מודי'ס: "הכלכלה הישראלית חזקה ודינמית, אך תצטרך להתמודד עם אתגרי האזור"
חברת דירוג האשראי מודי'ס פרסמה היום את עדכונה השנתי לכלכלה הישראלית והותירה את תחזיתה ליציבה. דירוג ה- A1 מאזן בין העוצמה הכלכלית והפיננסית של המדינה לבין האתגרים הגיאופוליטיים הניצבים בפניה"
"הכלכלה הישראלית חזקה, דינמית ונהנית ממדיניות מאקרו-כלכלית קוהרנטית", אמר אנתוני תומאס, סגן נשיא סוכנות הדירוג. "בנק ישראל מסיר במהירות את התמריצים המוניטריים שהונהגו בתקופת המשבר כדי לשמור על היציבות הכלכלית ולהימנע מלחצים אינפלציוניים".
תומאס מדגיש כי ההתדרדרות בחוב הממשלתי הייתה מוגבלת בתקופת המשבר, דבר שהועיל בצמצום הגירעון. "יחס החוב לתוצר לנפש היה נמוך בסוף 2010 משיעורו לפני המשבר. בנוסף, ייצוא ההייטק ממשיך לגדול וצפוי לתרום להמשך הצמיחה בטווח הזמן הבינוני.
אולם במוד'יס מזהירים כי אי היציבות הפוליטית במזרח התיכון עשויה להוביל להגדלת הוצאות הביטחון ולהרע את מצבה הפיסקלי של ישראל. במודי'ס חוששים כי התדרדרות המצב הגיאופוליטי תשפיע לרעה על ההשקעות הזרות באזור. "אנו מאמינים כי ניסיונה העשיר של ישראל בהתמודדות עם מצבים גיאופוליטיים רגישים תועיל בהתמודדות עם המצב הנוכחי, לכן אנו מותירים את תחזיתנו על יציבה".
לדברי שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, "מדובר באישור נוסף של חברת דירוג האשראי להצלחת המדיניות הכלכלית של הממשלה. החברה מפרסמת את דוח הדירוג לאחר שהתפרסמו נתוני שנת 2010 הכוללים צמיחה מרשימה, ירידה ביחס חוב-תוצר ועמידה ביעד הגרעון".
יצויין כי בשבוע שעבר הורידה סוכנות הדירוג את דירוג הפיקדונות הבנקאיים של חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, בטענה כי הם מציגים ריווחיות נמוכה בהשוואה לבנקים אחרים ברחבי העולם. לבנקי הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות הורד הדירוג מ- A1 ל-A2 בעוד שלדיסקונט והבינלאומי הורד הדירוג מ: A2 ל-A3.
- 7.z 26/04/2011 18:14הגב לתגובה זוהממשלה עדיין לא עשתה הרבה.עליה לעצור את מחירי הדלק.היבואנים נהנו עד עתה מהשקל החזק ואין סיבה שיעלו מחירים. יש לאכוף זאת ברגולציה.עליה להלחם בשכר הדירה דרך בניה ממשלתית להשכרה לזוגות צעירים.כל מענק ודומיו רק יועבר לבעלי הבתים ולא יוריד שכר דירה.ולא ניתן להלחם בביקוש לדירות של תושבי חוץ או של משקיעים.הגדלת ההיצע תיצור עיוותים ומלאים בלתי מכורים בחלק מהמקומות ותעשיר חלק מהקבלנים על חשבון קרקעות מדינה.
- 6.אני חושב מחר מפולת.לא בטוח (ל"ת)אני 26/04/2011 14:40הגב לתגובה זו
- 5.הם צודקים 26/04/2011 14:18הגב לתגובה זוהעם שלנו מליונר
- 4.אני 26/04/2011 14:07הגב לתגובה זוובינינו, אנחנו " יציבים" רק בגלל מדיניות ממשלתית אוצר לשמור את כיסיהם תפוחים ממיסים ששמים עלינו. חשש לגרעון של חצי אחז חריגה? לא נורא, נעלה את המע" מ/סיגריות/דלק/מס אחר (שקר כלשהו), הרי הישראלים העבדים יספגו הכל, מכסימום יפתחו עוד קבוצה בפייסבוק
- 3.אבי 26/04/2011 13:52הגב לתגובה זואני ועוד מספר משקיעים הולכים לפנות לרשות לניירות ערך על מנת שתחקור את התנהלות בעלי העינין ובעלי החברה שהונו את הציבור נתנו הרגשה שהמניה טובה הימליצו לקנות את אופציה 3 שהונפקה לא מזמן. אחכ בעל עינין ישראלום בעמ מכר מניות גם בבורסה וגם מחוץ לבורסה והוריד את המניה ב50 אחוז רצוף אפשר לבדוק ועדיין מורידים אותה ירדה כ 70 אחוז מתחילת השנה . גמרה וריסקה למשקיעים הקטנים את כל הכסף. עכשון שלנו המשקיעים לא נותר דבר שניירות ערך יחקרו טוב טוב מה קורה שם ושירסקו את החברה המגעילה השקרנית ארמאית הזו
- 2.מצחיק 26/04/2011 13:45הגב לתגובה זובגלובס..
- 1.עצבני 26/04/2011 13:20הגב לתגובה זונופל בגלל מנייה אחת רקובה
- זה בגלל שחקני המעוף.הם לא הימרו נכון. (ל"ת)z 26/04/2011 18:16הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
