הלוקיישן למודעת הקמפיין למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית: הכותל המערבי
מה לאחד הסמלים הכי קדושים ליהדות ולקמפיין למרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס? במשרד הפרסום דה בריף, סבורים שמדובר דווקא בחיבור עוצמתי.
החל ממחר (יום ו') יעלה קמפיין פרו בונו של דה בריף המיועד לפרסם הפנינג מיוחד שיתקיים בסנימטק בירושלים ביום שישי הבא וכל הכנסותיו קודש למרכז הסיוע בירושלים.
המודעה שתוביל את הקמפיין שנויה במחלוקת, עושה שימוש בכותל המערבי כדי לתקשר את הסטטיסטיקה הכואבת התמונה מראה את הכותל כשכל פתק שלישי שנטמן בו, סגול כצבע המרכז לסיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס.
נמרוד ניר, מנכ"ל דה בריף מסביר על הרציונאל שמאחורי הרעיון: "קיבלנו בריף לא פשוט: כיצד להביא את הסטטיסטיקה הקשה לתודעה הציבורית, ללא שימוש בנשים, באפס תקציב, כשכל זה נדרש להתחבר לירושלים. החלטנו לצאת למהלך שבו נעשה שימוש בכותל המערבי, אייקון יהודי וירושלמי חזק ביותר עם כוח עצירה רב ולצבוע כל פתק שלישי בצבע של הארגון - רמז לכך שכל אישה שלישית מבקשת מאלוהים שיפסיק את התקיפה".
עוד הוסיף ניר כי: "נמנענו מטקסט מתחכם או עוקצני כי המטרה כאן לא הייתה לייצר פרובוקציה אלא להפך, להבהיר שמדובר בבעיה שרלבנטית לכל המגזרים בארץ. מה גם שהרעיון הגאוני חסך לנו התפלפלויות תיאולוגיות. התייעצתי עם חברים מהמגזר והם הסכימו שיש כאן קידוש השם. אנחנו הולכים לעשות פעילות גרילה בכותל עצמו שתתקשר לקונספט של המודעה יחד עם פעילות דיגיטל משלימה. אני קורא לכל מי שיכולה או יכול להגיע בשבוע הבא ליריד המדהים הזה, שכל הכנסותיו קודש לארגון לסיוע נפגעות תקיפה מינית בירושלים".
הקמפיין יכלול פעילות באתר אונלייף ביום שישי ובמסגרתה יתבקשו הגולשים באתר אונלייף להתייחס ב-140 תווים לנושא התקיפה המינית (מסר לנשים שעברו פגיעה, בקשות מאלוהים וכו').
ביום שני בבוקר יודפסו המסרים על דפים סגולים (צבע המרכז לסיוע נפגעות) ויוטמנו בכותל המערבי. ההזמנה ליריד ההתרמה תורכב מתמונת הכותל המערבי, כשכל פתק שלישי צבוע בסגול, עם קריאה להשתתף ביריד ולשנות את הסטטיסטיקה (אחת מתוך שלוש נשים בישראל עוברת תקיפה מינית).
יריד ההתרמה המיוחד יתרחש ביום שישי הבא (8.4) ויכלול מיצגים מיוחדים, שוק איכרים ואמנים, הופעות ועוד, כשכל ההכנסות הן קודש למרכז הסיוע.
- 21.איש בער 03/04/2011 14:11הגב לתגובה זוהחברה החרדית תיפגע מהחשיפה של המסר למרות שהמסר נכון ונצרך אני לא חושב שאפשר לפרסם יריד לציבור הכללי בכותל
- 20.שאלה 03/04/2011 10:56הגב לתגובה זויש אפשרות לקבל לינק לפעילות באונלייף ? היוזמה יפה ומבורכת
- 19.שאלה 03/04/2011 10:32הגב לתגובה זויש קישור לפעילות באונלייף? פעילות יפה ומבורכת
- 18.מישו 02/04/2011 12:56הגב לתגובה זועל מישהו שכותב על עצמו "הרעיון הגאוני"? יהללך זר ולא פיך, נמרוד. היית אמור ללמוד את זה בתקופה ש"חזרת בתשובה".
- 17.The Art 01/04/2011 17:40הגב לתגובה זולא טקסט ולא עיצוב, אז תליתם סטיקר בכותל, מרשים.
- 16.דלעת 01/04/2011 13:28הגב לתגובה זונמרוד - יישר כוח!!
- 15.ההייתי ממלא את כל הקיר הזה בסטיקרים כאלו !! (ל"ת)שי 01/04/2011 10:53הגב לתגובה זו
- 14.אחד שמכיר 31/03/2011 19:11הגב לתגובה זוסוף סוף הפסיקו לברבר והתחילו לעשות קריאייטיב טוב. רעיון מעולה ואהבתי את הלוויתן של קמפיין מעריב
- 13.רעיון מבריק! עלו והצליחו (ל"ת)חומסקי 31/03/2011 17:48הגב לתגובה זו
- 12.ק. 31/03/2011 17:45הגב לתגובה זוהתחילו לעבוד בדה בריף. אחלה קריאיטיב!
- 11.ארט 31/03/2011 17:44הגב לתגובה זובאמאשלכם צאו מהקנאה ותפרגנו או תשתקו כבר
- 10.בן 31/03/2011 17:43הגב לתגובה זואהבתי את הפעילות. אני שם, כל הכבוד!
- 9.ארט 31/03/2011 17:43הגב לתגובה זוקריאיטיב חכם וטוב, אהבתי.
- 8.קרן 31/03/2011 17:42הגב לתגובה זוכל הכבוד!
- 7.אלעד 31/03/2011 16:21הגב לתגובה זופעילות יפה!
- 6.אני 31/03/2011 16:14הגב לתגובה זומשרד שנראה יותר כמו ילד שמחפש תשומת לב.הקריאטיב שלהם מזכיר גן ילדים.
- 5.אלעד 31/03/2011 16:09הגב לתגובה זואהבתי את הקריאיטיב. סחתיין!
- 4.ב.ש 31/03/2011 16:08הגב לתגובה זוכל הכבוד לנשים החזקות של המרכז. סחתיין לדה בריף על היוזמה והפעילות.
- 3.מי אני 31/03/2011 16:02הגב לתגובה זונמרוד, אם היית משקיע בעבודה שלך כמו שאתה משקיע ביחצנות, אולי היה יוצא משהו שבאמת שווה לקרוא עליו. אתה עדיין לא שם.
- 2.מריה 31/03/2011 15:28הגב לתגובה זוגם ברמת הסרטן, וגם ברמת השד. הקונספט סגור. וגם זה לא חילול השם. בהצלחה.
- 1.משרד רב פעלים (ל"ת)יותם פ.. 31/03/2011 15:17הגב לתגובה זו

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
