הבליץ של אטיאס: "מעט מדיי ומאוחר מדיי, היח"ד במקומות ללא ביקוש"

גורמים בשוק הנדל"ן סקפטיים בדבר הצלחת תכניות השיווק הבומבסטיות של משרד השיכון להפחתת מחירי הדירות. "אטיאס עושה את המקסימום, אך מדובר בבעיה לאומית ויש גבול למה שהוא יכול לעשות"
לירן סהר | (6)

אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, הודיע היום על גל נוסף של מכרזי קרקעות לבניית 6,723 יחידות דיור, ברובן בצפון הארץ. יחד עם שיווק זה מגיע פרסום המכרזים ברבעון הראשון של השנה לקרוב ל-10 אלף יחידות דיור חדשות.

ערן ניצן, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, אמר ל-Bizportal כי מספר השיווקים מרשים, אך מה שחשוב הוא איכות השיווק, עד כמה מהר ניתן לבנות. "אנחנו לא מסתנוורים מהמספר, רוצים לראות תרגום לדירות בשטח. בסך הכל אנחנו מברכים את שר השיכון על ההחלטה, אך צריך לבחון את החסמים ולהסירם. אנחנו קוראים לממשלה לקדם את תכניות הבנייה בגוש הגדול בתל אביב ובראש העין כי עיקר הביקוש לדירות הוא במרכז הארץ".

אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים, אמר כי זהו צעד בכיוון הנכון, אך צעד זה אינו פותר את הבעייה הכוללת - מחסור בזכויות בנייה זמינות במרכז הארץ. "אטיאס עושה את המקסימום, אך הבעיה היא בעיה לאומית - צריך לדאוג לפינוי בינוי, לתמ"א 38, לפינוי בסיסי צה"ל ולקידום תכניות שתקועות הרבה מאוד זמן בצנרת, מדובר במאות אלפי יחידות דיור.אטיאס עושה את המקסימום, אך מדובר בבעיה לאומית ויש גבול למה שהוא יכול לעשות".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה מאוחר מדי? מנכ" ל אמסדור - אתה חושש? (ל"ת)
    צביקה 05/04/2011 20:49
    הגב לתגובה זו
  • ממה? (ל"ת)
    עמיר 05/04/2011 21:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עזרא 05/04/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
    ולהבין כי מדינת ישראל הקטנה לא יכולה לסבול עוד את ריכוז 95% מאוכלוסייתה בין אשדוד לחדרה. הפתרון חייב להיות איסטרטגי: פיזור אוכלוסייה לאזורי הגליל והנגב, תוך יצירת תשתית ראויה: כבישים מהירים, מסילות ברזל, מרכזי מסחר ותרבות וכיו" ב. לאלה שקופצים עכשיו ושואלים איך אפשר לממן זאת, אני רוצה להזכיר כי מדינה היא פרוייקט למאות שנים, לא לשנה תקציבית, לא ל -4 שנות קדנצייה, לא תוכנית לעשור שנים וכו' . וככל שמוקדם יותר נתחיל לפעול כך, כן ייטב ולא נשחוק דורות נוספים על מאבק לדיור בתוך הקופסה.
  • 2.
    דניאל 05/04/2011 18:25
    הגב לתגובה זו
    אשליות - אם היית מבין קצת כלכלה אז המסקנה שלך הייתה הפוכה , אתה מדבר מתוך פוזיציה, ברגע שאתה משווה בין השינויים בשכר הריאלי לביין השינויים בעלות הדירות אז המסקנה היא ברורה , המפולת קרבה והנגיד חושש מכך כיוון שהוא רוצה להגן על הבנקים מפני כריסה
  • דני 05/04/2011 19:07
    הגב לתגובה זו
    דניאל כמה שאתה צודק! מי שקורא את השוק נכון ואת פעולות הנגיד שלא מפסיק להזיע לאחרונה, מבין שפיצוץ הבועה הוא בילתי נמנע, וכבר רואים את הסנונית הראשונה במספר הבתים והדירות למכירה האולך וגדל מדי יום ביומו ביד -2.
  • 1.
    עסק טוב 05/04/2011 17:52
    הגב לתגובה זו
    ב 1.3 מליון בר" ג לאחר שיפוץ 1.375 מליון...מוכר ב 1.85 מליון בעוד שנה בנתיים נכנסים דיירים במחיר של 4700 ש" ח לחודש...לא רע בכלל..טפשים המחירים ימשיכו לעלות באזורי הביקוש כמו ת" א,ר" ג,גבעתיים,הרצליה,רעננה,פ" ת,יפו..כל אזור גוש דן יעלה ויעלה אין מקום לכל אלו שמתים לגור שם..אתם יכולים לגור ב" ש,רמלה,חדרה חחחחח איפה אתם חיים ובעוד שנתיים המחיר של הדירה יהיה כבר 2 מליון ש" ח.ואתם תתחננו לקנות ממני.למי שמחכה לירידת מחיר יכול להמשיך לחכות עוד 10 שנים חחחח
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי