ינאי בשיחת משקיעים: "רכישת סיפאלון - חלק חשוב מהאסטרטגיה של טבע"
כשעה וחצי לאחר שהודיעה על רכישת חברת סיפאלון חברת טבע ערכה היום שיחת משקיעים שבו דנה בפרטי העסקה. בשיחה השתתפו נשיא ומנכ"ל טבע שלמה ינאי, קווין בוצ'י מנכ"ל סיפאלון, וויליאם מרת' מנכ"ל טבע ארה"ב ואייל דשא - מנהל הכספים של טבע.
"הרכישה מהווה חלק חשוב מאסטרטגיית ארוכת הטווח של טבע, אמר שלמה ינאי. "לאחר הרכישה אנחנו נחזיק במוצרי מקור בהיקף מכירות כולל של 7 מיליארד דולר ו-30 מוצרים בשלבים מתקדמים של פיתוח". האסטרטגייה ארוכת הטווח של טבע כוללת הגעה להכנסות של 31 מיליארד דולר ורווח נקי של 6.8 מיליארד דולר עד שנת 2015.
לדברי ינאי, "כאשר נשלים את הרכישה, אנחנו לא נהיה רק החברה הגנרית הגדולה בעולם, אלא החברה בעלת ההתמחויות הגדולות בעולם". ינאי הוסיף כי המוצרים של טבע וסיפאלון מאוד משלימים ומחזק את המעמד של טבע בתחום האונקולוגיה, הכאב".
בכנס המשקיעים חזרו בכירי החברות על כך שבטבע מצפים לייצר סינרגיות של 500 מיליון דולר בתוך כשלוש שנים. "אנחנו רוכשים צוות בעל ניסיון מוכח ומברכים את עובדי סיפאלון למשפחת טבע".
חברת סיפאלון מוכרת כיום כ-170 מוצרים בלמעלה מ-100 מדינות. הרכישה הנוכחית אמורה להשלים טוב יותר את הנוכחות של טבע בעולם. בשיחת המשקיעים חשפה טבע נתונים ראשוניים של נתוני הפרופורמה של החברהות שבמסגרתו בהתבסס על נתוני 2010 לחברת טבע היו מכירות של 18.9 מיליארד דולר שמתוכם 7 מיליארד דולר של מוצרי מקור.
אייל דשא התייחס בשיחה למימון העסקה אשר במסגרתו תשלם טבע במזומן 6.8 מיליארד דולר לבעלי המניות של סיפאלון. "לאחר העסקה החוב של טבע צפוי לעלות מ-6.9 מיליארד דולר ל-12.7 מיליארד דולר וההון העצמי יעלה מכ-22 מיליארד דולר ל-24 מיליארד דולר", אמר דשא אשר הסביר כי לאחר העסקה רמת המינוף של טבע תעלה מרמה של 24% לרמה של 34%.
בהתבסס על הרכישות המשמעותיות של טבע בשנים האחרונות, לאחר עסקאות מהסוג הזה, תזרים המזומנים החזק שמייצרת טבע מאפשר לה תוך זמן לא רב להקטין את רמת המינוף של החברה לרמה נורמלית. בניגוד לעסקאות קודמות, כאן העסקה ממומנת ממקורותיה העצמיים של טבע ואין דילול לבעלי המניות.
- 2.אחד העם 02/05/2011 17:21הגב לתגובה זוברכה והצלחה לכל שומעי.
- 1.לכלל ביוטכנולוגיה חברות בת בתחום ,מעולה לכלל (ל"ת)קניה חזקה 02/05/2011 16:47הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
