סקירת הבנקים: בפועלים לא חוששים, "להחזיק בחשיפה מנייתית מלאה"
הבורסה בתל אביב חתמה את שבוע מסחר במגמה מעורבת. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר בירידה קלה של 0.3%, ואילו מדד ת"א 75 איבד 1.8%.
בסקירתם השבועית, מזכירים הבנקים את המצב הביטחוני שהחל בהסלמה בדרום, אך מציינים כי אם המצב לא יתדרדר, המשק הישראלי ימשיך להוות מוקד צמיחה ומשיכה למשקיעים.
כלכלני בנק פועלים מציינים כי: "ירידות השערים שנרשמו בחודשיים הראשונים של 2011 נמחקו כמעט במלואן בשבועות האחרונים. עדכון תחזיות בנק ישראל לצמיחת המשק המקומי כלפי מעלה (מ-3.8% ל-4.5% ב-2011), מצטרף לפרסום מהשבוע הקודם לעליה במדד המשולב. לאור כל זאת, אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי, וממשיכים בהמלצתנו להחזיק בחשיפה מנייתית מלאה. אנו סבורים כי ההשקעה צריכה להעשות באופן סלקטיבי, כלומר בחירתן של מניות ספציפיות על פני השקעה במדדים, כשההעדפה היא לחברות המוטות למשק המקומי".
פרסום כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "השפעתם של תנאי הרקע שהעיבו לאחרונה על השווקים נחלשה לעת עתה. נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, כמו גם העלאת תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי."
שוק האג"ח
השבוע התשואה על המק"מ עלתה מרמה של 3.4% לרמה של 3.5%. לדעת כלכלני בנק הפועלים, "עלייה זו משקפת תמימות דעים בנוגע להמשך עליית הריבית בשנה הקרובה לרמה של כ-4%".
בפרסום בנק הפועלים כותבים: "להערכתנו, התשואה השוטפת באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני, בשילוב ציפיות אינפלציוניות, שממשיכות להיות גבוהות יחסית (של כ- 3.2%), תומכות בהמשך השקעה ברכיב זה. בנוסף, הציפייה להשתטחות העקום השקלי בשנה הקרובה, לאור הצפי לעליית ריבית (מהלך שיוביל לעליית תשואות בעיקר בשחרים הקצרים), תומכת אף היא בהשקעה באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני (ממש"ק 115 ושחר 2683)".
באשר לצמודי המדד מציינים שם כי "עם זאת, אנו סבורים כי יש להיחשף לאפיק המדדי הקצר באמצעות אגרות חוב קונצרניות המדורגות גבוה בשילוב אגרות חוב בדרוגA+ במינון נמוך". עוד מציינים שם, "אנו ממליצים לצמצם חשיפה לאגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווחים הבינוניים, אשר מרביתן נסחרות בתשואה נטו שלילית".
בבנק לאומי סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות. "מבחינת תמהיל השקעה, אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי".
- 6.לא מאמין לבנקים 08/04/2011 20:03הגב לתגובה זוהריבית בארה" ב עומדת לעלות,בארופה הריבית עלתה.מניות קונים כשהריבית יורדת. זה כלל ברזל למשקיעים.
- 5.שיש המלצה כזאת !! 08/04/2011 17:48הגב לתגובה זורוצים לעשות כיפה אדומה על הציבור בושה וחרפה
- 4.פועלים 08/04/2011 16:17הגב לתגובה זועמלות וכו שיהיה להם כסף לפקידות שאין להם השכלה כלכלית והם קבועות מימי איכה בבנק לשלם להם משכרת ואף לקדם אותם למנהלי מח' אשראי כי הם גאונות. מגיע להם הרבה כסף ורצוי שאנחנו נשלם אז תקנו מניות לבנק הזבל הזה וגם לאומי זבל
- 3.הצלף 08/04/2011 14:35הגב לתגובה זורק אידיוט מסוגל להגיד את זה אם מר נגיד בלאדן מחליט להפיל את מגדלי עזריאלי ?? או שתפרוץ מלמה או שתיהיה הפיכה בסעודייה ?? חוסר אחריות מוחלט לפטר את מי שאמר את זה בקורס השקעות הכי בסיסי נאמר לק את התיק שלך ולעולם אל תשים הכל על סל אחד
- 2.ש 08/04/2011 13:27הגב לתגובה זובנק בעל רמה נמוכה ביותר בנושא שוק ההון
- 1.בטח לא חוששים כי זה כסף שלנו ולא שלהם (ל"ת)אני 08/04/2011 12:26הגב לתגובה זו
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
חות'ים פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
