למוטרדים מהעלאת הריבית: אלטרנטיבות השקעה סולידיות

סיון ליימן, יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מציע אפשרויות השקעה סולידיות למשקיעים המוטרדים מהעלאת הריבית ומנתח את היתרונות והחסרונות בכל אחת מהן
סיון ליימן | (22)

מתחילת השנה לא רוו המשקיעים באג"ח ובמניות נחת - מדד ת"א 100 נחלש בכ-1% ובשוק אגרות - החוב ראינו ירידות שערים חדות באג"ח הממשלתיות בריבית קבועה. כך, לדוגמא, ירדו השחרים שמועד הפדיון שלהם מעל 5 שנים ב-2.15% בממוצע בעוד אג"ח הממשלתיות צמודות המדד (גלילים) שמועד פדיונם 5-10 שנים איבדו בממוצע 2.3%. גם מדדי התל בונד לא נתנו למשקיעים יותר מדי סיבות לחייך - מדד התל בונד 20 איבד כ-0.3% מתחילת השנה.

ירידות השערים בשוק אגרות החוב באו כתוצאה מהאצת קצב העלאת ריבית בנק ישראל - נגיד בנק ישראל העלה את הריבית ב-1% ברבעון הראשון של 2011 והשוק צופה ריבית של 4% בסוף השנה. העלאת הריבית מעלה את התשואות בשוק אג"ח וכך יורד מחירן. במצב זה מחפשים משקיעים רבים אלטרנטיבות השקעה סולידיות שלא יניבו להם הפסדי הון , ולהלן מספר אלטרנטיבות השקעה:

הבה נבחן את היתרונות והחסרונות באפשרויות שצוינו לעיל ונראה עד כמה אטרקטיבית כל אחת מהן:

פיקדון בבנק

יתרון: אין עמלות ניירות-ערך (קנייה ומכירה ודמי שמירת ני"ע).

חיסרון: הבנקים נוהגים לתת על פיקדונות ריבית על בסיס ריבית הפריים העומדת כיום על רמה של 4.5%, ומריבית זו מפחיתים הבנקים אחוז מסוים. המדיניות המקובלת היא כי פיקדונות של מאות אלפי או מיליוני שקלים יקבלו ריבית של פריים מינוס 2%, ופיקדונות קטנים יותר יקבלו ריבית של פריים מינוס 3.5%. המשך העלאת הריבית על-ידי נגיד בנק ישראל עשויה להעלות את הריבית על הפיקדונות ובכך להחזיר את הציבור בהדרגה לפיקדונות הבנקאיים.

קרן כספית

יתרון: עשויה להשיג תשואה ברוטו גבוהה יותר מפיקדון בנקאי היות ומוחזקים בה ניירות - ערך שזמן פדיונם עד שנה, ואף מקבלת ריבית ג'מבו על פיקדונותיה בבנק בשל גודלה. כמו כן ישולם המס במסגרתה על הרווח הריאלי בלבד.

חיסרון: קיימות עמלות ניירות-ערך, ובחלק מהקרנות אף נגבים דמי ניהול.

מלווה קצר - מועד (מק"מ)

יתרון: מעניק תשואה ברוטו גבוהה בכ-70% ביחס לפיקדון בנקאי.

חיסרון: אינו מעניק פיצוי לעליית הריבית במשק והחזקתו אף כרוכה בעמלות ניירות-ערך. כמו כן סובל מהפסדי הון כתוצאה מעליית הריבית במשק.

גילון

יתרון: כמכשיר בעל ריבית משתנה - מעניק פיצוי על עליית הריבית במשק.

חיסרון: אינו נותן הגנה מלאה מפני האנפלציה והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

ממשלתי שקלי (שחר)

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל, המעניק תשואה גבוהה יותר משאר האפיקים הסולידיים.

חיסרון: אינו מעניק הגנה מפני אינפלציה צפויה ואף עלול להסב הפסדי הון כתוצאה מעליית ריבית במשק.

גליל

יתרון: אג"ח של ממשלת ישראל המעניק הגנה מפני אינפלציה. עולה כאשר מדד המחירים לצרכן עולה על ציפיות החזאים.

חיסרון: תשואה אפסית (!) והחזקתו כרוכה בעמלות ניירות-ערך.

לסיכום, לאותם משקיעים החוששים מפני הפסדי הון באג"ח הממשלתיות והקונצרניות בהמשך השנה כתוצאה מעליית הריבית מומלץ לשקול השקעה בקרן כספית ובגילונים. לעומת זאת, למשקיעים הצופים אינפלציה גבוהה מהצפוי למרות העלאות הריבית מומלץ לרכוש אג"ח ממשלתיות צמודות מדד קצרות-מועד אך חשוב לציין כי התשואות באפיקים אלה עשויות להיות נמוכות באופן משמעותי לאחר תשלום מס ועמלות ני"ע.

חג אביב שמח לקהל הקוראים ולכל כל בית ישראל. שתמיד נזכה כולנו לראות ברכה בעמלנו ובהשקעותינו!

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(22):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הכתבה הפעם לא מוצלחת 19/04/2011 22:44
    הגב לתגובה זו
    כמה דוגמאות לא ממצות: לא ברור מה הנחות האינפלציה ומשווים אפיקים צמודים ללא צמודים, לא מובהר שהתשואות כאן במונחי נטו שונות לגמרי למשקיע פרטי, מזהירים מהפסדי הון בלי לומר שבאחזקה עד לפידיון (למשל במקמ) זה פשוט לא רלבנטי. חבל, לא מתאים. בד" כ הכתבות יותר יסודיות ויותר מועילות.
  • אתי 20/04/2011 19:43
    הגב לתגובה זו
    בשנת 2002 החלו עליות ריבית גבוהות. תוך שנתיים הכסף שלימ-600000 עלה ל-1000000. ואיפה היו כל האגחים? בלי עצבים ולא מעניינת האינפלציה. השורה התחתונה- זה מה שמעניין.
  • 10.
    אוי 19/04/2011 21:51
    הגב לתגובה זו
    אין מה לחפש בשחר 2681 וגם לא בגליל 5427 הקופונים הגבוהים גוררים תשואת נטו מאוד נמוכה שמבטיחה הפסד אחרי עמלות בגליל צמוד מינוס 2% בשחר 1% נומינלי
  • 9.
    קטמון בליגה א' 19/04/2011 11:01
    הגב לתגובה זו
    שים לב שלמיטב ידיעתי ניתן להשיג היום בפקדונות בבנקים יותר ממה שכתבת.
  • מיכל 19/04/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    אתה נראה כמו קטמון.בדיוק אותו דבר.
  • קטמון בליגה א' 19/04/2011 21:44
    למרות שלא זו כוונתך, אקבל את ההערה שלך כמחמאה.
  • נעים 19/04/2011 13:09
    הגב לתגובה זו
    בלי לקחת בחשבון את האינפלציה . כשמדברים על תשואה אפסית זה שווה בערך 4% תשואה נומינלית בשנה . בנוסף , אפשר לקחת אגח ממשלתי צמוד לתקופה 7-10 שנים בתשואה של כ - 2.5% לשנה ( הצמדה כמובן) . הפסדי הון זה רק על הנייר . ברגע שאתה קונה את האגח אתה תקבל את התשואה שהבטחת לעצמך ( עדיף שלא לבדוק מחירים אחרי הקניה )
  • 8.
    עמיר 19/04/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
    במה?!?.. רק מדדי האינפלציה ב-3 חודשים הללו,יאכלו לך את כל ה" תשואה" שצברת בכספיות ובגילון!..פברואר מרץ אפריל יוני=2% אינפלציה!!..אז מה הועילו גאונים בהצעות שלך. תראה מה עשו קונצרניים צמודים קצרי מועד?..כפול!! אז שלא ייעבדו עליכם.
  • 7.
    לאדון ליימן 19/04/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    הגילונים בפער הריביות כרגע מהמקמ=לא שווה פרוטה.קרן כספית שווה פחות מתעודת סל מקמית(שאותה הוא לא הזכיר).ו-2 האלטרנטיבות שנתת לא מוגנות מפני אינפלציה,כך שגם הן בתשואות שליליות,אז מה עשית פה?!?.. המסקנה:להשאר עם האג" ח עד פדיונו,ולשתוק.כלומר:להחזיק שחרים בינוניים,בתשואות של כ-4% לשנה,וצמודים קצרים קונצרניים,עד פדיונם!..עשית הרבה יותר מהאלטרנטיבות שנקבת. רק צריך דבר אחד חשוב:סבלנות.
  • שונא עליהום בלי סיבה 19/04/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
    אני לא הדוד של ליימן לא הסנגור שלו וגם לא הולך להיות - אבל מה נהיה אתכם אנשים? הבנאדם סך הכל נותן אפשרויות לכל הפחדנים שלא בא להם עכשיו על אג" חים, זה כל הסיפור. הוא כותב לכל מי שאין לו סבלנות בשיט ולא מוכן לחכות.
  • קובי 19/04/2011 10:59
    הגב לתגובה זו
    נחכה בסבלנות עד שתהליך עליית הריבית יראה סימני מיצוי ובינתיים נשב בחוץ ואז נקנה שחרים בינוניים וצמודים קונצרניים בינוניים בתשואה גבוהה משמעותית מהתשואה היום ונשב עד הפדיון.
  • ובינתיים תפסיד את ההצמדה בחודשים הקרובים... (ל"ת)
    יעקב 20/04/2011 23:31
  • שחר 19/04/2011 21:41
    עזוב אותך מכל ה" מתוחכמים" למיניהם. קודם כל שיתחילו לכתוב כמו בני אדם בלי ביטויים בוטים ופוגעים. אפילו אם לא מסכימים אפשר לנהל דיון בצורה עניינית.
  • מיכל 19/04/2011 14:47
    כי אתה לא מבין כלום!..להשקיע בגילון כשהמרווח בינו לבין מק" מ...הוא:0.4%...צריך להיות מטומטם.בינתיים הצמודים הקצרים עושים את העבודה בענין שחיקת הכסף.
  • אתה סתום עזוב... (ל"ת)
    לקובי 19/04/2011 14:46
  • 6.
    אייל 19/04/2011 08:55
    הגב לתגובה זו
    אפשר להגיע עם הבנק לפריים מינוס 1.3 דהיינו3.2 אחוז נכון להיום.. 100000 שח ומעלה.
  • 5.
    Z 19/04/2011 07:14
    הגב לתגובה זו
    אם באג" ח צמוד אתה מדגיש כי התשואה (הצמודה) שלילית מה בפקדון וקרן כספית, היא לא?? וחוצ מזה יש צמודים יותר ארוכים בהם התשואה הצמודה מעל 2.5% צמוד!
  • 4.
    בשורה התחתונה 19/04/2011 03:17
    הגב לתגובה זו
    המסקנה כשהריבית נמוכה עדיין עדיף להשקיע במניות- לקוח סולידי יכול לקנות ב20%חברות חזקות שיתנו דיבידנד יפה גם אם יווצר הפסד-- פז נפט , כי" ל , בזק , ויש עוד הם יחלקו דיבידנד גבוה הריבית של 4% ,
  • george 21/04/2011 09:51
    הגב לתגובה זו
    ספקטרוניקס, בית הזהב, סינאל. גם נותנים בדרך-כלל מענה לאינפלציה וגם מחלקים רווחים בצורה נדיבה
  • 3.
    פריים מינוס 3.5% זו הריבית על פיקדון יומי... (ל"ת)
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יועץ השקעות בבנק 18/04/2011 15:22
    הגב לתגובה זו
    גם בסכומים של מאה אלף ש" ח - תבדוק שוב את עצמך...
  • 1.
    חג שמח ליימן התותח - תעשה חיים! (ל"ת)
    משקיע 18/04/2011 12:57
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.