הוצאות לימודים אקדמיים אינן מותרות בניכוי

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר על ההלכה שלפיה הוצאות לימודים אקדמיים אינן מותרות בניכוי
עו"ד לילך דניאל |

תקציר עמ 1170/07

דודי מזרחי נ' פקיד שומה פתח תקווה

בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר על ההלכה שלפיה הוצאות לימודים אקדמיים אינן מותרות בניכוי. לאור האמור, נקבע כי אף ההוצאות שנלוות ללימודים האקדמיים אינן מותרות בניכוי, לאור הכלל בדבר "הולך הטפל אחר העיקר".

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

בשנת 1996, במסגרת שירותו במשטרה, עבר המערער קורס קציני משטרה. בד בבד עם עבודתו במשטרה, החל המערער בלימודים מחוץ למסגרת המשטרתית. בין השנים 1999-1996 למד המערער לימודי הכשרה ל"טכנאי תעשייה וניהול", ובין השנים 2002-1999 למד המערער תואר ראשון ושני במינהל עסקים.

בדוחות שהגיש המערער לשנים 2002-1999, הוא ביקש לנכות, כנגד הכנסתו ממשכורתו במשטרה, את הוצאות שכר הלימוד וכן הוצאות נלוות, כגון מזון, נסיעות וצילומי מסמכים. המערער סובר כי הוצאות שכר הלימוד וההוצאות הנלוות הן בבחינת הוצאות פירותיות אשר נועדו לשמור על רמתו המקצועית, ועל כן היה על פקיד השומה לנכותן מהכנסותיו. המערער מדגיש את נחיצות לימודיו וחשיבותם לתפקודו כקצין משטרה, ובייחוד לצורך שמירה על הידע ועל הרמה הקיימים ועדכונם. לעמדת המשיב, הוצאות הלימודים אינן הוצאות המותרות בניכוי, ומשכך גם ההוצאות הנלוות אליהן אינן הוצאות מוכרות.

דיון

ההלכה הפסוקה קובעת כי לא יותרו מהכנסתו החייבת של אדם ניכויים בשל הוצאות לימוד, שהן הוצאות לרכישת מקצוע או לרכישת השכלה אקדמית, אלא אם כן הן הוצאות לשמירה על הקיים שאינן מקנות ללומד יתרון של קבע. הלכה זו עוגנה במפורש במסגרת סעיף 32(15) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), אשר נוסף בתיקון מספר 151 לפקודה משנת 2006.

המערער טוען שהיתרון המתמיד שברשותו הוא תוצאה של קורס הקצינים שעבר במסגרת המשטרה. לגישתו, קורס הקצינים הקנה לו את הנכס ההוני והלימודים נועדו לשמור על הקיים. ואולם, אין לקבל עמדה זו. המערער לא הציג כל ראיה המעידה על כך שלימודיו נועדו לשמור על הידע אותו רכש בקורס קצינים. המערער לא הצביע על הקבלה או רצף בין התכנים בקורסים לבין התכנים שנלמדו בלימודיו המאוחרים. כמו כן, לא הוענק לו כל פטור בגין לימודיו הקודמים במסגרת קורס הקצינים.

המערער מציין בעדותו שתוארו האקדמי הוא שאפשר לו להתמודד לתפקיד רפ"ק. דרישה זו של המעביד ללימודים אקדמיים כתנאי לצורכי קידום מחלישה את טענת המערער כי לימודיו נועדו לשמור על הקיים. בדרישה זו יש כדי להצביע על יתרונו של בעל תואר אקדמי במסגרת עבודתו של המערער ובשוק העבודה. עוד עולה מדברי המערער שארגז הכלים שברשותו עשיר יותר מזה שהיה ברשותו טרם לימודיו האקדמיים.

יש מקום לציין כי המערער הוא שבחר לצאת ללמוד בכדי לקדם את עצמו, וכי לא הייתה זו דרישת המעסיק. אף אילו היו כך פני הדברים, על פי הפקודה וההלכה לא היה מקום לנכות את הוצאותיו בגין לימודיו.

באשר להוצאות הנלוות - כיוון שכאמור הוצאות הלימודים אינן מותרות בניכוי, כך גם ההוצאות הנלוות ללימודים אינן מותרות בניכוי, מכוח הכלל שלפיו "הטפל הולך אחר העיקר".

המערער, שלא היה מיוצג בערעור, בחר להמשיך ולנהלו אף שהובהר לו בכל שלבי הערעור, החל בדיוני קדם המשפט, עובר במועד ההוכחות וכלה בערב שלב הסיכומים, מהי ההלכה הקובעת. עם זאת, בנסיבות העניין הוחלט שלא להשית על המערער הוצאות מוגברות - שכן נקבע כי עיקשות המערער אינה עולה במקרה זה לכדי היעדר תום לב. בית המשפט התרשם כי המערער האמין בתום לב כי הדין עימו. בשים לב לכך הוטלו על המערער הוצאות המשיב, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין המשיב בסכום כולל של 7,500 ש"ח.

תוצאה

הערעור נדחה.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופט מגן אלטוביה

ניתן ב-7.3.2011

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה