ינאי בשיחת משקיעים: "רכישת סיפאלון - חלק חשוב מהאסטרטגיה של טבע"

שלמה ינאי דיבר בשיחת משקיעים שערכה טבע לאחר רכישת סיפאלון תמורת 6.8 מיליארד דולר. אייל דשא חשף כי לאחר העסקה המינוף של טבע יעלה מ-24% לרמה של 34%
תומר קורנפלד | (2)

כשעה וחצי לאחר שהודיעה על רכישת חברת סיפאלון חברת טבע ערכה היום שיחת משקיעים שבו דנה בפרטי העסקה. בשיחה השתתפו נשיא ומנכ"ל טבע שלמה ינאי, קווין בוצ'י מנכ"ל סיפאלון, וויליאם מרת' מנכ"ל טבע ארה"ב ואייל דשא - מנהל הכספים של טבע. לידיעה בהרחבה

"הרכישה מהווה חלק חשוב מאסטרטגיית ארוכת הטווח של טבע, אמר שלמה ינאי. "לאחר הרכישה אנחנו נחזיק במוצרי מקור בהיקף מכירות כולל של 7 מיליארד דולר ו-30 מוצרים בשלבים מתקדמים של פיתוח". האסטרטגייה ארוכת הטווח של טבע כוללת הגעה להכנסות של 31 מיליארד דולר ורווח נקי של 6.8 מיליארד דולר עד שנת 2015.

לדברי ינאי, "כאשר נשלים את הרכישה, אנחנו לא נהיה רק החברה הגנרית הגדולה בעולם, אלא החברה בעלת ההתמחויות הגדולות בעולם". ינאי הוסיף כי המוצרים של טבע וסיפאלון מאוד משלימים ומחזק את המעמד של טבע בתחום האונקולוגיה, הכאב".

בכנס המשקיעים חזרו בכירי החברות על כך שבטבע מצפים לייצר סינרגיות של 500 מיליון דולר בתוך כשלוש שנים. "אנחנו רוכשים צוות בעל ניסיון מוכח ומברכים את עובדי סיפאלון למשפחת טבע".

חברת סיפאלון מוכרת כיום כ-170 מוצרים בלמעלה מ-100 מדינות. הרכישה הנוכחית אמורה להשלים טוב יותר את הנוכחות של טבע בעולם. בשיחת המשקיעים חשפה טבע נתונים ראשוניים של נתוני הפרופורמה של החברהות שבמסגרתו בהתבסס על נתוני 2010 לחברת טבע היו מכירות של 18.9 מיליארד דולר שמתוכם 7 מיליארד דולר של מוצרי מקור.

אייל דשא התייחס בשיחה למימון העסקה אשר במסגרתו תשלם טבע במזומן 6.8 מיליארד דולר לבעלי המניות של סיפאלון. "לאחר העסקה החוב של טבע צפוי לעלות מ-6.9 מיליארד דולר ל-12.7 מיליארד דולר וההון העצמי יעלה מכ-22 מיליארד דולר ל-24 מיליארד דולר", אמר דשא אשר הסביר כי לאחר העסקה רמת המינוף של טבע תעלה מרמה של 24% לרמה של 34%.

בהתבסס על הרכישות המשמעותיות של טבע בשנים האחרונות, לאחר עסקאות מהסוג הזה, תזרים המזומנים החזק שמייצרת טבע מאפשר לה תוך זמן לא רב להקטין את רמת המינוף של החברה לרמה נורמלית. בניגוד לעסקאות קודמות, כאן העסקה ממומנת ממקורותיה העצמיים של טבע ואין דילול לבעלי המניות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד העם 02/05/2011 17:21
    הגב לתגובה זו
    ברכה והצלחה לכל שומעי.
  • 1.
    לכלל ביוטכנולוגיה חברות בת בתחום ,מעולה לכלל (ל"ת)
    קניה חזקה 02/05/2011 16:47
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.