3 יתרונות ההשקעה במדד ה'בלוטק 50'; האם יש הזדמנות?
לאחרונה החליטה הבורסה לני"ע לבצע מספר שינויים במדדי המניות, ואלה כללו השקת מדדים חדשים כמו: מדד ת"א נפט וגז, מדד ת"א ביטוח, ת"א תקשורת ומדד ת"א טכנולוגיה. כמו כן החליטה הבורסה לני"ע לשדרג את מדד התל דיב 20(אליו התייחסתי באחד ממאמריי האחרונים) ואף לשדרג את מדד התל-טק למדד שמעתה יישא את השם: מדד בלוטק 50.
מדד הבלוטק 50 הושק בתכונתו המשודרגת בתחילת החודש ומעתה ואילך מאפשר למשקיעים חשיפה למניות ספציפיות מתחומי ההיי טק והביומד.
נתונים עיקריים על המדד:
א) המדד כולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הכלולות במדד תל אביב טכנולוגיה ובמדד תל אביב ביומד.
ב) משקל כל מנייה במדד לא יעלה על 10%. כרגע המניות המחזיקות נתח. מקסימלי במדד של 10% הינן שתי חברות הייטק: נייס ואלביט מערכות
ג) המדד מתעדכן פעמיים בשנה.
ד) הסקטור המוביל במדד הינו חשמל ואלקטרוניקה, לו שייך נתח של 62.4%אחריו מוביל סקטור הביומד עם נתח של 22.7% והסקטור השלישי בגודלו הינו סקטור המחשבים שמרכיב 14.9% מהמדד.
מהם יתרונות ההשקעה במדד החדש?
1) חשיפה למניות הביומד: למרות שמדד הביומד הושק ע"י הבורסה לפני כשנה, הבורסה לני"ע עדיין לא נתנה אישור להנפקת תעודות סל על המדד. כעת עם השקת מדד הבלוטק 50 יוכלו המשקיעים להיחשף סוף סוף למניות ממדד הביומד.
2) פיזור וגיוון: המדד מהווה הכלאה של שני תחומים וכן מפוזר על פני סקטורים שונים מתחום ההיי-טק, כך נכללות בו חברות מתחום המחשבים והאלקטרוניקה, טכנולוגיה חקלאית וביוטכנולוגיה, חברות מחקר ופיתוח בתחום מדעי החיים ועוד.
3) סחירות ויציבות: כ-85% מהמניות הכלולות במדד הינם מניות דואליות אשר נסחרות במקביל בבורסה בארה"ב.
ומהי דעתי האישית על המדד החדש?
מדד הבלוטק בפירוש איננו מיועד למשקיע הסולידי שונא הסיכונים. מניות ההיי טק ובמיוחד מניות הביומד מאופיינות בתנודתיות גדולה ובסיכונים פוטנציאליים. מאידך, השקעה במדד נותנת הזדמנות למשקיע להיחשף בעת ובעונה אחת לשני סקטורים חשובים. פיזורו הגדול של המדד והעובדה כי חלק ניכר מהמניות הנסחרות בו נסחרות במקביל בבורסה בארה"ב תורמות במידת מה ליציבותו.
הצלחתן של חברות הטכנולוגיה במדד חופפת למדד הנאסד"ק אשר עלה מתחילת השנה בכ-5%. לדעתי, השילוב המיוחד בין שני הסקטורים הייטק וביומד טומן בחובו הזדמנות השקעה מעניינת למשקיעים קרי הרוח היכולים באמצעות השקעה בו "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת".
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות
- 7.מעניין מאוד .... (ל"ת)יוני 12/04/2011 12:25הגב לתגובה זו
- 6.הנהלה מעולה 12/04/2011 11:21הגב לתגובה זוכמו קרן נאמנות סגורה ,
- 5.קטמון לליגה א' 12/04/2011 11:19הגב לתגובה זוהמדד בהחלט יכול להתאים לגיוון התיק בתקופות מסויימות. מו כן בגלל הרכבו הוא צפוי להיות תנודתי יחסית ולכן למשוך אליו משקיעים ספקולטיביים.
- 4.PAP 12/04/2011 11:15הגב לתגובה זוהאם יש רנות, תעודות סל שעוקבות
- 3.מציאות בביומד 12/04/2011 11:13הגב לתגובה זובנוסף, מיקרומדיק, ביוקנסל
- מוסדי 12/04/2011 12:24הגב לתגובה זוהנהלה מעולה , עדיף על המדד שרק כ30% ממנו מניות ביומד
- 2.תגובה ל1 יש לך איזה פונקצית תועלת פנויה ? (ל"ת)עמית 12/04/2011 11:05הגב לתגובה זו
- 1.כמה גדול הסיכון וכמה גדול הסיכוי במדד לדעתך? (ל"ת)ירון 12/04/2011 10:08הגב לתגובה זו
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
