"משרדים במגזר הכללי מפנים תקציבים לערוץ 9 כדי לצאת ידי חובה מול הלקוח"
הדירוג האחרון של היקף הפעילות הפרסומית במגזר הרוסי מצא את מקאן קאלצ'רס מקבוצת מקאן אריקסון, בניהולה של נטשה שוקין, בצמרת המשרדים עם צמיחה של 4% והיקף פעילות ריאלי של כ-33 מיליון שקלים. כך על פי יפעת בקרת פרסום.
במקום ה-2 בדירוג היה זה משרד הפרסום מגזרים עם גידול נאה של 14%. ה-5 השנייה בדירוג אוישה לא על ידי משרדים מגזריים מתמחים אלא על ידי משרדי פרסום מהמגזר הכללי. יורו, דרורי-שלומי, שלמור אבנון עמיחי, יהושע TBWA ולשכת הפרסום הממשלתית, בסדר יורד מהמקום ה-10.
מנכ"ל מקאן קאלצ'רס נטשה שוקין דיברה עם אייס על תמונת המצב במגזר הרוסי והצפי ב-2011.
-אנחנו רואים בעשירייה המובילה 4 משרדים מהמגזר הכללי ואת לפ"ם - מה זה אומר על ההתמחות המתבקשת בפנייה למגזר הרוסי?
"בגלל שיש למגזר הרוסי פלטפורמה של TV זה מיד הופך אותו לארקטיבי בקרב המשרדים מהמגזר הכללי. זה נתפס עבורם כאקט יחסית קל - 'יש לי כבר סרט אז אני פשוט אעלה אותו גם לערוץ 9'."
"הסיבה השנייה נוגעת לתפיסה לגבי המגזרים. בכל הקשור למגזר הערבי יש את ההבנה שכדי לפנות אליהם אתה צריך להבין את ראשו של הצרכן הערבי. המגזר הרוסי לעומת זאת נראה מאוד דומה למגזר הכללי - גר באותם ערים, עובד באותם מקומות עבודה וגם הכלכלה הלכאורה פנימית נוגעת לתחומים מאוד ספציפיים לדוגמא בענייני תרבות וכו'. מהצד זה נראה כאילו מדובר באותם מגזרים אבל זו טעות, בדיוק שם מפספסים את הניואנסים והפערים התרבותיים".
"מי שכוכב במגזר הכללי בכלל לא מוכר במגזר הרוסי"
לדברי שוקין, "התוצאה היא ששמים כסף בערוץ 9 ולא רואים את התוצאה לה מייחלים. זה נובע מכך שהמסר לא מספיק מדויק כי לדוגמא הפרזנטור לא מספיק מוכר כי מי שכוכב במגזר הכללי בכלל לא מוכר במגזר הרוסי.
הכסף של המשרדים הכלליים יורד לטימיון. יש שם את התחושה של יצאנו ידי חובה מול הלקוח. זה כמו בצרכנות - אם לא בודקים מי מגיע למדף יותר קשה לך לדעת האם זה עשה את העבודה".
-איך את מסכמת את התקופה האחרונה מבחינת הפעילות של חברות מובילות?
"ברמת החברות ניתן לציין את HOT ו-yes, שם הבינו מהר מאוד שאם לא פונים לקהל בדיוק המתאים לו זה לא עובד וזה נכון לכל נותני השירותים - שם כולם מטופלים על ידי משרדים מגזריים מתמחים".
-איך זה בא לידי ביטוי ברמת המדיות - האם האינטרנט מתחיל לנגוס בנתח הכספי?
"הזליגה לאינטרנט היא משהו שהחל כבר לפני שנתים. זה עדיין דינמי ויש שינויים אבל מכיוון שיש כמה שחקנים מובילים בעשירייה שאינם משרדי מהמגזר יש נטייה מובהקת ל-TV בערוץ 9 ולכן מדיות, כמו אינטרנט, שדורשות דיוקים ופילוחים נפגעות יותר".
-מה את צופה שנראה במגזר הרוסי ב-2011?
"קודם כל השוק של הצרכן הרוסי כפי שנטען לא ייעלם בשנה הקרובה ולא בעשור הקרוב. מי שחוקר את זה ולומד את זה רק הולך ומגדיל את ההכנסות".
"הדוגמא הכי טובה היא מה שקרה עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. בשנים הקודמות הם פעלו במגזר הרוסי בהתאם למגמות בשוק הכללי - סוג של אדפטציות קריאיטיביות ולא ממש יצאו למכרז עם תקציב משמעותי בקרב משרדים מגזריים. הם החזיקו בדעה שהכל כבר השתנה והמגזרים הפכו דומים. ברגע שהם הבינו שזו טעות הם עברו למסרים מדויקים, מה שהצריך פנייה יעודית וכיום יש להם תנאי סף שדורשים משרד מתמחה לטיפול במגזר הרוסי".
- 6.איך אפשר לעמוד בקסם של אשה כל כך יפה (ל"ת)............... 11/04/2011 10:06הגב לתגובה זו
- 5.ב. 11/04/2011 10:01הגב לתגובה זומשרדים לא לוקחים ברצינות את העיניין של התאמת המסר למגזר, ואחרי זה כשאין תוצאות טוענים שאין מגזר, ואין תוצאות וזה בכלל לא עובד
- 4.א - תא 11/04/2011 09:37הגב לתגובה זומציע למערכת לשקול עריכה מחדש
- 3.אלכסנדר 11/04/2011 08:55הגב לתגובה זופשוט, מדויק, מצויין. לגבי הפרזנטורים: חייבים קו חדש של אישיויות אשר ידבר אל צעירי המגזר, אחרונים הם תחום אפור בו הפרזנטור המוכר למגזר הרוסי לא מצליח למשוך תשומת לב וגם אחד ממגזר הכללי לא נתפס כבר סמכא.
- 2.אלון 11/04/2011 00:34הגב לתגובה זומשרדי הפרסום למגזר הרוסי הם אלו שטוענים שקיים מגזר רוסי. הם מטעים בכוונה כדי לפתות לקוחות להשקיע כסף במגזר שיש בו הטלוויזיה והקופון עליו הוא גדול. ערוץ 9 משדר תוכניות לגילאי 50 ומעלה וזהו אינו קהל שהמפרסמים מחפשים. רוסי שהוא היום בן 30 הגיע לארץ ב-1990, כך שהוא גדל כאן מגיל 10 והוא כמעט ישראלי לכל דבר.. והוא לבטח לא רואה ערוץ 9 או קורא עיתון רוסי.. מפרסמים יקרים, תשקיעו את כספכם במקומות טובים יותר!!!
- 1.טעות 10/04/2011 16:42הגב לתגובה זוהמגזר הרוסי קיים בגילאי חמישים ומעלה. זהו. "רוסים" מתחת לגילאי 35 הם בעלי מאפייני צריכה זהים למגזר הכללי וזה מוכח מחקרית. נקודה. די להטעיית הציבור!!!!
- ג'בריל 10/04/2011 20:14הגב לתגובה זותגיד, אתה מפגר או מטומטם?
- א - ת"א 11/04/2011 09:35רואה את זה יום יום מקרוב. אמנם יש הרבה הטמעות אבל יחד עם זאת נשמרים אלמנטים מאד מושרשים וקריטיים
- טעות 11/04/2011 00:06מפגר או מטומטם הוא מי שמשקיע במגזר הרוסי

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
