ניתוח קמפיין: 'אפריל' עם אסתי גינצבורג - פריצת דרך אסטרטגית, האשה החדשה
לפעמים קורה שמותג עולה על תובנת צרכן כל כך עמוקה שהוא הופך להיות משמעותי לציבור יותר מאשר לעצמו. דוגמא למתת מסוג זה הוא המותג נייק, שדיבר מגרונם של המוני מהססים, ושיחרר אותם to just do it. 'אם אתה חושש לתת את חבטת המחץ, מרחם על היריב או חש אשם על מהלך ערמומי על המגרש אז צא מזה ולך על זה', אמרה הנעל האלמותית. מעבר לעובדה שבהנהלת נייק סופרים מאז הרבה כסף, כולנו הרווחנו סוג של אידיאולוגיה שהיא גדולה מנעל ספורט.
כשהעולם בשל ללמוד משהו חדש, צץ מנהיג או תעשיין או אמן או איש תקשורת שלוקח על עצמו להוביל את המהלך. במקרה של נייק נשאלה השאלה מה לגיטימי כדי לנצח? עד כמה מכשירה מטרת הנצחון את האמצעים? ונייק היה הראשון שנתן תשובה: בספורט הניצחון הופך הכול ללגיטימי.
הדיון סביב יופייה של האישה הוא דיון שגילו כגיל האנושות, אולם לאחרונה אפשר לזהות התעוררות מחודשת סביב נושא הדימוי העצמי. בעבר היה זה הפמיניזם הלוחמני ששרף חזיות ושייך את גינוני הטיפוח הנשי לחולשה ולשיתוף פעולה עם שובניזם גברי. כיום חוזרת האישה לסגור כמה פינות שנותרו מוזנחות ממקום יותר מודע ופחות לוחמני. השאלה שהאישה שואלת היא 'יופי מהו'? כאשר בתוך שאלה זו מסתתרת סוגית ההלקאה העצמית שניזונה משני סדי העינויים שהיא אימצה לעצמה: המשקל והגיל.
מספר מותגים אמיצים מסתערים על האתגר ומנסים להתמודד איתו. אחד מהם הוא כמובן Dove שמזה כמה שנים מנהל מלחמה נגד הלקאה עצמית באשר היא. Dove יוצאת נגד אנורקסיה, ניתוחים פלסטיים, ריטושי פוטושופ ואפליית יופי על רקע גיל.
לאחרונה עלה שלט חוצות ובו תמונה של אשה בת 100 יחד עם הסיסמא "ליופי אין גיל". מיותר להזכיר את סרטון הפוטושופ Dove evolution שהפך קאלט לפני כמה שנים, והעביר את המסר no wonder our sense of beauty is distorted ובאותה נשימה יצר את ה self esteem fund במטרה לשחרר נשים צעירות משנאה עצמית ופגיעה עצמית על מזבח היופי.
מותג אמיץ אחר העונה לשם אפריל נכנס לפנתאון של מותגים שאם נקרא אותם טוב, אולי נרוויח מהם יותר ממה שהם ירוויחו מאיתנו, גם אם נקנה אצלו המון בשמים וליפסטיק. אפריל עושה שימוש מדויק ולא סתמי באסתי גינזבורג שמגיעה טעונה בשלשה ערכים: יופי בלתי מעורער, אמביציה לטרוף את העולם, מספיק לא - רזה כדי שזה יהפוך לעניין מתוקשר.
מבחינת בשלותו של הציבור הנשי אסתי מגיעה בול בזמן כדי להאיר פינה חשוכה. להיות לא מספיק רזה, כלומר עם 5-7 קילו עודפים זו קטגוריה שמרבית הנשים מתייסרות בתוכה. אנחנו עדיין בוחרות את הבגדים שירזו אותנו ומנוהלות על ידי בובות חלון ראווה בעלות פרופורציות לא אנושיות.
אפריל לא נכנסת לקלישאה שמטיפה לנו 'לקבל את עצמינו כפי שאנחנו'. אפריל נוגעת בלב העניין ואומרת לנו דבר צלול ופשוט: זה לא מה שאת אוכלת. זה מי את חושבת שאת כשאת אוכלת. יופי, אומר אפריל, הוא עניין של בטחון עצמי, ובטחון עצמי מתחיל מלהרגיש טורף ולא נטרף.
ארבע סצנות שונות מציגות את אסתי כדיווה שטורפת את מזונה בעליונות של לביאה שצדה איילה. הסימבולים הם הכלה שאוכלת את ראש בובת החתן, הקניבלית עם הסכין שאוכלת רוסטביף נא, האיטלקיה חמת המזג וכמובן המדונה של המתוקים שפועמת בכל אישה באשר היא.
הסרטון מותיר את הצופה מספיק מבולבל כדי לשאול את עצמו שאלות, אבל מספיק ברור כדי להשיב לו עליהן. המותג ש"מבין יופי" בוחר להקביל את דחף החיים ליופי ומציג את האשה בשיא תפארתה. ברגע, כך מאמין אפריל, שתשתחררי מהייסורים שלך ומהשנאה העצמית שלך, תביני שבמקום שחשבת שאת חזיר, את למעשה נמרה. במקום שהיית כנועה את יכולה להכניע. צאי מהמחשבה שהאוכל הביס אותך ומסר אותך לחולשותייך. תאמיני שאת זו שמכניעה את האוכל. או במלים אחרות, just do it מהסוג הנשי.
יופי, על פי אפריל, אינו עניין אובייקטיבי כי אם עניין של השקפת עולם.
הפרסומת עונה על כל הדרישות שפריצת דרך אסטרטגית תובעת: היא מושכת, היא מטרידה, היא ברורה כשמש והיא מצליחה לשבור מוסכמה בלי להיות פרובוקטיבית ובלי לבזבז תחמושת. אחרי הטרף מושחת אסתי שפתון בתנועה של שביעות רצון כשהמזלג משמש לה מראה סמל מושלם לבבואת האישה החדשה על פי אפריל. כנראה שמישהו באפריל באמת מבין יופי.
- 12.מיקאל 13/04/2011 21:21הגב לתגובה זואני קורא כאן את מרבית התגובות ואני אומר לעצמי אשכרה אדם לאדם זאב חוסר הפרגון לאחר פשוט אין לכם את זה וחבל , בעצם אני מרחם על אנשים קטנים כאלו שלא יודעים לפרגן אותם אנשים ממורמרים קנאים ואומללים לאותו משרד פרסום כל הכבוד עבודה יפה
- 11.מאי 13/04/2011 09:56הגב לתגובה זואני חושבת שהשימוש באסתי כבר שנים גורם לתהיות ודווקא עכשיו היא הוכיחה את עצמה כל כך טוב, היא בועטת בכל מה שקשור בלהיות דוגמנית קוקטית ביי דה בוק, לומדת וטועמת מכל העולם- ואירוע הגאלה- חתונת השנה עם עדי, למה לא אמרת על זה כלום??? יש הלימה מושלמת בין האירוע המיוחל לסצינה הראשונה של הכלה, מעבר לזה אני חושבת שמדובר באחת האסטרטגיות המצוינות של בית פארם שכמובן לוקח את הקמפיין העייף של סופר פארם ומכניס סוף סוך משהו אירופאי נשכני צעיר ונכון, כל כך נכון, לשוק הישראלי. יופי!
- 10.ניב 12/04/2011 10:36הגב לתגובה זואני חותך את ה... אם מישהו הבין שאפריל זה מותג שמבין יופי. עוד פרסומת תדמיתית שספק אם תרמה משהו. בוא נראה מה תוצאות השיוך באפקטיביות הפרסום. שתי שניות מישהו יזכור שזה אפריל ושתי שניות מישהו יבין את המסר. תזכירו לי מה המסר? אפריל מבינים יופי נשי ולכן כדאי גם לי לקנות שם...
- 9.אלכסנדר 11/04/2011 08:44הגב לתגובה זו48 שניות בהן רואים דוגמנית אוכלת - "פריצת דרך אסטרטגית", אייס, אתם אתר יעודי לאנשי תקשורת, למה אתם נותנים לטראש הזה להופיע כאן? אסתי מורידה עשיריה בשנייה שיש לה קמפיין, סטנדרת היופי ישאר סטנדרט בכל תחומי המסחר באישה, מתעשיית מין ועד לפרסומות, בטח שלא רשת "אפריל" תבוא ותחתור פה תחת המגמה המוסכמת. שיר רקע מכניס להלם: "תוכלי - תהפכי לאישה", עד כמה הזויה פרסומת אחת יכולה להיות?
- 8.אילנה שמול 10/04/2011 16:47הגב לתגובה זושתי פרסומות דומות לה אחד לאחד בעבר.
- 7.מדונה 10/04/2011 16:20הגב לתגובה זועאלק אסטתיקה אך בעצם גועל נפש שפשוט בא להקיא. ולגבי אסתי היא בקרוב תראה כמו האמא שלה (דווקא תהיה אחלה מתמודדת בלרדת בגדול -גרסת הדוגמניות)
- 6.נגעל 10/04/2011 14:50הגב לתגובה זוהפרסומת מוצלחת הן קריאטיבית והן אסטרטגית. זו אהבת הפרסום מדברת מגרונכם או שנאת זרמון? (אני לא מזרמון אפילו לא קרוב לזה)
- עטרה בילר 10/04/2011 15:20הגב לתגובה זוברור שזרמון גולדמן עשו פה עבודה מושלמת. אלא שהטור שלי אינו עוסק במתן קרדיטים למשרדי פרסום, חברות הפקה ובמאים. ברור שהם עשו את העבודה זה לא המנדט של הטור הזה לפרגן ליוצרים.
- עטרה ליושנה 30/05/2011 11:36בתור מי שאמורה להכיר דבר או שניים בתחום המיתוג, אינך מבחינה בין פרסומת מועתקת למקורית?
- הנגעל 10/04/2011 16:28ממש מעוררות גועל. ואני לא מענף הפרסום אבל מתעניין ואולי אפילו קצת מבין, ונראה לי שהחמאס יפרגן לליברמן לפני שפרסומאים מסויימים יפרגנו לעמיתיהם. אגב, הסכמתי עם הניתוח שלך.
- 5.הכי יפה 10/04/2011 14:10הגב לתגובה זוהיי יו לוסט מי את נייקי = לנצח. נייקי לקחו בעלות, המציאו את החובבן השאפתן. החובבן שאומר לעצמו היי, אני לא אהיה מייקל ג'ורדן לעולם, אבל שם דבר לא עוצר אותי מלהרגיש מ.ג. לרגע במגרש בשכונה, אני לא אהיה ספורטאי צמרת, אבל אני יכול להיות ספורטאי, לכן גסט דו איט. רק מי שפספסה כל כך את המותג הגדול ביותר מאז שנות השמונים, יכולה לפספס כלכך את הביקורת על אפריל.
- 4.מועתק - מכת מדינה 10/04/2011 12:06הגב לתגובה זולזרמון גולדמן על פרסומת שעשו כבר 200 עם לפניהם זה לאכזה לעניין
- 3.העתקה מביכה.... (ל"ת)10/04/2011 11:30הגב לתגובה זו
- 2.פרסומת מרהיבה (ל"ת)זיו 10/04/2011 11:19הגב לתגובה זו
- 1.שלומית 10/04/2011 11:02הגב לתגובה זוווג הצרפתי עשו את אותן סצינות בדיוק עם קריסטל רן המהממת. רק שעשו את זה יותר יפה כמובן, ואופנתי, שלא כמו בפרסומת עם אסתי, בה היא נראית בהמית בלשון המעטה. כשדוגמנית בולסת ככה מין הראוי לשים צלם אופנה וסטייליסטים שמבינים עניין על הסט.
- מדהים 10/04/2011 12:35הגב לתגובה זופרסומת מדהימה הם באמת מבינים יופי
- מיקאל 13/04/2011 20:58מדהים איך אדם לאדם זאב ואיך שאנשים לא יודעים לתת מילה טובה לצערי אין מה לעשות זה טבעו של האדם חבל שישנם אנשים שלא יודעים מהי איכות ולא יודעים לפרגן בעצם אני מרחם על אותם אומללים שכל הזמן ממורמרים עם עצמם ולא יודעים להנות אחלה פרסומת חזק ואמץ
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
