כשפישר מתערב - תראו מי פה למעשה גורפים רווחי עתק
נכון לכתיבת השורות האלה נשברת רמת ה-3.5 שקלים לדולר ועושה רושם שבאין מפריע, ימשיך שע"ח את מסעו למטה. ברקע, כמובן, מרחפת השאלה, מתי יתערב פישר במסחר על מנת לבלום את הצניחה החופשית של המטבע האמריקני? שאלה שכל כולה תולדה של עיוות שוק משמעותי.
ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח יוצרת חוסר שיווי משקל ומנתקת את מחיר השוק מהמחיר הכלכלי של המטבע. העיוות נובע מכך שבשוק קיים קונצנזוס רחב לגבי הכיוון של שער הדולר ומנגד עומד בנק ישראל, קונה בעל כיסים עמוקים שאינו מונע משיקולי רווח והפסד. כמו תמיד, במקום שבו יש עיוות בשוק יש גם מי שמרוויח ממנו.
ההתערבות של פישר, ההזדמנות של הבנקים
במקרה שלנו, ההתערבות של הנגיד בשוק המט"ח מספקת לבנקים הישראליים הזדמנות נדירה לגרוף רווחים ברמת סיכון נמוכה. על מנת להבין איך זה עובד צריך להכיר את אחד המכשירים הנפוצים ביותר במסחר במט"ח: עסקת הפורוורד. למעשה, מדובר בעסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות על פי שער (שער הפורוורד) ותאריך שמוסכמים מראש בעת ביצוע העסקה. שער הפורוורד הוא מכפלה של השער הנוכחי השורר בשוק (שער Spot) במנת הפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן שנקבעה לעסקה.
אם נבחן את הפוזיציות של השחקנים השונים בשוק: המוסדיים, היצואנים והספקולנטים, נסיק, מן הסתם, שרובם נמצאים בפוזיציית שורט על הדולר, כל אחד מסיבותיו שלו. לפי התיאוריה הכלכלית שבאה לידי ביטוי בנוסחה זו, אמורים היו מי שמוכרים דולרים וקונים שקלים לתקופה של שנה, לקבל תמורת העסקה את פער הריביות המלא ששורר בין המטבעות (2.75% לשנה, נכון להיום) ולבצע עסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל.
בפועל, בשוק שיש בו כל כך הרבה מוכרים וקונה יחיד, מקבלים המוכרים תמורה שמשקפת פער ריביות של כ-1.25% לשנה ושער עתידי של 3.54 שקל. המשמעות היא שהמוכרים כאילו נותנים לצד הקונה (הבנקים) הלוואה של שקלים לתקופה של שנה, בריבית נמוכה בכ-1.75% מריבית בנק ישראל.
הבנקים המסחריים שסופגים מהמשקיעים את הדולרים, מוכרים אותם לבנק ישראל בשער ספוט ולמעשה מגלגלים אל הנגיד את סיכון החשיפה הדולרית. עם השקלים שקיבלו תמורתם מבנק ישראל, קונים הבנקים מק"מ בתשואה של 3.4% לשנה או לחליפין מפקידים אותם אצלו תמורת ריבית של 3%. בכדי להשלים את התמונה נוסיף, כי על הבנקים לגייס מט"ח פיזי כנגד פוזיציות הפורוורד בכדי למוכרן לבנק ישראל. מט"ח זה מגויס מלקוחות הבנק, בעלי פיקדונות המט"ח שמחזיקים דולרים אמיתיים (לא רק חשיפה לתנודות השער) תמורת ריבית בגובה של כ-1.2%. בשורה התחתונה מרוויחים הבנקים מרווח נאה מאוד וחסר סיכון, כרגיל.
עם זאת, גם הספקולנטים ושאר המוכרים לא יוצאים לגמרי "פראיירים" מהעסקה. הם מוותרים אמנם על פער הריביות ה"אמיתי" בין המטבעות דהיינו, הריבית האלטרנטיבית, אולם מרוויחים במקום אחר. מחקרים שבחנו אסטרטגיות השקעה מעין אלו לתקופות ארוכות מצאו כי בפועל, השער של מטבעות שבהם הריבית גבוהה נוטה להתחזק מעבר לפער הריביות ולכן, אסטרטגיה של קניית מטבעות בעלי ריבית גבוהה ומכירה בחסר של מטבעות בעלי ריבית נמוכה מניבה תשואה חיובית למשקיעים.
הכותב, רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
- 12.יש תמורה לאגרה (ל"ת)תמי 04/04/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 11.מגלגל החוזים בלונג 04/04/2011 19:58הגב לתגובה זוכאשר הוא משחיל את הקרנות של מגדל בעמלות גבוהות בגלגול החוזים בשורט על הדולר בכל חודש בחודשו.
- תגובה ל- 11 04/04/2011 21:20הגב לתגובה זוהמצב בחוזים הסחירים לא הרבה יותר טוב , וזה ברור, אין ארביטראז' ים בשוק כה משוכלל
- 10.מהיכן כל הכסף הזה שהוא קונה בו דולרים ? (ל"ת)רוצה להבין 04/04/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 9.המתואר בכתבה הוא שטות גמורה (ל"ת)דסק ריביות חדר עסקאו 04/04/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 8.בדיוק מה שחששתי ממנו... (ל"ת)משקיע אלמוני 04/04/2011 14:49הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעניינת ועניינית מאד (ל"ת)זיו 04/04/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 6.איתי 04/04/2011 12:46הגב לתגובה זולא הבנתי למה העסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל?
- סוחר מט" ח 04/04/2011 15:06הגב לתגובה זואם אתה מכפיל את השער של היום, נניח 3.5 ₪ במנה של הריביות (לתקופה של 1 שנה) כפי שהוא הסביר בכתבה כלומר: 1.03 (הריבית השקלית ) : 1.0025 (הריבית הדולרית) =3.59 ₪
- כתבה לעניין.... (ל"ת)עינת 04/04/2011 13:32הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לכתבה- המלך הוא עירום (ל"ת)z 04/04/2011 12:42הגב לתגובה זו
- 4.אלעד 04/04/2011 12:15הגב לתגובה זוניתוח מעמיק ויסודי !
- 3.מורה נבוכים 04/04/2011 11:45הגב לתגובה זואם אתה חייב , או ממש רוצה להחזיק דולרים- זה הזמן להפקידם בפקדון , ריבית זה לא הכל בחיים ודבר ידוע הוא שבשווקים לא מאוזנים מתווכים תמיד מרוויחים
- 2.z 04/04/2011 11:14הגב לתגובה זומאמר נכון המצביע על עיוות בשווקים. לדעתי עיוות שייגדל וייצור את תנועת המט" ח הגדולה הבאה. יפה רונן.
- 1.אז מה על המשקיע הקטן לעשות בעניין זה? (ל"ת)אובד עצות 04/04/2011 10:40הגב לתגובה זו
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
