תחזיקו חזק, הפיינליסטים של הקקטוס כאן: מקאן, שלמור, אדלר ובאומן מובילים

מקאן אריקסון עם הכי הרבה פיינליסטים אבל שלמור, באומן, אדלר וגיתם עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. זרמון גולדמן, יהושע ופובליסיס חלשים
משה בנימין | (11)

הסתיים שלב השיפוט בתחרות קקטוס הזהב 2011. מתוך 600 עבודות שהוגשו השנה לתחרות ונבחנו על ידי 40 שופטי הקקטוס, עלו כפיינליסטים 200 עבודות. המשרדים הבולטים באחוזי ההצלחה הם שלמור אבנון עמיחי, באומן בר ריבנאי, אדלר חומסקי, גיתם ומקאן אריקסון.

לפני כחודש בדק אתר אייס את היקפי העבודות שהוגשו בקרב המשרדים המשתתפים בתחרות הקקטוס. לפי המספרים שדווחו אז עולה כי המשרדים שרשמו אחוזי הצלחה גבוהים הם שלמור אבנון עמיחי עם 40 הגשות ומתוכן 24 פיינליסטים. באומן בר ריבנאי ואדלר חומסקי שהגישו כ-75 עבודות כל אחד השיגו 40 ו-36 פיינליסטים, בהתאמה.

לא רחוק מהם נמצאים מקאן אריקסון, המשרד הגדול בישראל שהגיש גם את כמות ההגשות הגבוהה ביותר, 120 וזכה ל-45 פיינליסטים. גיתם BBDO רשם גם הוא יחס נאה עם 25 פיינליסטים ל-60 הגשות.

המשרדים שהשנה לא האירה להם פנים, לפחות בכמות העבודות שעלו כפיינליסטים (הם עדיין יכולים להפתיע בזכיות) הם גליקמן נטלר סמסונוב עם 14 הגשות ו-3 פיינליסטים בלבד. זרמון גולדמן עם 28 הגשות ו-2 פיינליסטים בלבד, יהושע TBWA עם 40 הגשות ו-6 פיינליסטים וקבוצת פובליסיס עם 43 הגשות ו-6 פיינליסטים. בהגשות של קבוצת פובליסיס נמצאות העבודות עטורות הפרסים מהעולם של משרד האינטראקטיב אידיאולוג'יק - מכונת הלייקים של קוקה קולה והתמונה המתוייגת של אורנג' כך שסיכויי הזכייה קיימים למרות מספר הפיינליסטים הנמוך.

משרדים נוספים שעלו כפיינליסטים הם D-say, טויסטד, יורו ישראל, דרורי שלומי, פוגל אוגילבי, ענבר מרחב שקד ושמעוני פינקלשטיין ברקי.

הקטגוריות הבולטות בקקטוס השנה הן: מודעות, עם 61 פיינליסטים, סרטונים, עם 60 עבודות ואינטרנט עם 26 עבודות. בקטגוריית האינטגרייטד (מדיה משולבת) הוגשו 12 עבודות וברדיו 13 עבודות. המשרדים שהצליחו להשתחל לקטגוריית האינטגרייטד הנחשבת הם מקאן אריקסון, גיתם, שלמור אבנון עמיחי ופובליסיס אך המשרד המוביל בקטגורייה הוא באומן בר ריבנאי עם לא פחות מ-5 פיינליסטים.

בקטגוריית הדיגיטל המאיצה משנה לשנה מוכיחה קבוצת מקאן את עליונותה עם 10 פיינליסטים מתוך ה-26. 4 פיינליסטים לשלמור אבנון עמיחי ו-3 לבאומן בר ריבנאי.

בקטגוריית הסרטים בולט גם כן משרד הפרסום באומן בר ריבנאי עם 19 פיינליסטים. אדלר חומסקי עם 17 פיינליסטים ומקאן אריקסון עם 13 פיינליסטים בקטגורייה זו.

התוצאות הסופיות והענקת הפרסים בקקטוסי זהב כסף וארד יתקיימו ביום פסטיבל הקקטוס שיערך ב- 25 למאי במלון הילטון ת"א.

יגאל בר און, מנכ"ל איגוד חברות הפרסום: "אני מודה בשם איגוד הפרסום ל-40 השופטים אשר הקדישו מזמנם ומרצם על מנת לתת לנו תהליך שיפוט מקצועי. יש לציין גם את היושרה המקצועית והאמינות הרבה שהשופטים גילו במהלך השיפוט ותודה להם על כך".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מיקיאלוביץ' 02/05/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    ידוע כבר מי מה מו?
  • 8.
    תמונה נוראית של גיא. נראה בדכאון! (ל"ת)
    צ'אבי 01/05/2011 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חילזון, מה אתה היום? (ל"ת)
    01/05/2011 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    השנה של באומן (ל"ת)
    חילזון לשעבר 01/05/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קקטוס משחקים 90 דקות ובסוף מקאן מנצחים (ל"ת)
    שניים שיודעים 01/05/2011 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הולך להיות הלילה של באומן ואדלר? (ל"ת)
    כך זה נראה, ושלמור 01/05/2011 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קריאייטיב 01/05/2011 12:01
    הגב לתגובה זו
    תארגנו לבאומנים מקום קרוב לבמה, שלא יצטרכו ללכת הרבה
  • 2.
    כמה ראובני? אה נכון, הם נגד (ל"ת)
    קריאייטיב 01/05/2011 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    וואו יהושע TBWA איזו נפילה מוזרה.. (ל"ת)
    רק 6??? 01/05/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
  • אילן 01/05/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    מה שלא הפריע להם להם אף פעם לגדול ולהביא לקוחות חדשים. כנראה שהפרסום שלהם הוא לא ה-cup of tea של ברנז'ת מנהלי הקריאטיב
  • שטויות במיץ (ל"ת)
    01/05/2011 15:34
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.