מי יזכה לטלפון ממירס? באומן, שלמור ופוגל מתחרים על התקציב הלוהט בענף

גליקמן עדיין מרחף מעל אך ההערכות הן שההימור הלא מוצלח שלו על פרטנר ישאיר אותו מחוץ לתמונה. באומן ושלמור מתגעגעים לסלולר ופוגל מחכה לתורו
משה בנימין | (14)

שוק הסלולר עובר טלטלות כבר מספר שנים, אם מתחרות גוברת ואם מידו החזקה של הרגולטור. מיום ג' בבוקר נוסף לשוק פרמטר נוסף שיהפוך את הקערה על פיה - הצטרפותן של 2 מפעילו סלולר חדשות או במילים פשוטות יותר, 2 חברות סלולר חדשות, מירס ואקספון שיצטרפו לאורנג', פלאפון וסלקום.

אקספון החליטו לאחרונה להעביר את תקציב הפרסום שלהם לידיו של פוקס גורן גלעדי ובגזרת מירס הכל עדיין פתוח והקרב על התקציב עולה לאחרונה מדרגה עם זכייתה במכרז. משרדי הפרסום שנמצאים חזק בתמונת התקציב של מירס הם באומן בר ריבנאי, שלמור אבנון עמיחי ופוגל אוגילבי.

פטריק דרהי, איש העסקים הצרפתי שמחזיק בבעלות מלאה על מירס מחזיק גם במניות השליטה (51.68%) ב-HOT. מירס זכתה במכרז הסלולר לאחר שהשקיעה מעל 700 מיליון שקלים, מה שמצביע על עוצמת כוונותיה ונכונותו של דרהי להפוך לשחקן משמעותי בישראל.

בנוסף לשלושת המשרדים שעשויים לקבל את תקציב מירס נמצא ברקע גם גליקמן נטלר סמסונוב, אולם ההערכות בענף הן, כי בחירתו להתמודד במכרז על פרטנר עלתה לו בתקציב מירס. למרות הסיכוי שעדיין קיים לשוב לתקציב מסתמן כי במירס ימשיכו הלאה בלעדיו לאחר שזה בחר להמר על בן זוג חדש בגזרת הסלולר.

בשוק מדברים על כך שהמהלך אליו צועדת מירס ייקח לא פחות משנה. באמצע 2012 יידע השוק תחת איזה כובע תבחר מירס לפעול. השאלות החשובות שבהן היא תתחבט נוגעות לאסטרטגיה, מיתוג ורציונל עסקי.

מירס צריכה לבחור האם לפעול תחת 2 מותגים נפרדים או לחבר בין HOT ומירס כחברה המציעה טלפון קווי ומותג סלולרי - מסלול טבעי עליו עלה כבר שוק התקשורת.

מנגד היא עשויה למחוק את המותג מירס ולהקים מאפס מותג סלולר חדש שיפעל עצמאית, דבר הכולל בתוכו סיכון לא קטן אך גם סיכוי טוב לנער את שוק הסלולר ולצאת לדרך חדשה. החיבור ל-HOT הוא אחד מהטריגרים החשובים בקרב הצרכנים שיכולים לקבל מהחברה טלפון קווי, חברת כבלים, אינטרנט וסלולר בחבילה אחת. מהלך שדומה להצעת בזק עם yes, בזק בינ"ל, טלפון קווי ופלאפון. כאמור, מדובר בשנה של התהוות בה תצטרך החברה להחליט על דרכה.

בגזרת משרדי הפרסום: באומן ושלמור באים כמובן עם ניסיון ארוך שנים בפלאפון ופרטנר, בהתאמה. מדובר בשניים מהמשרדים הגדולים בישראל שצברו קילומטראז' בלב התחרות בשוק הסלולר והידע שצברו בתחום עדיין טרי ורלוונטי. 2 המשרדים מציגים חזית קריאטיבית מוכחת ויכולת להתמודד במגרש של הגדולים. באומן קרוב יותר למירס ודרהי שכן הוא מטפל בתקציב HOT - נתון שעשוי לשחק לטובתו בהחלטה על התקציב.

פוגל מנגד בא רעב, לא משהו שניתן לבטל ועשוי להוות עבורו יתרון בעיני מירס. בנוסף הם מתבססים על נסיון עבור בשוק הסלולר בעבודתם עם מוטורולה. כזכור, פרטנר ויעקב קדמי כבר פתחו את הדלת עבור חברות הסלולר למגמת נטישת משרדי הענק ומעבר למשרדים מתחתית העשירייה הראשונה כדוגמת JWT ומשרד קטן-בינוני כדוגמת ברוקנר-נטע-יער.

במגרשה של מירס נמצא כעת הכדור והיא תצטרך להחליט. האם ללכת על הניסיון והביטחון שיכול להביא להם משרד גדול שטיפל בתקציב סלולר או ללכת עם משרד קטן כדוגמת פוגל שיכול לעוט על ההזדמנות ולבוא טרי עם חשיבה רעננה שלא מורגלת לפרדיגמות העבודה של עבודה רבת שנים בתחום הסלולר. המקום הטוב באמצע יכול כאמור להיות הפשרה של עבודה עם 2 משרדים בסדרי גודל שונים.

ההחלטות האלו ועוד אמורות לשבת על כתפיו של גיא ידלין, המשנה למנכ"ל מירס. ידלין מבין מן הסתם שכניסה תחת כנפי HOT תמזער את סמכויותיו שכן החברה הגדולה תתן את הטון. פעילות עצמאית תחת המותג מירס תאפשר לו מרחב פעולה גדול יותר וחופש לקבל החלטות. ידלין הוא זה שעומד בפרונט מטעם מירס וייקח את ההחלטה על משרד הפרסום. בענף מציינים גם שצוות מירס מנהל את הליך הבחירה באופן מכובד וחסר פניות.

ממירס נמסר: "גיא ידלין, המשנה למנכ"ל מירס מקיים הליך לבחירת מערך פרסום חדש. אנחנו עדיין בעיצומו. לכשיתקבלו החלטות, נעדכן בעניין".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סמסונוב הגרידי (ל"ת)
    יובל 16/04/2011 19:23
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    פומפה 13/04/2011 10:51
    הגב לתגובה זו
    יתרון נוסף של פוגל הוא שעובד שם תומר אברמוביץ, סמל המין של התעשיה
  • 11.
    ריקה 13/04/2011 01:18
    הגב לתגובה זו
    משרד קטן אך רעב לחזור לצמרת. לא נמאס מהמשרדים השבעים?
  • 10.
    עוד יהיו הפתעות (ל"ת)
    אחד שיודע 13/04/2011 00:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ישראל 12/04/2011 22:10
    הגב לתגובה זו
    פוגל התשובה הנכונה והמדויקת למירס. תחייו ותראו
  • 8.
    יופי של כתבה (ל"ת)
    יובל 12/04/2011 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלמונימי 12/04/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה
  • 6.
    לוין 12/04/2011 17:58
    הגב לתגובה זו
    תעשו לי טובה.
  • ג'ורג' פורד 12/04/2011 18:56
    הגב לתגובה זו
    יומם של המשרדים הקטנים הגיע. משרד קטן, רעב וחושב עדיף על אימפריות בירוקרטיה איטיות...
  • 5.
    בשם המשרדים הבינוניי 12/04/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לעזוב את החשיבה הרגילה של שני המשרדים הגדולים, שהתרגלו לעולם הסלולר. מגיע לנו קריאייטיב רענן!!! לדעתי, לכו על משרד קטן יותר - פוגל אוגילבי במקרה הזה.
  • 4.
    פוגל? פוגל? מה הקשר (ל"ת)
    רק שלמור או באומן 12/04/2011 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ........... 12/04/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח לגבי אקספון אבל הגיע הזמן שתתפתח כאן תחרות אמיתית
  • 2.
    מירס חייב רענון 12/04/2011 17:16
    הגב לתגובה זו
    אם דרהי שם 700 מיליון שקל הוא חייב להוריד עוד 20 מיליון שקל ולבנות מותג מ-0 וכך לכבוש את השוק
  • 1.
    שמרית 12/04/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
    תנו את התקציב למשרד קטן אך רעב כמו פוגל !
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.