המשך הפרשה לפנסיה בעבור עצמאי שהפך לחברה
אדם הפקיד לפנסיה כעצמאי כ-50,000 שקל במהלך שנת 2009. בשנת 2010 הקים חברה ובה משכורתו החודשית היא בסך 8,000 שקלים. אם יפקיד לפנסיה ממשכורת בסך 8,000 ש"ח, לא יגיע להפקדה החודשית כפי שהייתה לו כעצמאי - 50,000/12 = 4,200 שקל.
עו"ד אלון זילברשץ משיב:
לא ברורה לי כוונת השואל במשפט: "הפקיד לפנסיה". האם הכוונה לקרן פנסיה או לביטוח פנסיוני? בקרן פנסיה חדשה מקיפה, הזכאית לאגרות חוב (להן: "אג"ח") מיוחדות בעלות תשואה מובטחת, ניתן להפקיד כעצמאי לא יותר משיעור של 20.5% מהכנסה מרבית בגובה פעמיים השכר הממוצע במשק. כך נקבע בתקנה 19א(ב)(2) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. משום כך אני מניח שבשנת 2009 הפקיד אותו אדם 50,000 ש"ח בגופים מוסדיים שונים ולא רק בקרן פנסיה חדשה מקיפה.
אמנם בקרן פנסיה חדשה כללית, שאינה זכאית לאג"ח מיוחדות, ניתן להפקיד כספים ללא הגבלה, אך הפקדה בקרנות אלה אינה נפוצה, אף על פי שגם חברות ביטוח וכמובן קופות גמל לא משלמות לקצבה אחרות, אינן זכאיות לאג"ח מיוחדות.
ניתן להשיב על השאלה באופן כללי: הפקדה בקופות גמל לעצמאים ניתן לבצע רק אם לעמית יש הכנסה כעצמאי. מהמידע שנמסר אי אפשר לדעת אם לאותו אדם יש הכנסה כעצמאי. אם קיימת לו הכנסה כעצמאי - תקרות ההפקדה בקרנות פנסיה הן כמפורט לעיל. בקופות גמל אחרות, לרבות קופת גמל משלמת לקצבה שהיא חברת ביטוח, ניתן להפקיד ללא תקרה, בתנאי שלעמית יש הכנסה שלא מעבודה.
חשוב לציין שבחברות ביטוח קיימות כמובן פוליסות ביטוח וחיסכון שאינן במעמד של קופת גמל, והן נקראות פוליסות פרט. בפוליסות אלה ניתן להפקיד כל סכום ללא הגבלה. הטבות מס (זיכוי ממס) בגין תשלום פרמיות בביטוח חיים כזה מוגבלות רק לחלק הכיסוי למקרה מוות - סעיף 45 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 כפי שידוע כמובן לשואל, הטבת מס זו מופחתת מהזיכוי ממס שהעמית מקבל כבר על פי סעיף 45 שלעיל בגין הפקדות לקופות גמל.
*התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
- 1.משה 20/04/2011 20:34הגב לתגובה זוגם האדון עו" ד יקרא את שכתב הוא לא יבין כלום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
