האפיק שהולך להפוך לזירה אטרקטיבית וגועשת - לא תאמינו

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקבוצת איילון, מתייחס לסיטואציה שצפויה ליצור בהלה למק"מ
יניב פגוט | (10)

הנפקת מק"ם 412 בהיקף של 8 מיליארד שקל ע.נ שהסתיימה השבוע ביום שלישי נסגרה בתשואה ממוצעת של 3.52% ותשואת מינימום של 3.58%, בהקצאה של כ-56% הינה האירוע המרכזי של שוק הכספים השבוע. האירוע מהווה להערכתנו את יריית הפתיחה לבהלה למק"ם הצפויה בתקופה הקרובה. בלי שרבים מאיתנו שמו לב, בנק ישראל מקטין בחודשים האחרונים בצורה מהותית את היקף סדרות המק"מ המונפקות מהיקפים של 14-15 מיליארד ע.נ לפני חודשים מועטים לכמעט מחצית הכמות כיום.

בנוסף לכך, בנק ישראל לא הנפיק החודש כלל מק"ם קצר ל-3 חודשים ובכך "מייבש" את שוק המק"ם הצמא ל"סחורה", זאת כאשר גם האוצר פודה החודש אג"ח שקלי קצר בהיקפים גדולים וממחזר רק באופן חלקי. הטבלה לא משקרת

באפיק השקלי בחודש אפריל הסתכמו הפדיונות במק"מ 411 ב-10 מיליארד שקלים, בממשלתי קצר 0411 ב-4 מיליארד שקל ובשחר 2680 נפדו כ-11 מיליארד שקל. לעומת זאת, גויסו באפיק השקלי בחודש אפריל 8 מיליארד שקלים במק"מ 412 ובממשלתי קצר 10/11 גויסו 900 מיליון שקלים בלבד. סך כל הפדיון נטו באפיק השקלי הקצר בחודש אפריל הסתכם ב-16.1 מיליארד שקלים.

כולם רוצים שקלים קצרים

הזרים - פרסום פעילות הזרים היום בשוק האג"ח בחודש פברואר מלמד כי למרות המאמצים של בנק ישראל להקטין את האטרקטיביות של האגרות השקליות הקצרות למשקיעים זרים, משקיעים אלו מגדילים בעקביות אחזקות באג"ח ובעיקר במק"מ. השקעותיהם נטו של תושבי חוץ באג"ח שקליות בבורסה לניירות ערך בת"א הסתכמו בפברואר לסך של כ-430 מיליון דולר, בעיקר במק"מ, זאת בהשוואה להשקעות של כ-2.6 מיליארד דולר בחודש ינואר. יתרת אחזקות תושבי חוץ באג"ח ומק"מ עמדה בסוף פברואר על כ-16.7 מיליארד דולר. פער הריביות המאמיר עושה את שלו ומקטין כל תמריץ שלילי של מיסוי וביטחונות כאשר משקיעים בשקל אל מול הדולר.

חסכון טווח ארוך ובינוני - הציפיות האינפלציוניות הגבוהות לחודשים הקרובים וקצב הצמיחה הכלכלי המואץ מפנות את המשקיעים לתור אחר חלופות השקעה במכשירי חוב קצרים על מנת למזער סיכוני מח"מ ובכך נוצר "פקק" ביקושים אדיר בחלקים הקצרים של העקום השקלי. יש לזכור כי החלק הקצר העקום הצמוד לפדיון למעשה אינו קיים הלכה למעשה שכן בטווח פדיון של עד שנה קיימת רק סדרה אחת 5480 הנפדית בחודש אוגוסט 2011 וגודלה הוא כ-10 מיליארד שקלים ע.נ בלבד ואין בה לספק את הדרישות הגדולות לפתרונות צמודים ממשלתיים קצרים.

אגרות קונצרניות קצרות בדירוג גבוה אינן מצויות בהיקפים הולמים ואינן מהוות חלופה אמיתית לנכס חסר סיכון, שוק הנע"מים בתולי ולפיכך רובו המכריע של הכסף הקצר הסחיר מופנה ויופנה בטווח הזמן הקרוב בהגדרה לאפיקים השקליים הקצרים.

ציבור וקרנות הנאמנות הכספיות - קרנות אלו שבות "לאופנה" בימים אלו עקב עליית התשואות המתמשכת בשוק האג"ח. עלייה זו פגעה וצפויה להמשיך לפגוע בטווח הנראה לעין במשקיעי האג"ח בעל משך החיים הממוצע בינוני - ארוך.

אם נוסיף לכך את העובדה שהתשואה הפנימית של הקרנות הכספיות משתפרת באופן דרמטי, נוכח גל העלאות הריבית ונביא בחשבון כי קרן כספית פטורה מגלמת מגן מס בגין אינפלציה, הרי התחזית שלנו באיילון היא כי קרנות אלו ישובו להיות שחקן מהותי הרוצה חלק בעוגת השקלים הקצרים ויגבירו את הקרב על המק"מ וזאת על אף גל העלאות הריבית הרחוק מסיום.

לסיכום

נוכח כל הגורמים אשר הזכרנו ותוך כדי ניתוח מפת הביקוש וההיצע של האפיק הממשלתי הקצר נראה כי למרות גל העלאות הריבית של בנק ישראל אשר אנו מעריכים שיביא לריבית של % 4 בעוד 12 חודשים מהיום, יהפוך שוק המק"ם לזירה אטרקטיבית וגועשת בחודשים הקרובים. מעל הכל מדובר ככל הנראה בדרך הולמת להתמודד עם סיכוני העלאת ריבית של התקופה ולנפק זחילה נאה ביחס לזחילת אגרות החוב הקצרות אליה התרגלנו בשנה וחצי האחרונות. במקרה בו יחליט בנק ישראל לבצע עצירה זמנית בתהליך העלאת הריבית יתכן אף כי יירשמו רווחי הון בחלקן הארוך של עקום המק"ם, אולם במקרה זה עדיין חזון למועד.

הכותב, יניב פגוט הינו אסטרטג ראשי בקבוצת איילון

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מט" חיסת 10/04/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    מלחמה אבודה מראש, שיתמרצו כבר יצואנים וזהו... פחות מק" מים, התערבויות - כל הכלים האלה יחד שווים כקליפת השום מול הבנקים הזרים שרוכשים שקלים - בהיקף הרבה יותר גדול מפישר!
  • 8.
    מק" מ שמק" מ...העיקר שיש את:כיל,אפריקה,וח" ל!!!! (ל"ת)
    ירון 08/04/2011 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אפס (ל"ת)
    משקיע 07/04/2011 21:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אפס (ל"ת)
    משקיע 07/04/2011 21:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי. 07/04/2011 20:53
    הגב לתגובה זו
    הוא " אסטרטג ראשי" . בזמן האחרון. אלק.
  • 4.
    בני 07/04/2011 20:21
    הגב לתגובה זו
    תודה רבה מאיר עיניים
  • 3.
    אדם 07/04/2011 19:25
    הגב לתגובה זו
    כמו,בנק פועלים בנק לאומי,כיל,החברה לישראל,כלכלית ירושלים,גזית גלוב,אלוני חץ,רציו,תכלית כסף,תעודה על המדד ת" א 25 ,אלקטרה,פריגו ועוד הרבה מניות בחו" ל כמו אפל שנותנות תשואה שמגיעה לעשרות אחוזים בשנה ומעלה.
  • יקיר 09/04/2011 21:23
    הגב לתגובה זו
    אחוז מסויים שמים במק" מ ,וחלק האחר במניות לא מסכנים את כל התיק
  • 2.
    פרטי 07/04/2011 17:20
    הגב לתגובה זו
    בהנחת ריבית של 4 אחוזים בעוד שנה (וניקח הנחה שמרנית של קצב רבעוני) תשואת המק" מ שווה לעלות ההחזקה בו. כלומר תשואה אפסית. לא בא לי תשואה אפסית.
  • 1.
    משה 07/04/2011 15:08
    הגב לתגובה זו
    דולר 3.4 מכה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.