מודי'ס: "הכלכלה הישראלית חזקה ודינמית, אך תצטרך להתמודד עם אתגרי האזור"

בסוכנות הדירוג מחזקים את מדיניות בנק ישראל בהתמודדות עם המשבר הכלכלי והאינפלציה, אך חוששים מירידה בשיעור ההשקעות עקב המצב הגיאופוליטי באזור ומגידול בהוצאות הבטחון
לירן סהר | (8)

חברת דירוג האשראי מודי'ס פרסמה היום את עדכונה השנתי לכלכלה הישראלית והותירה את תחזיתה ליציבה. דירוג ה- A1 מאזן בין העוצמה הכלכלית והפיננסית של המדינה לבין האתגרים הגיאופוליטיים הניצבים בפניה"

"הכלכלה הישראלית חזקה, דינמית ונהנית ממדיניות מאקרו-כלכלית קוהרנטית", אמר אנתוני תומאס, סגן נשיא סוכנות הדירוג. "בנק ישראל מסיר במהירות את התמריצים המוניטריים שהונהגו בתקופת המשבר כדי לשמור על היציבות הכלכלית ולהימנע מלחצים אינפלציוניים".

תומאס מדגיש כי ההתדרדרות בחוב הממשלתי הייתה מוגבלת בתקופת המשבר, דבר שהועיל בצמצום הגירעון. "יחס החוב לתוצר לנפש היה נמוך בסוף 2010 משיעורו לפני המשבר. בנוסף, ייצוא ההייטק ממשיך לגדול וצפוי לתרום להמשך הצמיחה בטווח הזמן הבינוני.

אולם במוד'יס מזהירים כי אי היציבות הפוליטית במזרח התיכון עשויה להוביל להגדלת הוצאות הביטחון ולהרע את מצבה הפיסקלי של ישראל. במודי'ס חוששים כי התדרדרות המצב הגיאופוליטי תשפיע לרעה על ההשקעות הזרות באזור. "אנו מאמינים כי ניסיונה העשיר של ישראל בהתמודדות עם מצבים גיאופוליטיים רגישים תועיל בהתמודדות עם המצב הנוכחי, לכן אנו מותירים את תחזיתנו על יציבה".

לדברי שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, "מדובר באישור נוסף של חברת דירוג האשראי להצלחת המדיניות הכלכלית של הממשלה. החברה מפרסמת את דוח הדירוג לאחר שהתפרסמו נתוני שנת 2010 הכוללים צמיחה מרשימה, ירידה ביחס חוב-תוצר ועמידה ביעד הגרעון".

יצויין כי בשבוע שעבר הורידה סוכנות הדירוג את דירוג הפיקדונות הבנקאיים של חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, בטענה כי הם מציגים ריווחיות נמוכה בהשוואה לבנקים אחרים ברחבי העולם. לבנקי הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות הורד הדירוג מ- A1 ל-A2 בעוד שלדיסקונט והבינלאומי הורד הדירוג מ: A2 ל-A3.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    z 26/04/2011 18:14
    הגב לתגובה זו
    הממשלה עדיין לא עשתה הרבה.עליה לעצור את מחירי הדלק.היבואנים נהנו עד עתה מהשקל החזק ואין סיבה שיעלו מחירים. יש לאכוף זאת ברגולציה.עליה להלחם בשכר הדירה דרך בניה ממשלתית להשכרה לזוגות צעירים.כל מענק ודומיו רק יועבר לבעלי הבתים ולא יוריד שכר דירה.ולא ניתן להלחם בביקוש לדירות של תושבי חוץ או של משקיעים.הגדלת ההיצע תיצור עיוותים ומלאים בלתי מכורים בחלק מהמקומות ותעשיר חלק מהקבלנים על חשבון קרקעות מדינה.
  • 6.
    אני חושב מחר מפולת.לא בטוח (ל"ת)
    אני 26/04/2011 14:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הם צודקים 26/04/2011 14:18
    הגב לתגובה זו
    העם שלנו מליונר
  • 4.
    אני 26/04/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    ובינינו, אנחנו " יציבים" רק בגלל מדיניות ממשלתית אוצר לשמור את כיסיהם תפוחים ממיסים ששמים עלינו. חשש לגרעון של חצי אחז חריגה? לא נורא, נעלה את המע" מ/סיגריות/דלק/מס אחר (שקר כלשהו), הרי הישראלים העבדים יספגו הכל, מכסימום יפתחו עוד קבוצה בפייסבוק
  • 3.
    אבי 26/04/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
    אני ועוד מספר משקיעים הולכים לפנות לרשות לניירות ערך על מנת שתחקור את התנהלות בעלי העינין ובעלי החברה שהונו את הציבור נתנו הרגשה שהמניה טובה הימליצו לקנות את אופציה 3 שהונפקה לא מזמן. אחכ בעל עינין ישראלום בעמ מכר מניות גם בבורסה וגם מחוץ לבורסה והוריד את המניה ב50 אחוז רצוף אפשר לבדוק ועדיין מורידים אותה ירדה כ 70 אחוז מתחילת השנה . גמרה וריסקה למשקיעים הקטנים את כל הכסף. עכשון שלנו המשקיעים לא נותר דבר שניירות ערך יחקרו טוב טוב מה קורה שם ושירסקו את החברה המגעילה השקרנית ארמאית הזו
  • 2.
    מצחיק 26/04/2011 13:45
    הגב לתגובה זו
    בגלובס..
  • 1.
    עצבני 26/04/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    נופל בגלל מנייה אחת רקובה
  • זה בגלל שחקני המעוף.הם לא הימרו נכון. (ל"ת)
    z 26/04/2011 18:16
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.