דעה

'החתונה המלכותית' בפרסומת של T-Mobile - מסר מזדקן

עטרה בילר, אסטרטגית של מיתוג, מתייחסת לקמפיין האחרון של ענקית הסלולר T-Mobile שכוללת את בני משפחת המלוכה האנגלית
עטרה בילר | (6)

כשסרטון יו טיוב הראה אנשים שמתחילים לרקוד באופן ספונטאני בתחנת רכבת בבלגיה, עבר הקליפ במייל ויראלי כמו אש בשדה קוצים. הקליפ המטריד העלה את השאלה האם זה באמת היה ספונטאני או מתוכנן ואם היה זה מתוכנן, כיצד יכול להיות שחלק מהמשתתפים נראים מופתעים ואפילו נצפים מצלמים את האירוע בטלפונים הסלולאריים שלהם. אחרי מספר שבועות שהסרטון עבר בכל העולם הסתבר שמדובר במזימה של חברת T-mobile, מפעילה סלולארית בינלאומית.

ההקשר היה פנטסטי - תקשורת בכל הרמות האפשריות: הריקוד כסימבול אוניברסאלי של "שפה", על אחת כמה וכמה ריקוד בתחנת הרכבת המחבר בין עוברי אורח זרים כביכול, וכמובן החיבור החזק בין כל משתתפי הדיון הווירטואלי - "מבוים או לא מבוים?" שנוצר במיליוני תיבות מייל בעקבות הפרובוקציה.

הסרטון הזה כמו עוד רבים וטובים יצרו יחד ובמקביל את ז'אנר ה flash mobbing שהשכיל להפתיע את כולנו שוב ושוב, עד שהפך למיינסטרימי לא פחות מפרסומת לאבקת כביסה בערוץ 2.

והנה הסרטון

הנוסחא שהפתיעה אותנו כל כך הפכה לסטנדרטית: חלוץ פוצח בשירה או ריקוד, שלשה סטטיסטים מצטרפים, ארבעה נוספים, שעד לפני רגע נראה היה שהם צופים מופתעים/ מוכרים בקניון/ דיילים בשדה התעופה, נחשפים כחלק מהלהקה עד שלבסוף יוצאים כל חברי הלהקה מהמסתור והקליפ מסתיים בקרשנדו אדיר של 20 - 60 רקדנים וזמרים.

ברבע האחרון אפשר לנחש מי עומד מאחורי האירוע ואם יש גורם עם עצבים יותר חזקים ויותר סבלנות, הוא נשאר חסוי וחי לו במחתרת עוד שבוע שבועיים עד שזהותו מתגלה בבום ענקי שנוצר מיצר הרכילות, הרצון להיות הראשון שרואה וכמובן יצר הוויכוח והרצון לצאת צודק..

במשך שלש השנים האחרונות עלתה המדיה החברתית על גדותיה במתיחות מסוג זה. קילומטרים וקילוגרמים נכתבו על הרעננות וההומור ביכולת של מפרסמים לרדת מהמדיה הקונבנציונלית אל מחתרת חיננית ומגרה זו.

חבל רק שהבדיחה סופרה כל כך הרבה פעמים שאפילו כהי החושים ורפי הזכרון מבינינו הפכו אדישים כלפיה.

עובדה שבימים האחרונים כולנו מעבירים בעצלנות מה את הקליפ האחרון של T-mobile שמציג take-off על החתונה המלכותית ההולכת וקרבה.

בקליפ ניתן לראות חתונה בה משתתפים כפילים של כל משפחת המלוכה המורחבת כשהם שרים ורוקדים לאורך מסלול של כנסיה שהיא עצמה כפילה של ווסטמיניסטר - אבי.

המתיחה נפרמת ב-2 השניות הראשונות כשמיד ברור שמדובר בחיקוי ולא במציאות, ומאותו רגע אומר לעצמו הצופה "זה בוודאי עוד flash mobbing של טי מוביל. טוב, נו אעביר את זה הלאה או אשתף בפייסבוק".

אפשר לומר ששיבה פתאומית קפצה על אמצעי המדיה הזה שהיה עד לא מזמן ההבטחה החדשה והצעירה של תקשורת מוניטין וויראלית. אמנם עדיין כולנו עושים את זה ואפשר לזהות מיליוני כניסות לקליפ, אבל שני דברים ברורים: האחד הטיזר של החתונה המלכותית הוא מקדם הקלקה חזק ביותר והשני כיום קל יותר להגיע למיליוני הקלקות מאשר לפני שלש ארבע שנים בגלל ריבוי ממשקי המדיה החברתית. מה שקובע זה איכות הריגוש ולא הרייטינג, ההשערה שלי היא שקליפ זה פחות יגרום לעולם ליפול בזרועותיה של T-Mobile מקודמיו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מורן 28/11/2011 16:18
    הגב לתגובה זו
    אהבתי דווקא, אבל הסרטון חתונה ארוך מדי ופשוט עברתי לסוף, רעיון נחמד אמנם.
  • 5.
    (ל"ת)
    לא מבינה כלום 30/04/2011 23:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא מבינה כלום 30/04/2011 23:43
    הגב לתגובה זו
    פלאש מוב זו טכניקה. המסר = האסטרטגיה היא life's for sharing אנחנו בעידן הומופייסבוק - כולם משתפים כל דבר, בכל טכנולוגיה אינטרנט - סלולר - פנים אל פנים. חבל שבתור פלנרית לא התייחסת לאסטרטגיה. חבל שאין פלנר בארץ שיכול לחשוב על אסטרטגיה. דרך אגב, תחנת הרכבת ליברפול, לא נמצאת בבלגיה והפרסומת של בית המלוכה היתה טייק אוף על סרט ויראלי מחתונה אמיתית, סתם דברים - עובדות אני חושב שקוראים לזה שאנשי פרסום צריכים לפעמים לבדוק. והפרסומת הזאת הייתה פרסומת מההתחלה אף אחד לא שאל אם היא אמיתית או לא מכיוון שהיא עלתה עם לוגו של t mobile
  • 3.
    דיאנה 28/04/2011 08:12
    הגב לתגובה זו
    בתזמון מושלם בביצוע מרהיב עשו בטי מובייל טייק אופ על אחד הסרטים הויראליים הטובים והפופולאריים שנעשו. הסרטון ה״מיושן" עשה כבר מעל שלוש עשרה מליון צפיות. אבל זה לא מונע את הקשקשת של הפלנרית . עד מתי?
  • 2.
    ss 27/04/2011 21:18
    הגב לתגובה זו
    "אסטרטגית המיתוג" עלאק
  • 1.
    מובי 27/04/2011 21:04
    הגב לתגובה זו
    עטרה. הכתיבה שלך זה "מסר מזדקן". 1. מסר כשלעצמו אין לו שום חשיבות היום.. מזמן עברנו לדיאלוג / דו שיח / מסר דו צדדי / בעד ונגד.. 2. אילו היית עושה שיעורי בית היית מגלה שטי מובייל עשו רימייק לויראלי חתונות המפורסם..ניסיון "רכיבה" על ההצלחה של אותו ויראלי זה כל הסיפור... 3. נשבר כבר לקרוא את מכבסת המילים שלך. אנחנו באמת חיים בעידן אחר. את מנפחת מעבר לכל פרופורציה.
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: