חקירה חדשה ברשות השידור? אנשי מבקר המדינה נפגשו עם המנכ"ל שקלאר
חודש וקצת לפני פרסום דוח מבקר המדינה, בו ייוחד פרק להתנהלות רשות השידור, ומסתמן כי המבקר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס עשויה פותח בבדיקה חדשה לגבי התנהלות הרשות והעומד בראשה. לאייס נודע כי בסוף השבוע שעבר הגיעו נציגי משרד מבקר המדינה לבניין הרשות ונפגשו עם המנכ"ל מרדכי שקלאר.
מדובר ככל הנראה בבדיקה ראשונית שעורך המבקר לגבי ניהול הנדל"ן שברשותה של רשות השידור. באמצע הפגישה אף הוזעק סמנכ"ל הכספים של הרשות ערן הורן, כדי לענות לשאלות הצוות הבודק.
על פי הערכות, בדיקה זו אינה קשורה לפרק שיוחד לרשות השידור בדוח המבקר השנתי שיפורסם בחודש מאי, אלא מדובר בבדיקה חדשה. בעבר כבר ניתנה התייחסות בדוחות ביקורת הפנים לגבי התנהלות הרשות בנושא הנדל"ן שלה, בין היתר על מבנים השייכים לה בחיפה.
רק לפני חודש הכריע מבקר המדינה, לאחר התלבטות בת כמה שבועות, כי הפרק על רשות השידור יפורסם יחד עם הדוח השנתי בחודש מאי, ולא כפרק נפרד. הפרק על הרשות צפוי לכלול ביקורת קשה על שקלאר. לקראת סוף חודש פברואר שלח השופט בדימוס לינדנשטראוס מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המשמש גם כשר הממונה על רשות השידור, בו הוא חושף ליקויים קשים בהתנהלות הרשות, ומתייחס גם לפעולותיו של שקלאר בענייני כוח אדם שנעשו לכאורה פעמים רבות תוך התעלמות מהוראות הדין והנוהל.
המבקר טוען כי התנהלותו של שקלאר היה בה כדי הטמעת "תרבות ניהולית
- 14.(ל"ת)פלוני 05/04/2011 17:31הגב לתגובה זו
- 13.מבקר המדינה שיהיה לך בהצלחה (ל"ת)משה 05/04/2011 16:49הגב לתגובה זו
- 12.מנהל בכיר ברשות 05/04/2011 12:34הגב לתגובה זומעניין מאוד למה מבקר המדינה החליט להתלבש על הנהלת רשות השידור,כל יום מתחילים חקירה חדשה,מה הוא רוצה? שירד כבר מהג שלנו ויתן לנו לעבוד,כל היום אנחנו עסוקים בכל מיני שטויות של חקירות כאלו ואחרות. חוץ מזה,למדנו שמהחקירות הללו לא יצא כלום.
- 11.אמיר גילת גם כן תורם לשחיתות של שקלאר! (ל"ת)זאב 05/04/2011 12:19הגב לתגובה זו
- 10.מושיק 05/04/2011 12:18הגב לתגובה זווביחד עם תמי פרי מידן ומצקביץ אחראים לכל הריקבון ברשות השידור
- 9.במועצת הלול מחכים לק שתקרקר גם שם עם תמי פרי (ל"ת)אמירה גילתי-סיסי 05/04/2011 11:28הגב לתגובה זו
- 8.צוגמן 05/04/2011 11:28הגב לתגובה זוסוף סוף מתפטרים ממנו
- 7.טוב ששקלאר הולך הביתה הוא מושחת (ל"ת)מצקביץ 05/04/2011 11:26הגב לתגובה זו
- 6.עוד נושאים לחקירה מה יהיה? מושחתים הביתה! (ל"ת)דנה 04/04/2011 21:54הגב לתגובה זו
- 5.חופית 04/04/2011 21:53הגב לתגובה זוככה הוא יוכל לקחת את תמי איתו בתור התרנגולת הראשית היא ממילא אוהבת לקרקר.... לסכסך ולרקום מזימות....
- 4.שקלאר סמרטוט יותר ממני (ל"ת)אמירה גילתי 04/04/2011 21:48הגב לתגובה זו
- 3.יובל 04/04/2011 17:50הגב לתגובה זוכנראה לא גוף כל כך מושחת,כמו שאוהבים לרדת עליו.
- 2.יואב 04/04/2011 17:13הגב לתגובה זומי יקח אותו אחרי התנהלות קלוקלת.....אבל בישראל הכל אפשרי.
- 1.אייל 04/04/2011 16:19הגב לתגובה זולא חבל על כל המיליונים האלו כל שנה? תשקיעו בתרבות ישראלית במקום בחיות האלו טורפי הכסף והסררה

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.

מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
בשיחה עם ביזפורטל, אלעד מקדסי מציין כי ההשקעה האדירה בתשתיות, כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות - היא שאפשרה את ההישג, ומבהיר: "הביקוש למידע יגדל פי ארבע עד 2030, ואנחנו נערכים לסגור את רשתות הנחושת ולעבור לעידן הסיבים במלואו"
במסגרת ועידת התשתיות של ביזפורטל, שוחחנו עם מנכ"ל משרד התקשורת, אלעד מקדסי, על המעמד של עולם התקשורת כתשתית לאומית קריטית ועל האתגרים שמחכים לנו בשנים הקרובות. מקדסי הציג תמונת מצב די מרשימה: שאמר כי כבר כיום, 95% ממשקי הבית בישראל נגישים לסיבים אופטיים - נתון חריג גם בהשוואה עולמית, ואת זה הוא מסביר הודות להשקעות עתק של כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות.
לדבריו, המשמעות רחבה הרבה יותר מאינטרנט מהיר בבית: תקשורת מתקדמת היא הבסיס לכלכלה מודרנית, החל מעבודה מרחוק ועד לצמצום פערים בין מרכז לפריפריה. מקדסי הזהיר כי עד שנת 2030 יזנק הביקוש למידע פי ארבע, ולכן נדרש להיערכות מיידית - לרבות סגירה הדרגתית של רשתות הנחושת הישנות ומעבר מלא לעידן הסיבים.
בשיחה שקיימנו הוא התייחס גם לתפקיד הקריטי של תקשורת בשעת חירום, להסרת חסמים בתחום חוות השרתים, למעמדה של ישראל כצומת תעבורת נתונים בינלאומית, וגם לסוגיות בוערות כמו ההפרדה המבנית בבזק וצפיפות אנטנות הסלולר.
איך אתה רואה את התקשורת כתשתית לאומית, ועד כמה היא קריטית בעיני הממשלה?
"בלי תקשורת אין משק מתקדם. זה לא רק שירותי גלישה – אלא היכולת לעבוד מהבית, לצמצם פערים בין מרכז לפריפריה, ולהבטיח צמיחה במשק מודרני. גם בהיבט הביטחוני מדובר בתשתית קריטית: מערכות מתקדמות רבות, שנראות במבט ראשון ביטחוניות בלבד, מבוססות בפועל על רשתות תקשורת. בשנתיים האחרונות ההיבט החירומי היה במוקד העבודה שלנו, ואנחנו פועלים כל הזמן מול גורמי הביטחון כדי להבטיח יציבות ועמידות של המערכות".
באילו הישגים מרכזיים אתה גאה, ומה עוד דורש שיפור?
"אני מחלק את זה לשני עולמות – תקשורת נייחת וניידת. בעולם הנייח, ההישג הגדול הוא פריסת הסיבים: כבר היום 95% ממשקי הבית נגישים לסיבים, וזה נתון חריג גם בקנה מידה עולמי. מדובר בהשקעות עתק של כ־10 מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות. המטרה הבאה היא לא רק להסתפק בפריסת סיב אחד לכל בית, אלא להבטיח תחרות וריבוי תשתיות. לכן הפחתנו משמעותית את מחירי הגישה לתעלות, ואנחנו מקדמים מתווה לסגירת רשתות הנחושת – צעד שדוחף את כל השוק לעבור במהירות לעידן הסיבים".
מה התחזית שלכם לביקוש למידע בשנים הקרובות?