תחרות האפי 2011: גיתם ואדלר עם 4 הגשות לפלטינום, מקאן מוביל בהגשות

הסתיימה הגשת העבודות לאפי 2011. 89 עבודות הוגשו מ-18 משרדי פרסום ו-68 מפרסמים. המפרסמים המובילים הם בזק וחוגלה עם 4 עבודות
משה בנימין | (2)

תחרות האפי 2011 לפרסום אפקטיבי חתמה את שלב הגשת העבודות. 89 עבודות הוגשו השנה לתחרות מ-18 משרדי פרסום ו-68 מפרסמים. לקטגוריית תקציבים קטנים (עבור תקציבים של עד 150,000 דולר) הוגשו 7 עבודות. זו השנה הראשונה שמוגשות עבודות בקטגוריה זו, מאז שנוספה לפני כשנתיים.

גם השנה (וכמו בקקטוס) מוביל משרד הפרסום McCann Erickson במספר ההגשות עם 20 עבודות, מתוכן שתי עבודות של McCann Cultures (לעומת 23 עבודות בשנה שעברה); אחריו משרד הפרסום אדלר חומסקי וורשבסקי שהגיש 15 עבודות (לעומת 13 עבודות בשנה שעברה); משרד הפרסום גיתם BBDO הגישו 10 עבודות (לעומת 14 עבודות בשנה שעברה); משרד הפרסום שלמור אבנון עמיחי Y&R הגיש 9 עבודות (לעומת 7 עבודות בשנה שעברה); משרדי הפרסום באומן בר ריבנאי, ו-זרמון גולדמן DDB הגישו 5 עבודות כל אחד

פנינה שנהב, יו"ר המי"ל: "מרגש לראות את כמות ומגוון המפרסמים ומשרדי הפרסום שלוקחים חלק בתחרות, הרבה מהם לראשונה השנה. זו השנה הראשונה שבה מוגשות עבודות לקטגוריית תקציבים קטנים, מאז שנוספה לפני כשנתיים. נראה שהענף הפרסום והשיווק שואף להתמקצעות גם בקמפיינים מועטי תקציב, ויש רצון לזכות בהכרה גם עבורם".

משרדי הפרסום ראובני פרידן IPG, יהושע TBWA ו-פובליסיס ישראל הגישו 4 עבודות כל אחד; משרדי הפרסום אפאק טריו, גליקמן נטלר סמסונוב, ענבר מרחב שקד ודרורי שלומי הגישו 2 עבודות כל אחד; משרדי הפרסום שמעוני פינקלשטין ברקי Draft Fcb, אפיקים, טרגט מרקט, רגב קויצקי ו-דה בריף הגישו עבודה אחת כל אחד.

2 המפרסמים המובילים השנה הם בזק וחוגלה קימברלי עם 4 עבודות כל אחד. אסם, פרוקטר אנד גמבל, בנק הפועלים, מפעל הפיס, שטראוס גרופ ו-HOT עם 3 עבודות כל אחד. כמו כן, 6 בנקים הגישו השנה עבודות (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, הבינלאומי ואגוד). סך הכל 68 מפרסמים הגישו השנה עבודות לתחרות.

העבודות יתחרו ב- 10 קטגוריות: לקטגוריית 'מוצרי צריכה-לא מזון' הוגשו 8 עבודות; לקטגוריית 'מוצרי צריכה-מזון' הוגשו 12 עבודות; לקטגוריית 'מוצרי צריכה-לא מתכלים' הוגשו 10עבודות; לקטגוריית 'פיננסים,לימודים ושירותים' הוגשו 8 עבודות; לקטגוריית 'קמעונאות' הוגשו 9 עבודות; לקטגוריית 'תקשורת, מדיה, הייטק ומיחשוב' הוגשו 8 עבודות.

לקטגוריית 'מגזרים' הוגשו 5 עבודות; לקטגוריית 'חברות מהמגזר העסקי, אשר הובילו מהלכים של אחריות חברתית' הוגשו 3 עבודות; לקטגוריית 'מלכ"רים, מגזר ציבורי' הוגשו שתי עבודות.

לקטגוריית האפי פלטינום שבה נבחנות עבודות באפקטיביות לאורך זמן הוגשו 17 עבודות. משרדי הפרסום אדלר חומסקי וורשבסקי ו-גיתם BBDO הגישו 4 עבודות כל אחד בקטגורייה זו.

תהליך הדירוג והמיון ייעשה עד אמצע יוני. ביולי 2010 יתקיים טקס הענקת פרסי ה- Effie. חבר השופטים כולל יותר מ- 80 שופטים, בתוכם אנשי אקדמיה, נציגים של המפרסמים ושל הפרסומאים, אנשי יחסי ציבור, ייעוץ ומחקר.

גם השנה תדרג קבוצת מנכ"לים נבחרת את המהלכים השיווקיים שייעלו לגמר ב- Effie Platinum. ציונם יהווה 50% מסך הציון הכולל. חבר השופטים ימנה כ-15 מנכ"לים של החברות המובילות במשק. אליהם יצטרפו סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים, מסלול התמחות בשיווק ממס' אוניברסיטאות ומכללות, אשר ישולבו בתהליך השיפוט בשלב ב'. ציונם יהווה 10% מסך הציון הכולל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יש לכם טעות - דירוג עד יוני יולי 2011 (ל"ת)
    07/04/2011 10:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    07/04/2011 10:50
    הגב לתגובה זו
    שנה שעברה הם הפציצו 23 הגשות, כשבסופו של דבר אדלר הובילו בזכיות
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.