מסוכן, ובכל זאת: איפה כעת הפוטנציאל הגדול בשוק המניות?
בבורסת תל אביב קיימות מעל 400 חברות ציבוריות אשר שווי השוק שלהן נמוך מ-350 מליון שקל - רף שווי שוק המהווה בהערכה גסה כרטיס כניסה נכון להיום למועדון 50 מניות היתר הגדולות. שווי השוק המצרפי של חברות אלו עולה על 43 מיליארד שקלים ולתפיסתנו אינו מקבל פתרונות השקעתים ראויים.
שווי שוק של כ-43 מיליארד שקל בפיזור של מאות חברות אטרקטיבי להשקעה לא פחות מרכישה ישירה של 3-4 חברות מעו"ף בעלות פוטנציאל צמיחה ופיזור סיכונים מוגבל ולמרות זאת עיקר המשקיעים מרוכזים בחברות בעלות שווי שוק גבוה. להערכתנו, יש מקום להחזקה של 10% עד 15% מתיק המניות בחשיפה לחברות מסוג זה, שכן קבוצת חברות אלו כוללת הן חברות צמיחה והן חברות ערך בעלות פוטנציאל רב.
שוק ההון הישראלי על שלל היצע המוצרים הפיננסים אשר הוא מציע, לוקה במחסור בכלי השקעה מוסכמים על בסיס שווי שוק, המכוונים להשקעה בחברות בעלות שווי שוק נמוך כמקובל בעולם דוגמת Russell 2000.
תעודות סל או קרנות נאמנות
הכלי המרכזי הזמין כיום הינו תעודות סל וקרנות נאמנות המשקיעות במדדי היתר. תעודות הסל מונפקות בהגדרה על מדדים בלבד ובישראל הן מתמקדות ב-150 מניות היתר הגדולות בלבד וזונחות הלכה למעשה את ההשקעה ברשימה הרחבה של מאות חברות נוספות אשר חלקן בעלות פוטנציאל רב. כמו כן סובלות תעודות הסל מתחלופה גדולה של מניות היתר בעדכוני המדד פעמיים בשנה, תחלופה המטלטלת את המניות ופוגעת בביצועי התעודות.
ראוי לציין כי תעודות הסל אינן עוסקות בבחירת מניות והן מהוות כלי השקעה פאסיבי וכאשר מדובר בהשקעה במניות של חברות Micro Cap בעלות שונות עסקית גבוהה, יש בדבר בעייתיות לא קטנה. חשוב לציין כי יתרונן המרכזי של תעודות הסל על מדדי היתר הינו בעלויות זולות ביחס למכשירים מנוהלים דוגמת קרנות נאמנות מנייתיות.
בכל האמור במגזר קרנות הנאמנות בקטגוריית מניות יתר, הרי קיימות כ-14 קרנות נאמנות בלבד המנהלות כ-1.1 מיליארד שקלים בלבד מתוך סקטור מניות בארץ בקרנות הנאמנות המנהל במצטבר כ-9.3 מילארד שקלים ותעשיית קרנות הנאמנות כולה המנהלת כ-160 מיליארדי שקלים (נכון לתאריך ה-12/4/2011).
בחינה פרטנית של הרכבי הקרנות בקטגוריית היתר מגדילה את הבנת הצורך במכשירי Micro Cap, שכן קרנות אלו מחזיקות חלק לא מבוטל מאחזקותיהן בחשיפה למדד המעו"ף, באחזקה ישירה של מניות המעו"ף ותל אביב 100. ליבת אחזקות מניות היתר של קרנות אלו מרוכזות במניות היתר הגדולות אשר מתדפקות על שערי מדד תל אביב 100.
יועצים ומנהלי השקעות רבים מתקשים לבצע השקעה במניות Micro Cap בשל העדר סחירות, שקיפות מוגבלת וחוסר במכשירים רלוונטיים באמצעותם ניתן לפזר השקעה זו. כמו כן בשל דה לגיטימציה מסוימת להשקעות במניות בעלות שווי שוק נמוך בשל הסיכון הגבוה יותר הכרוך בהשקעה מסוג זה והחשש לפגיעה במוניטין, רבים נמנעים מחשיפה ראויה לתחום ו"מצטופפים" במניות "מקובלות" ובראייה ארוכת טווח הן מבחינת ביצועי מניות Micro Cap בעולם והן מבחינת המנדט שהם מקבלים מהלקוחות ניתן לומר חד משמעית - "חבל שכך".
השקעה ביתר - סיכון ראוי
אנו רואים במניות Micro Cap בתל אביב נכס השקעה לגיטימי בעל פרופיל סיכוי - סיכון ראוי. ריאלי הרבה יותר להכפיל מכירות של חברה המוכרת מכירות שנתיות בהיקף של 100 מליון שקלים מאשר לבצע קפיצת מדרגה דומה בחברה בעלת מחזור מכירות של מיליארד שקל בשנה. קדחת המיזוגים, הרכישות והנזילות הרבה ממנה נהנים החברות הגדולות הופכות את חברות Micro Cap לחממה אטרקטיבית לרכישה, והדבר מתבצע לרוב בפרמיה ניכרת על מחירי השוק מה שמגדיל את הפוטנציאל להשקעה בתחום.
בנוסף, בעלי עניין בחברות Micro Cap רבות המאוכזבים מהסחירות והתמחור של מניותיהן בשוק מבצעים הצעות רכש בפרמיות נאות על מחירי השוק, דבר המגביר גם הוא את פוטנציאל הרווח בתיק Micro Cap בכל האמור במילת הקסם "דיבידנד" האופנתית כל כך בין רוכשי המניות כיום ברחבי הגלובוס. הרי קיימות חברות Micro Cap בעלות תשואת דיבידנד גבוהה ביחס למניות השורה הראשונה.
מכיוון שבאופן כללי מדובר בהשקעה במניות מסוכנות יותר ממניות בעלות שווי שוק גדול, ישנה חשיבות רבה לפיזור ההשקעות על מנת למזער סיכונים סיסטמתיים של המניה הבודדת. קרן נאמנות היא הכלי האולטימטיבי למטרה זו וככל שיונפקו קרנות נאמנות המשקיעות במניות Micro Cap, כך יינתן מענה טוב יותר לצורך המדובר.
מהיכרותנו עם בתי ההשקעות בישראל, קיימים בבתי ההשקעות יכולות מצוינות לטפל בהשקעות בתחום זה והבעיה המרכזית נכון להיום הינה העדר ביקושים מספקים להשקעות במניות Micro Cap בין השאר מהטעמים שהוזכרו. אנו רואים בהנפקת מכשירי השקעה במניות Micro Cap כמכשיר חיוני לשכלול מכשירי ההשקעה בשוק ההון הישראלי ברמת הגברת הסחירות והשקיפות למשקיעים בסוג מניות זה וברמת החברות עצמן אשר מפאת גודלן מתקשות פעמים רבות לגייס הון מניות ונשענות על מימון פעילותן בחוב.
חברות Micro Cap הן מנוע צמיחה אמיתי לכלכלה כולה ולא סרח עודף, ראוי לייצר עבורן ערוצי גיוס הון מתאימים תוך טיוב הסחורה המגיעה לשוק על בסיס סטנדרטים של איתנות פיננסית ושקיפות מרבית.
הכותב, יניב פגוט, אסטרטג ראשי באיילון בית השקעות
- 6.דודו 16/04/2011 17:01הגב לתגובה זופאגוט, תן לי לנחש שבמקרה פתחתם לא מזמן קרן כזו.... לא כולם טיפשים וקונים את הזבל שאתה מוכר להם
- 5.הראל 15/04/2011 13:27הגב לתגובה זואיך אנשים עוד לא רואים זאת לאור הכתבות ב3 שנים האחרונות והכתבות המעולות הצפויות להגיע... בריינסווי הבחירה של הביומד וישראל בכלל ל2011! תודה
- 4.יניב,תן דוגמאות לקרן נאמנות רלוונטית, או כמה (ל"ת)מברר בעניין 14/04/2011 23:36הגב לתגובה זו
- 3.אופציה מעניינת (ל"ת)סולידי 14/04/2011 17:48הגב לתגובה זו
- 2.טסנת בירמן מרתון אל על,.... (ל"ת)וגם 14/04/2011 17:31הגב לתגובה זו
- 1.מניות ביומד ביתר 14/04/2011 11:14הגב לתגובה זוכולן ירדו ביותר מ 50% ללא סיבה
- איתמר 16/04/2011 21:10הגב לתגובה זומאיפה הבאת את זה שאיתמר ירדה ב50%?

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
