'החתונה המלכותית' בפרסומת של T-Mobile - מסר מזדקן
כשסרטון יו טיוב הראה אנשים שמתחילים לרקוד באופן ספונטאני בתחנת רכבת בבלגיה, עבר הקליפ במייל ויראלי כמו אש בשדה קוצים. הקליפ המטריד העלה את השאלה האם זה באמת היה ספונטאני או מתוכנן ואם היה זה מתוכנן, כיצד יכול להיות שחלק מהמשתתפים נראים מופתעים ואפילו נצפים מצלמים את האירוע בטלפונים הסלולאריים שלהם. אחרי מספר שבועות שהסרטון עבר בכל העולם הסתבר שמדובר במזימה של חברת T-mobile, מפעילה סלולארית בינלאומית.
ההקשר היה פנטסטי - תקשורת בכל הרמות האפשריות: הריקוד כסימבול אוניברסאלי של "שפה", על אחת כמה וכמה ריקוד בתחנת הרכבת המחבר בין עוברי אורח זרים כביכול, וכמובן החיבור החזק בין כל משתתפי הדיון הווירטואלי - "מבוים או לא מבוים?" שנוצר במיליוני תיבות מייל בעקבות הפרובוקציה.
הסרטון הזה כמו עוד רבים וטובים יצרו יחד ובמקביל את ז'אנר ה flash mobbing שהשכיל להפתיע את כולנו שוב ושוב, עד שהפך למיינסטרימי לא פחות מפרסומת לאבקת כביסה בערוץ 2.
והנה הסרטון
הנוסחא שהפתיעה אותנו כל כך הפכה לסטנדרטית: חלוץ פוצח בשירה או ריקוד, שלשה סטטיסטים מצטרפים, ארבעה נוספים, שעד לפני רגע נראה היה שהם צופים מופתעים/ מוכרים בקניון/ דיילים בשדה התעופה, נחשפים כחלק מהלהקה עד שלבסוף יוצאים כל חברי הלהקה מהמסתור והקליפ מסתיים בקרשנדו אדיר של 20 - 60 רקדנים וזמרים.
ברבע האחרון אפשר לנחש מי עומד מאחורי האירוע ואם יש גורם עם עצבים יותר חזקים ויותר סבלנות, הוא נשאר חסוי וחי לו במחתרת עוד שבוע שבועיים עד שזהותו מתגלה בבום ענקי שנוצר מיצר הרכילות, הרצון להיות הראשון שרואה וכמובן יצר הוויכוח והרצון לצאת צודק..
במשך שלש השנים האחרונות עלתה המדיה החברתית על גדותיה במתיחות מסוג זה. קילומטרים וקילוגרמים נכתבו על הרעננות וההומור ביכולת של מפרסמים לרדת מהמדיה הקונבנציונלית אל מחתרת חיננית ומגרה זו.
חבל רק שהבדיחה סופרה כל כך הרבה פעמים שאפילו כהי החושים ורפי הזכרון מבינינו הפכו אדישים כלפיה.
עובדה שבימים האחרונים כולנו מעבירים בעצלנות מה את הקליפ האחרון של T-mobile שמציג take-off על החתונה המלכותית ההולכת וקרבה.
בקליפ ניתן לראות חתונה בה משתתפים כפילים של כל משפחת המלוכה המורחבת כשהם שרים ורוקדים לאורך מסלול של כנסיה שהיא עצמה כפילה של ווסטמיניסטר - אבי.
המתיחה נפרמת ב-2 השניות הראשונות כשמיד ברור שמדובר בחיקוי ולא במציאות, ומאותו רגע אומר לעצמו הצופה "זה בוודאי עוד flash mobbing של טי מוביל. טוב, נו אעביר את זה הלאה או אשתף בפייסבוק".
אפשר לומר ששיבה פתאומית קפצה על אמצעי המדיה הזה שהיה עד לא מזמן ההבטחה החדשה והצעירה של תקשורת מוניטין וויראלית. אמנם עדיין כולנו עושים את זה ואפשר לזהות מיליוני כניסות לקליפ, אבל שני דברים ברורים: האחד הטיזר של החתונה המלכותית הוא מקדם הקלקה חזק ביותר והשני כיום קל יותר להגיע למיליוני הקלקות מאשר לפני שלש ארבע שנים בגלל ריבוי ממשקי המדיה החברתית. מה שקובע זה איכות הריגוש ולא הרייטינג, ההשערה שלי היא שקליפ זה פחות יגרום לעולם ליפול בזרועותיה של T-Mobile מקודמיו.
- 6.מורן 28/11/2011 16:18הגב לתגובה זואהבתי דווקא, אבל הסרטון חתונה ארוך מדי ופשוט עברתי לסוף, רעיון נחמד אמנם.
- 5.(ל"ת)לא מבינה כלום 30/04/2011 23:44הגב לתגובה זו
- 4.לא מבינה כלום 30/04/2011 23:43הגב לתגובה זופלאש מוב זו טכניקה. המסר = האסטרטגיה היא life's for sharing אנחנו בעידן הומופייסבוק - כולם משתפים כל דבר, בכל טכנולוגיה אינטרנט - סלולר - פנים אל פנים. חבל שבתור פלנרית לא התייחסת לאסטרטגיה. חבל שאין פלנר בארץ שיכול לחשוב על אסטרטגיה. דרך אגב, תחנת הרכבת ליברפול, לא נמצאת בבלגיה והפרסומת של בית המלוכה היתה טייק אוף על סרט ויראלי מחתונה אמיתית, סתם דברים - עובדות אני חושב שקוראים לזה שאנשי פרסום צריכים לפעמים לבדוק. והפרסומת הזאת הייתה פרסומת מההתחלה אף אחד לא שאל אם היא אמיתית או לא מכיוון שהיא עלתה עם לוגו של t mobile
- 3.דיאנה 28/04/2011 08:12הגב לתגובה זובתזמון מושלם בביצוע מרהיב עשו בטי מובייל טייק אופ על אחד הסרטים הויראליים הטובים והפופולאריים שנעשו. הסרטון ה״מיושן" עשה כבר מעל שלוש עשרה מליון צפיות. אבל זה לא מונע את הקשקשת של הפלנרית . עד מתי?
- 2.ss 27/04/2011 21:18הגב לתגובה זו"אסטרטגית המיתוג" עלאק
- 1.מובי 27/04/2011 21:04הגב לתגובה זועטרה. הכתיבה שלך זה "מסר מזדקן". 1. מסר כשלעצמו אין לו שום חשיבות היום.. מזמן עברנו לדיאלוג / דו שיח / מסר דו צדדי / בעד ונגד.. 2. אילו היית עושה שיעורי בית היית מגלה שטי מובייל עשו רימייק לויראלי חתונות המפורסם..ניסיון "רכיבה" על ההצלחה של אותו ויראלי זה כל הסיפור... 3. נשבר כבר לקרוא את מכבסת המילים שלך. אנחנו באמת חיים בעידן אחר. את מנפחת מעבר לכל פרופורציה.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.