דעה

על הנעליים והרגשות של רני רהב וגדעון לוי. תורת היחצות

תמיר האס מתייחס לדינאמיקה שבין העיתונאים ליח"צנים - ועל מגוון הדרכים לצמצם את הדיסוננס
תמיר האס | (6)

אי שם באחד המחסומים התפתחה תגרה בין חיילי צהל לבושי המדים לערבים. מישהו יודע להסביר מה קרה שם? האם מדובר בחיילים רשעים וחסונים שחונכו מגיל צעיר בחברה מיליטריסטית להתעלל בחסרי ישע לבושי בגדים מרופטים? או שמא הסיטואציה לגמרי שונה ומדובר בחבר'ה שרוצים להיות מחבלים מסוכנים, שיזמו מריבה עם ילדים בני 18 במדים? פרוש המציאות של צרכני התוכן תלוי בדבר אחד, רגשות.

2 מאמרים מעולים עלו באייס השבוע. האחד של איש יחסי הציבור עודד פריד והשני של אורי רודרגיז מנהל התוכן של קו מנחה. אלו התייחסו לסיטואציה במסגרתה יחצנית מנסה לדחוף אייטם לעורך. רודריגז התייחס לאיך שהעיתונאי מרגיש כשהוא מקבל אייטם הזוי, ופריד התייחס לצורה שהיחצנית מרגישה כשהיא עושה בעצם כל שביכולתה לקדם את הלקוח ולתגובות לעשייה שכזו. שתי נקודות מבט לסיטואציה דומה, ודיסוננס אחד.

המסקנה, כמו הקוראים גם למקצוענים מציאות סובייקטיבית, כל אחד מפרש אותה בצורה אחרת ומסיבה זו נוצר דיסוננס והשאלה שעולה היא איך להתנהל עימו ואף לנהל אותו, במטרה להימנע מהנזקים שהוא גורם.

תכניסו עצמכם לנעליים של האחר

יש עיתונאי שכולכם מכירים שנמצא כל הזמן בדרכים עם שני טלפונים. עסוק בלשוחח עם מקורות, דוברים ומשרדים שהוא עובד איתם באופן קבוע. נוח לו עם המקורות האלו, אפשר לומר שהוא מקטין ראש, אפשר לומר שאין לו סבלנות לדבר עם אחרים ואפשר לומר שהדוברים הקיימים נותנים לו מספיק סחורה להמון זמן.

קשה להיכנס לגילדת הדוברים שעובדים עימו כי עד שאתה אומר "בוקר טוב" הוא מנתק ואומר "לא עכשיו". אבל במקום להתלונן בואו ננסה להבין מי הוא, איך עובדים עימו ומדוע: הזמן עבור עיתונאים הוא מגבלה, קל וחומר עבור עיתונאי החדשות הספציפי הזה. הדד ליין עומד מעל הראש והוא עובד כמו מטורף, הוא גם לא בנאדם חברותי במיוחד, לכן חסר סבלנות. ומסיבה זו שימוש בהודעת טקסט עם הפאנצ' של הסיפור תוך מגבלת זמן, זו הדרך הנכונה לעבוד עימו עד שתצליחו להיכנס ל"חביבים שלו".

שכן מגבלת זמן מצד היחצן תיראה לו כמהלך טבעי כי הוא איש של "כן" לא" ו"מתי" בעצמו, מסיבה זו סיומת של "יכול לחכות חצי שעה לתשובה, לא יותר" לא תיתפס כאיום, התנשאות או חוצפה. בעצם, אם הבנתם את תנאי עבודתו הבנתם מה משפיע עליו. הבנתם מה משפיע עליו הבנתם איך להתייחס לאופיו ולכן גם איך להתנהל מולו, התוצאה: הקטנתם את הדיסוננס.

מאידך, כתבת אחרת מתחום הלייף סטייל שעובדת מהבית עם כוס קפה ושקית תפוצ'יפס ליד, שעונה מהר ובאריכות, היא אישה רגועה ו"לוקחת את הזמן שלה". לכן היא פחות לחוצה עם התשובה להצעות שהיא מקבלת כי אפקט הזמן דרך העיניים שלה שונה מהעיתונאי בפסקה הקודמת. ומסיבה זו אם תכתבו משהו כמו "מחכה חצי שעה" זה יעבוד לרעתכם, לעומת המקרה הקודם.

השחקנים נושקים ומשיקים

יש מגוון דרכים לצמצם את הדיסוננס בין יחצנים ועיתונאים. הדרך הראשונה היא כמובן תשומת הלב שאתם צריכים להקדיש במהלך עבודתכם לרגישויות השונות שלהם במטרה להכיר את העדפותיהם, ואפילו לנהל רשימות. בתוך כך אתם יכולים להסתכל על התכנים שמעלים העיתונאים הנמצאים בין חבריכם בפייסבוק ובצורה זו ללמוד אותם. וכמובן, לשאול. תשאלו פעם אחת כל עיתונאי מה ההעדפות שלו, כך תבנו תשתית טובה ליחסים ותקטינו את הדיסוננס.

בכל תחום שיש בו נקודת השקה עם שחקנים אחרים החוכמה היא להכניס עצמכם לנעליים של הצד האחר במטרה להרגיש אותו. לפני שאתם מציעים לעיתונאי הצעה חישבו איך הוא יראה אותה ותשפרו אותה בהתאם לאישיות שאתם עומדים לדבר איתה. וכך גם תתנהלו ברמה הבין אישית עימם, בצורה שמותאמת להם. יש עיתונאים שכדי שייקחו אתכם ברצינות צריך להראות להם אהבה קשוחה, יש כאלו שצריך להיות עדינים איתם. לא ניתן להמציא דרך אישית לעבודה מול כל העיתונאי, אבל בהחלט אפשר לשאוף לכך. כך תורידו סיכונים, תעלו את הסיכויים, תחסכו בזמן, ותשפרו את הביצועים. בהצלחה

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צ"חי 04/05/2011 23:52
    הגב לתגובה זו
    "תשומת הלב שאתם צריכים להקדיש במהלך עבודתכם לרגישויות השונות של"... היחצנים והדוברים!!נשמע הזוי? אולי לא צריך להגזים אבל מקצוענות עובדת לשני הכיוונים, אם הכתב מסתפק בגילדת דוברים קבועה כנראה שהם מספקים את הסחורה וכדי להיכנס למעגל צריך לפצח איך לתקשר איתו. בתקשורת עסקינן ולא רק בהמונים אלא גם בינאישית ורק אינטלגנציה רגשית תנצח במשחק הזה.
  • 1.
    עיתונאית בלי תפוציפס 04/05/2011 12:20
    הגב לתגובה זו
    רק מקרי שהעיתונאי העסוק בנושאים חשובים הוא גבר והכתבת לייף סטייל נטולת הסטייל שיושבת בבית עם שקית תפוצ'יפס (!) וקפה נורא לא עסוקה? יש לי חדשות בשבילך אדון אס- עיתונאיות לא פחות עסוקות מעיתונאים. כדאי שתקצר בדברים גם כשאתה פונה אליהן.
  • ואת נישמעת עיתונאית לא חכמה במיוחד... (ל"ת)
    לא שוביניסט 07/05/2011 06:04
    הגב לתגובה זו
  • אבא שלך שובניסט 04/05/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
    לא נאה לך, אל תקראי
  • ניקול 04/05/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    להיות בני אדם, קודם כל. ניתוקי טלפון / דיבור מטונף ומסריח / זלזול ושקרים / חוסר אמת בפרסום / לקיחת אייטמים בלי לתת קרדיטים ולהאשים עורכים... לא חסר, בסופו של דבר, מי שמולכם זה בן אדם, ואם אתם באמת מרגישים טוב עם עצמכם לעשות את כל הנ"ל כדי להרגיש "גדולים" יותר או "נשגבים" יותר, אתם אנשים קטנים ואפסים גדולים. ועוד יותר פחדנים שלא מעיזים אפילו להזכיר שמות של עיתונאים שאתם נותנים רפרנסים עליהם, שחלילה לא יפגעו בכם?? ביזיונים קטנים- זה מה שאתם
  • ת.ה 04/05/2011 15:52
    .
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.