודש אפריל על רכישות מט"ח על מנת "לנקות" את ההשפעה של המסחר הספקולטיבי מערך השקל. אך, בד ובד, ולמרות החלטת נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, להרחיב את חובת דיווח על עסקות במט"ח ורכישת אג"ח, הזרים המשיכו לנצל את פערי הריבית וביצעו עסקאות החלף ביותר מ-40 מיליארד דולר.
נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש אפריל הסתכם בכ-110 מיליארד דולר, ושיקף עלייה בממוצע היומי של הנפח לרמה של כ-6.4 מיליארדי דולר, בהשוואה לכ-5.3 בחודש מארס. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום (א').
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם באפריל בכ-66 מיליארד דולר ושיקף עליה של כ- 35% בממוצע היומי של הנפח לרמה של כ- 3.9 מיליארד דולר. בעסקאות החלף מנסה המשקיע לנצל את הפרשי שערים בין המטבעות ע"י מכירת מטבע א' כנגד מטבע ב', ובה בעת סגירת עסקה עתידית הפוכה, שבה הוא מוכר את מטבע ב' תמורת מטבע א' בתאריך עתידי ובמחיר מוסכם מראש.
מדובר בעסקות שבדרך כלל נעשות לטווח קצר, ממונפות מאוד ובאמצעותן המשקיע גם יכול לנצל את פערי הריבית בין המטבעות שבין השקל לדולר האמריקני עומדים על מעל 2.75% (פערי ריבית נומינליים בין ריבית בנק ישראל לריבית ה'פד') ובהשקעה במק"מ על 3%. כמובן שמשיעור זה יש לנקות את הנתח של הבנקים, כך שבסופו של דבר שיעור הרווח על העסקה נמוך יותר.
אחד הנתונים הבולטים בנתוני בנק ישראל הוא הגידול בנפח המסחר בעסקות החלף של הגופים הזרים (תושבי חוץ) ביחס לנפח המסחר הכולל - עלה בחודש אפריל לכ-37%, בהשוואה לכ-29% בחודש מארס, לסך של 40.331 מיליארד דולרים, כאשר 99.9% מהעסקאות בוצעו ע"י מוסדות פיננסים זרים.
הניסיון של פישר להילחם בגידול ברכיב הספקולטיבי בשוק המט"ח לא כל כך צלח ובאפריל התחזק השקל מול הדולר בשיעור של כ-2.5%. עם זאת, חשוב לציין, כי היחלשות הדולר-שקל נבעה בעיקר מהיחלשותו של הדולר בעולם מול רוב המטבעות ובכלל זה בכ-4.1% מול האירו.
בשורה התחתונה, חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) עלה מעט באפריל ועמד על כ-50% בהשוואה לכ-47% במארס, שילוב של ירידה במשקלם בעסקות המרה ועלייה במשקלם בעסקות החלף.
- 9.חושבים 08/05/2011 21:22הגב לתגובה זופישר האיש וההגדה שלימד דורות של סטודנטים בתחום בו הוא עוסק והוכיח כבר מראשית דרכו שהוא לא טועה .האם קניית -$$$ תהיה הטעות שתפיל את פישר ? אתם יודעים ?לא מאמין ועוד דבר הבחור מכיר את העבודה ואין טעות במהלכיו .
- 8.ספקולנט בדימוס 08/05/2011 13:19הגב לתגובה זומיליארדי שקלים לשוק,הורדת הריבית כדי שיוזרמו עוד דולרים וירידת המחיר וחוזר חליה. הפתרון-להוריד הריבית ,מיד ל2% ואז הדולר קופץ ל4 ש' ח. הרווח-הזרים יקנו דולרים יותר יקרים ממה שמכרו-בנק ישראל יוכל לקבור את השקלים המתקבלים במרתפיו,והריבית תרד. בקשר לבועת הבנין? לפטר 50% ממינהל המקרקעין,ואז ישווקו אדמות. להכריח רוכש קרקע פרטית לבנות בתוך 3 שנים מיום הרכישה. כן, ולכפות את התקנה הזו.!!!
- 7.יוסי 08/05/2011 12:45הגב לתגובה זוחבל על מדינתנו
- 6.רו" ח VSG 08/05/2011 12:38הגב לתגובה זופישר צריך להחזיר/להעלות את המס על הרווחי מט" ח לתושבי חוץ, מה שיסנן את הספקולנטים בשוק וגם מי שישאר יתרום לקופת המדינה. די למחדל!
- 5.שגורמים לפישר לא 08/05/2011 12:37הגב לתגובה זולהעלות ריבית,ולחשוף את בועת האשראי (נדלן) שיש בשוק!! בנוסף הם גורמים להמשך התנפחות האיהפלציה ובועת הנדלן ובועת השקל.
- 4.עמוס 08/05/2011 12:24הגב לתגובה זועד מתי ניראה כמו-תמות נפשי עד שהדולר יעלה תיגמר המדינה
- 3.בנקאי בכיר 08/05/2011 12:22הגב לתגובה זוהמשק הישראלי יצא מאיזון בכל הפרמטרים . 1 המאזן המסחרי 2 האינפלציה 3 והריבית . הגורם המרכזי ליציאה מאיזון נעוץ בסיבסוד יבוא ההון וסיבסוד היבוא כתוצאה מכך ומדיניות מוניטרית ופיזיקלית מרחיבה האיזון יתקבל ע" י רכישות מסיביות שיעלו את שער הדולר במקביל למדיניות מוניטרית מרסנת כלומר ריבית ריאלית של 3 אחוז כלומר העלאת הריבית ל6 אחוז , במקביל למדיניות פיזיקלית של מס על יבוא הון וקיצוץ בהוצאות הממשלה .
- פישר זקן מדי לצעדים גדולים (ל"ת)סוחר 08/05/2011 12:50הגב לתגובה זו
- 2.בא 08/05/2011 12:18הגב לתגובה זוחבל שהוא לא זוכר מה לומדים בשנה ריאשונה בכלכלה .
- 1.די להכינס בפישר! 08/05/2011 12:17הגב לתגובה זוקנה שבוע שעבר המון דולרים ב3.38 -היום השער 3.45.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
