עובד, אשר בידיו אישורי מחלה סותרים, לא ייחשב כנוטש את מקום עבודתו, אם הסתמך על האישור הרפואי המיטיב עמו
העובדות
--------------
ג'סיקה מוצניק (להלן: "העובדת") עבדה בבית מלון בבעלות חברת לוי פמלי בע"מ (להלן: "המעבידה") עד לשנת 2007, מועד בו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים בנסיבות השנויות במחלוקת.
בשל מחלת הסרטן שאובחנה אצל העובדת, ניתנו לה אישורי המחלה הבאים: א) אישור מחלה מיום 28.12.2006 ועד 31.03.2007, שניתנו על ידי ד"ר זאב פייס, רופא המשפחה של העובדת; ב) אישורי מחלה מיום 14.5.2007 ועד 4.10.2007 שניתנו אף הם על ידי ד"ר פייס.
אין חולק, כי העובדת עבדה במעבידה החל מיום 1.4.2007 ועד ליום 13.5.2007, תקופה בגינה לא ניתנו לה אישורי מחלה.
ביום 13.05.2007 או סמוך לו התבקשה העובדת לעבוד כפקידת קבלה, וזמן קצר לאחר מכן נאלצה לעזוב את עבודתה, לטענתה, בשל כאבים שחשה. ממועד זה ועד ליום 07.10.2007 לא התייצבה העובדת לעבודה, ובשל היעדרות זו הציגה אישורי מחלה מאת ד"ר פייס.
ביום 21.05.2007, היינו במהלך התקופה בה שהתה בחופשת מחלה על פי אישורי המחלה מאת ד"ר פייס, ביקרה העובדת אצל ד"ר יעל החושן-נאורה, הרופאה האונקולוגית שלה. באישור הרפואי המליצה הרופאה האונקולוגית על הפחתת שעות ועבודה בישיבה.
ביום 06.08.2007 וביום 27.8.2007 ביקרה העובדת אצל ד"ר אלה מזרחי, רופאה תעסוקתית. בסיכום הביקורים הומלץ על הפחתת שעות עבודה עד 4 שעות בישיבה בלבד במשך 6 חודשים.
בתחילת אוקטובר הודיעה העובדת למעבידה, כי היא מתעתדת לשוב לעבודתה ביום 07.10.2008. במענה לכך שלחה המעבידה מכתב סיום יחסי עבודה ובו נכתב, כי לפי הנתונים והמסמכים הרפואיים המצויים בידיה, העובדת כשירה לעבודה מאוגוסט 2007, ומאחר ולא מצאה לנכון לשוב לעבודה בתקופה זו שלאחר המחלה - רואים בה כמתפטרת.
העובדת הגישה תביעה לבית הדין האזורי וטענה, כי סירוב המעבידה לשבצה במועד בו הסתיימה תקופת מחלתה על פי אישוריו של ד"ר פייס מהווה פיטורים, ולכן היא זכאית לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, ולתשלום דמי מחלה, שלטענתה לא שולמו לה במלואם.
פסיקת בית הדין האזורי
------------------------------------
בית הדין האזורי דחה את התביעה וקבע, כי אין לתת משקל לאישורי המחלה שהמציאה העובדת מאת ד"ר פייס, הן כיוון שחלקם ניתנו בדיעבד, על סמך תלונות סובייקטיביות של העובדת ומבלי שנערכו לה בדיקות רפואיות כלשהן, והן משום שאישורים אלה עומדים בניגוד להמלצות הרופאה האונקולוגית והרופאה התעסוקתית לאותה תקופה, לפיהם העובדת מסוגלת לכל הפחות החל מאוגוסט 2007 לעבוד בעבודה משרדית בישיבה. לאחר קבלת האישורים מטעם הרופאה האונקולוגית והרופאה התעסוקתית, לא פנתה העובדת בבקשה לעבור לתפקיד אחר שאינו בעמידה. משכך, יש לראות בה כמי שהתפטרה בדרך של זניחת מקום העבודה. לגבי התקופה בעדה ניתנו אישורי מחלה מאת ד"ר פייס בלבד נקבע, כי לפי הוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים, מעמד העובדת הינו כשל "עובד חדש", ולכן זכאית לתשלום יתרת דמי מחלה עבור 44 ימים.
פסק הדין
---------------------
במאי 2007 הודע לעובדת, שהתפקיד היחיד שהיא יכולה למלא במעבידה הוא פקידת קבלה. העובדת הסכימה לתפקיד, שהיה בעמידה, אך לטענתה בשל כאבים חזקים לא החזיקה מעמד ועזבה. החל מיום 13.5.07 לא שבה העובדת לעבודה עד אוקטובר 2007, ובגין תקופה זו ניתנו לה אישורי מחלה על ידי ד"ר פייס. לטענת העובדת, הסיבה היחידה לעזיבתה באותו היום הייתה כאביה החזקים. עדות התומכת בגרסה זו אנו מוצאים במכתב הרופאה האונקולוגית כאמור. המעבידה ידעה גם ידעה כי העובדת נעדרת בגלל מחלתה, אך רק ביום 02.10.07, עת שלחה העובדת את אישור הרופאה התעסוקתית, יצא הקצף על העובדת, על שלא באה לעבודה חרף האישור. בשל אישור זה ראתה המעבידה את התנהגות העובדת כנטישת העבודה על ידה, ולכן סירבה לקבלה חזרה לעבודה. העובדת קיבלה באותה תקופה זריקות בבטנה, לקחה כדורים ועברה טיפולים פיזיותרפיים, הנתמכים במסמכים הרפואיים. מסקנת הדברים היא, כי העובדת נעדרה מהעבודה מיום 13.05.07 ועד אוקטובר 2007 בשל מחלתה, ולא התכוונה לנטוש את מקום עבודתה, אלא התכוונה לחזור אליו. משכך, סירוב המעבידה לקבל את העובדת חזרה לעבודה מהווה פיטורים המזכים אותה בפיצויים. גם לו הייתה מתקבלת הטענה, כי היה על העובדת לנסות לעבוד על פי אישור הרופאה התעסוקתית, אזי היה ניתן לראות בהתנהגות זו לכל היותר כהפרת משמעת, אך ודאי לא התפטרות.
בית הדין קבע, כי העובדת לא זכאית לתשלום דמי מחלה לגבי התקופה מיום 14.5.07 ועד אוקטובר 2007, מועד בו ביקשה לחזור לעבודתה. על פי אישורי הרופאה האונקולוגית והרופאה התעסוקתית, יכולה הייתה העובדת לעבוד פחות שעות ובישיבה. העובדת לא שלחה אישורים אלה למעבידה בזמן הוצאתם, אלא רק באוקטובר 2007, כשהגיעה למסקנה שהיא רוצה לנסות לשוב לעבודה. לטענתה, היא לא ראתה מקום לשלוח אישורים אלה למעבידה, משום שהעבודה היחידה שהוצעה לה הייתה בעמידה בלבד, ולא הייתה למעבידה באותה עת הצעה אחרת. בנסיבות בהן העובדת לא אפשרה למעבידה למלא אחר האמור באישורים הרפואיים ולמצוא לה עבודה מתאימה, לא זכאית היא לתשלום דמי מחלה עבור תקופה זו. אילו שלחה העובדת את אישור הרופאה האונקולוגית למעבידה בזמן הוצאתו, אפשר שהמעבידה הייתה מנסה למצוא עבורה עבודה בישיבה. אילו לא הייתה מוצאת המעבידה עבודה מתאימה לאישורים הנ"ל, הייתה העובדת ודאי זכאית לדמי מחלה עבור תקופה זו. לא נעלם מעינינו, כי ד"ר פייס נתן לעובדת אישור מחלה לגבי תקופה זו, והוא לא נחקר לגבי הסתירה בינם ובין אישורי הרופאה האונקולוגית ורופאת התעסוקה. אנו מסכימים, כי אישורים אלה של ד"ר פייס ודאי תואמים את תחושות העובדת לגבי חוסר מסוגלותה לעבוד באותה עת בעבודה הכרוכה בעמידה או בכל עבודה אחרת, לכן לא ניתן לראות בתקופת ההיעדרות של העובדת כהתפטרות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהעובדת לא ניסתה לברר במאי או באוגוסט 2007, מועדי כתיבתם של האישורים, האם המעבידה יכולה להציע לה עבודה בישיבה, או לנסות לעבוד בישיבה אילו הציעו לה עבודה כזו. העובדת לא שלחה את האישורים הנ"ל בזמן אמת, וטיעון המעבידה, כי הייתה יכולה לנסות לפעול באותה עת לאיתור תפקיד אחר לעובדת, לא נסתר. אשר על כן יש לדחות את הערעור ככל שהוא נוגע לתשלום דמי מחלה עבור אותה תקופה.
היעדרות מהעבודה מלמדת על כוונת התפטרות כאשר אין נסיבות מוצדקות להיעדרות. במקרה זה, במקביל לאישוריהן של הרופאה האונקולוגית ושל הרופאה התעסוקתית, החזיקה העובדת אישורים מאת ד"ר פייס, לפיהם היא אינה מסוגלת לעבוד מחמת מחלה. גם אם לא זכאית העובדת לדמי מחלה, כיוון שלא אפשרה למעסיקה למצוא לה עבודה מתאימה, אין משמעות הדבר כי העובדת זנחה את מקום עבודתה. זאת, כיוון שהיו נסיבות מוצדקות להיעדרות (אישוריו של ד"ר פייס) שבזמן אמת הוצגו למעבידה ותאמו את תחושותיה של העובדת.
בית הדין קיבל את הערעור בחלקו וקבע, כי על המעבידה לשלם לעובדת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.
(*) הכותב/.ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
