הבליץ של אטיאס: "מעט מדיי ומאוחר מדיי, היח"ד במקומות ללא ביקוש"

גורמים בשוק הנדל"ן סקפטיים בדבר הצלחת תכניות השיווק הבומבסטיות של משרד השיכון להפחתת מחירי הדירות. "אטיאס עושה את המקסימום, אך מדובר בבעיה לאומית ויש גבול למה שהוא יכול לעשות"
לירן סהר | (6)

אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, הודיע היום על גל נוסף של מכרזי קרקעות לבניית 6,723 יחידות דיור, ברובן בצפון הארץ. יחד עם שיווק זה מגיע פרסום המכרזים ברבעון הראשון של השנה לקרוב ל-10 אלף יחידות דיור חדשות.

ערן ניצן, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר ל-Bizportal כי מספר השיווקים מרשים, אך מה שחשוב הוא איכות השיווק, עד כמה מהר ניתן לבנות. "אנחנו לא מסתנוורים מהמספר, רוצים לראות תרגום לדירות בשטח. בסך הכל אנחנו מברכים את שר השיכון על ההחלטה, אך צריך לבחון את החסמים ולהסירם. אנחנו קוראים לממשלה לקדם את תכניות הבנייה בגוש הגדול בתל אביב ובראש העין כי עיקר הביקוש לדירות הוא במרכז הארץ".

אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, אמר כי זהו צעד בכיוון הנכון, אך צעד זה אינו פותר את הבעייה הכוללת - מחסור בזכויות בנייה זמינות במרכז הארץ. "אטיאס עושה את המקסימום, אך הבעיה היא בעיה לאומית - צריך לדאוג לפינוי בינוי, לתמ"א 38, לפינוי בסיסי צה"ל ולקידום תכניות שתקועות הרבה מאוד זמן בצנרת, מדובר במאות אלפי יחידות דיור.אטיאס עושה את המקסימום, אך מדובר בבעיה לאומית ויש גבול למה שהוא יכול לעשות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה מאוחר מדי? מנכ" ל אמסדור - אתה חושש? (ל"ת)
    צביקה 05/04/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
  • ממה? (ל"ת)
    עמיר 05/04/2011 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עזרא 05/04/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
    ולהבין כי מדינת ישראל הקטנה לא יכולה לסבול עוד את ריכוז 95% מאוכלוסייתה בין אשדוד לחדרה. הפתרון חייב להיות איסטרטגי: פיזור אוכלוסייה לאזורי הגליל והנגב, תוך יצירת תשתית ראויה: כבישים מהירים, מסילות ברזל, מרכזי מסחר ותרבות וכיו" ב. לאלה שקופצים עכשיו ושואלים איך אפשר לממן זאת, אני רוצה להזכיר כי מדינה היא פרוייקט למאות שנים, לא לשנה תקציבית, לא ל -4 שנות קדנצייה, לא תוכנית לעשור שנים וכו' . וככל שמוקדם יותר נתחיל לפעול כך, כן ייטב ולא נשחוק דורות נוספים על מאבק לדיור בתוך הקופסה.
  • 2.
    דניאל 05/04/2011 18:25
    הגב לתגובה זו
    אשליות - אם היית מבין קצת כלכלה אז המסקנה שלך הייתה הפוכה , אתה מדבר מתוך פוזיציה, ברגע שאתה משווה בין השינויים בשכר הריאלי לביין השינויים בעלות הדירות אז המסקנה היא ברורה , המפולת קרבה והנגיד חושש מכך כיוון שהוא רוצה להגן על הבנקים מפני כריסה
  • דני 05/04/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    דניאל כמה שאתה צודק! מי שקורא את השוק נכון ואת פעולות הנגיד שלא מפסיק להזיע לאחרונה, מבין שפיצוץ הבועה הוא בילתי נמנע, וכבר רואים את הסנונית הראשונה במספר הבתים והדירות למכירה האולך וגדל מדי יום ביומו ביד -2.
  • 1.
    עסק טוב 05/04/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    ב 1.3 מליון בר" ג לאחר שיפוץ 1.375 מליון...מוכר ב 1.85 מליון בעוד שנה בנתיים נכנסים דיירים במחיר של 4700 ש" ח לחודש...לא רע בכלל..טפשים המחירים ימשיכו לעלות באזורי הביקוש כמו ת" א,ר" ג,גבעתיים,הרצליה,רעננה,פ" ת,יפו..כל אזור גוש דן יעלה ויעלה אין מקום לכל אלו שמתים לגור שם..אתם יכולים לגור ב" ש,רמלה,חדרה חחחחח איפה אתם חיים ובעוד שנתיים המחיר של הדירה יהיה כבר 2 מליון ש" ח.ואתם תתחננו לקנות ממני.למי שמחכה לירידת מחיר יכול להמשיך לחכות עוד 10 שנים חחחח
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.