כשפישר מתערב - תראו מי פה למעשה גורפים רווחי עתק
נכון לכתיבת השורות האלה נשברת רמת ה-3.5 שקלים לדולר ועושה רושם שבאין מפריע, ימשיך שע"ח את מסעו למטה. ברקע, כמובן, מרחפת השאלה, מתי יתערב פישר במסחר על מנת לבלום את הצניחה החופשית של המטבע האמריקני? שאלה שכל כולה תולדה של עיוות שוק משמעותי.
ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח יוצרת חוסר שיווי משקל ומנתקת את מחיר השוק מהמחיר הכלכלי של המטבע. העיוות נובע מכך שבשוק קיים קונצנזוס רחב לגבי הכיוון של שער הדולר ומנגד עומד בנק ישראל, קונה בעל כיסים עמוקים שאינו מונע משיקולי רווח והפסד. כמו תמיד, במקום שבו יש עיוות בשוק יש גם מי שמרוויח ממנו.
ההתערבות של פישר, ההזדמנות של הבנקים
במקרה שלנו, ההתערבות של הנגיד בשוק המט"ח מספקת לבנקים הישראליים הזדמנות נדירה לגרוף רווחים ברמת סיכון נמוכה. על מנת להבין איך זה עובד צריך להכיר את אחד המכשירים הנפוצים ביותר במסחר במט"ח: עסקת הפורוורד. למעשה, מדובר בעסקת חליפין עתידית בין שני מטבעות על פי שער (שער הפורוורד) ותאריך שמוסכמים מראש בעת ביצוע העסקה. שער הפורוורד הוא מכפלה של השער הנוכחי השורר בשוק (שער Spot) במנת הפרש הריביות של צמד המטבעות לתקופת הזמן שנקבעה לעסקה.
אם נבחן את הפוזיציות של השחקנים השונים בשוק: המוסדיים, היצואנים והספקולנטים, נסיק, מן הסתם, שרובם נמצאים בפוזיציית שורט על הדולר, כל אחד מסיבותיו שלו. לפי התיאוריה הכלכלית שבאה לידי ביטוי בנוסחה זו, אמורים היו מי שמוכרים דולרים וקונים שקלים לתקופה של שנה, לקבל תמורת העסקה את פער הריביות המלא ששורר בין המטבעות (2.75% לשנה, נכון להיום) ולבצע עסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל.
בפועל, בשוק שיש בו כל כך הרבה מוכרים וקונה יחיד, מקבלים המוכרים תמורה שמשקפת פער ריביות של כ-1.25% לשנה ושער עתידי של 3.54 שקל. המשמעות היא שהמוכרים כאילו נותנים לצד הקונה (הבנקים) הלוואה של שקלים לתקופה של שנה, בריבית נמוכה בכ-1.75% מריבית בנק ישראל.
הבנקים המסחריים שסופגים מהמשקיעים את הדולרים, מוכרים אותם לבנק ישראל בשער ספוט ולמעשה מגלגלים אל הנגיד את סיכון החשיפה הדולרית. עם השקלים שקיבלו תמורתם מבנק ישראל, קונים הבנקים מק"מ בתשואה של 3.4% לשנה או לחליפין מפקידים אותם אצלו תמורת ריבית של 3%. בכדי להשלים את התמונה נוסיף, כי על הבנקים לגייס מט"ח פיזי כנגד פוזיציות הפורוורד בכדי למוכרן לבנק ישראל. מט"ח זה מגויס מלקוחות הבנק, בעלי פיקדונות המט"ח שמחזיקים דולרים אמיתיים (לא רק חשיפה לתנודות השער) תמורת ריבית בגובה של כ-1.2%. בשורה התחתונה מרוויחים הבנקים מרווח נאה מאוד וחסר סיכון, כרגיל.
עם זאת, גם הספקולנטים ושאר המוכרים לא יוצאים לגמרי "פראיירים" מהעסקה. הם מוותרים אמנם על פער הריביות ה"אמיתי" בין המטבעות דהיינו, הריבית האלטרנטיבית, אולם מרוויחים במקום אחר. מחקרים שבחנו אסטרטגיות השקעה מעין אלו לתקופות ארוכות מצאו כי בפועל, השער של מטבעות שבהם הריבית גבוהה נוטה להתחזק מעבר לפער הריביות ולכן, אסטרטגיה של קניית מטבעות בעלי ריבית גבוהה ומכירה בחסר של מטבעות בעלי ריבית נמוכה מניבה תשואה חיובית למשקיעים.
הכותב, רונן קפלוטו, מנהל השקעות במגדל קרנות נאמנות
- 12.יש תמורה לאגרה (ל"ת)תמי 04/04/2011 21:14הגב לתגובה זו
- 11.מגלגל החוזים בלונג 04/04/2011 19:58הגב לתגובה זוכאשר הוא משחיל את הקרנות של מגדל בעמלות גבוהות בגלגול החוזים בשורט על הדולר בכל חודש בחודשו.
- תגובה ל- 11 04/04/2011 21:20הגב לתגובה זוהמצב בחוזים הסחירים לא הרבה יותר טוב , וזה ברור, אין ארביטראז' ים בשוק כה משוכלל
- 10.מהיכן כל הכסף הזה שהוא קונה בו דולרים ? (ל"ת)רוצה להבין 04/04/2011 17:04הגב לתגובה זו
- 9.המתואר בכתבה הוא שטות גמורה (ל"ת)דסק ריביות חדר עסקאו 04/04/2011 16:10הגב לתגובה זו
- 8.בדיוק מה שחששתי ממנו... (ל"ת)משקיע אלמוני 04/04/2011 14:49הגב לתגובה זו
- 7.כתבה מעניינת ועניינית מאד (ל"ת)זיו 04/04/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 6.איתי 04/04/2011 12:46הגב לתגובה זולא הבנתי למה העסקה לפי שער דולר עתידי של 3.59 שקל?
- סוחר מט" ח 04/04/2011 15:06הגב לתגובה זואם אתה מכפיל את השער של היום, נניח 3.5 ₪ במנה של הריביות (לתקופה של 1 שנה) כפי שהוא הסביר בכתבה כלומר: 1.03 (הריבית השקלית ) : 1.0025 (הריבית הדולרית) =3.59 ₪
- כתבה לעניין.... (ל"ת)עינת 04/04/2011 13:32הגב לתגובה זו
- 5.כל הכבוד לכתבה- המלך הוא עירום (ל"ת)z 04/04/2011 12:42הגב לתגובה זו
- 4.אלעד 04/04/2011 12:15הגב לתגובה זוניתוח מעמיק ויסודי !
- 3.מורה נבוכים 04/04/2011 11:45הגב לתגובה זואם אתה חייב , או ממש רוצה להחזיק דולרים- זה הזמן להפקידם בפקדון , ריבית זה לא הכל בחיים ודבר ידוע הוא שבשווקים לא מאוזנים מתווכים תמיד מרוויחים
- 2.z 04/04/2011 11:14הגב לתגובה זומאמר נכון המצביע על עיוות בשווקים. לדעתי עיוות שייגדל וייצור את תנועת המט" ח הגדולה הבאה. יפה רונן.
- 1.אז מה על המשקיע הקטן לעשות בעניין זה? (ל"ת)אובד עצות 04/04/2011 10:40הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
