פרסום ראשון

אופס! חיפשתם מידע על ד"ר מנגלה בגוגל? קבלתם פרסומת של חברת גז

"אמישראגז - גרילים קונים רק מהמומחים". החברה מנסה למכור מנגל לקראת יום העצמאות ומתעלמת מהפרטים הקטנים. אמישראגז: "צירוף מקרים נוראי"
משה בנימין | (13)

אם תשאלו את חברת אמישראגז, לא עוד חברה קיקיונית בשוק הישראלי הם לבטח יאמרו שהמטרה שלהם הייתה למכור מנגל לקראת יום העצמאות. טיפה של רגישות ובקרת איכות פנימית הייתה מצילה את חברת הגז מהטעות המביכה שלהם בגוגל.

מסתבר שהחברה רכשה את מילת החיפוש 'מנגלה', כנראה כחלק מרכישת המילה מנגל והטעויות הקרובות לה כדי לקדם מכירת מנגלים לקראת יום העצמאות. התוצאה הייתה כמובן מידע אודות ד"ר מנגלה האיום שמופיע כתוצאת החיפוש כשמצורפת אליו פרסומת לגז של החברה. הסמיכות בין יום העצמאות בו מככבות חברות הגז על שלל הציוד הקשור לפיקניקים ובין יום השואה עם האסוציאציות המטרידות בנוגע לגז ממקם את אמישראגז בדיוק בלב חוסר הנעימות וחוסר הרגישות.

צילום מסך של החיפוש מאתמול

ארנון ממן, איש פרסום ושותף מוסמך של גוגל Adwords היה זה שגילה במקרה אתמול, ערב יום השואה את הטעות המטרידה. "ישבתי עם בתי רוני ושוחחנו על הכתבה שהתפרסמה במוסף הארץ אודות הניסיונות לעצור את "רופא המוות" ד"ר מנגלה", מספר ממן. "תוך כדי שיחה הקלדתי בגוגל את המילה מנגלה וזה מה שקיבלתי בראש תוצאות החיפוש של הקישורים הממומנים. הכשל המילולי מובן - אבל התוצאה בהחלט בלתי מתקבלת על הדעת".

מעבר לעובדה שמדובר בחוסר רגישות משווע המקרה גם מדגיש את חשיבות העבודה עם אנשי מקצוע התמחים בפרסום במנועי חיפוש גוגל. הטעות, דרך אגב לא תוקנה עדיין ובחיפוש היום ניתן עדיין לראות את הפרסומות של אמישראגז המצורפות לחיפוש אחר מנגלה.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    רועי 13/05/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
    החברה עצמה מנהלת את הקמפיין. תבדקו.
  • 10.
    מייקל 07/05/2011 22:27
    הגב לתגובה זו
    אני לא יודע מי "חכם" יותר החברה שממנה קיבלו שירותים,או מנהלת הפרסום שלהם שמדברת בשפה של קניית מדיה . בGoogle Ads לא קונים מילים אלא כמו בבורסה,יש מכרז המשוקלל עם הQS וזה קובע את מיקום המודעה. לגבי אמישראגז כנראה שזה לא חכם להופיע על ד"ר מנגלה.
  • 9.
    ממש חוסר רגישות..ממש!!! אין כבר על מה לכתוב?? (ל"ת)
    הגזמתםםםםםם.... 03/05/2011 15:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עמית מלכי 03/05/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
    כתבה מצוינת ובטח עוד יש מלא דוגמאות לדברים דומים שקורים. אכן חוסר מקצועיות של האנשים מאחורי הממשק ניהול. קשה לי להאמין שזה בזדון.
  • 7.
    אילן שוורץ 03/05/2011 13:32
    הגב לתגובה זו
    שיעור ביחסי ציבור באינטרנט :-)
  • 6.
    חברת קידום ידוע 03/05/2011 11:49
    הגב לתגובה זו
    מדהים לראות איך חברה כמו זו לא טורחת לבדוק ולקחת אנשים איכותיים שבנו לה קמפיין !!! עוד הוכחה שלמה חשוב לבחור חברת קידום שיודעת מה היא עושה ולא תגרום נזק תדמיתי .....מר
  • 5.
    02/05/2011 17:55
    הגב לתגובה זו
    מה נסגר אתכם אמישראגז?
  • 4.
    מושון 02/05/2011 17:54
    הגב לתגובה זו
    על התגובה שלך אפשר לומר - מממש על תבונה של רגישות
  • 3.
    אין לכם על מה לשכתוב (ל"ת)
    GAMBIK 02/05/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אמיר 02/05/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    צריך הרבה יותר מ'טיפה של רגישות'...
  • "תורם ראשי" 02/05/2011 15:46
    הגב לתגובה זו
    מי שצריך לשים לב, הוא מנהל החשבון, שצריך לדעת כי המילה מנגל תופיע על כל ההטיות וצורות הזכר והנקבה. מכיוון שלמנגל אין הרבה צורות הטיה כדאי היה ליצור את מילת החיפוש בהתאמה לביטוי בלבד- ולהמנע מהטיות או מילים נרדפות. אבל בשביל זה באמת צריך להבין לעומק פרסום בגוגל. אם מדובר בעסק קטן, ניחא, אבל מ"החברה האמריקאית ישראלית לגז" היה מצופה "לברור" בקפידה את מומחי אדוורדס.
  • יפה אמרת -סוף מעשה במחשבת תחילה (ל"ת)
    חברת קידום ידוע 03/05/2011 11:50
  • 1.
    בררר 02/05/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    אנשים? אנשים חסרי מודעות.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.