דוחות

לאחר שנתיים של יובש: החברה לישראל חוזרת לחלק דיבידנד בעקבות רווחי שיא

החברה לישראל סיכמה את השנה החולפת עם רווח של 474 מיליון דולר. היקף הדיבידנד שיחולק - 70 מיליון דולר. עלות שכרו של מנכ"ל הקבוצה ניר גלעד: 23.5 מיליון שקל
תומר קורנפלד | (10)

החברה לישראל ממשיכה את מגמה ההתאוששות שלה וחתמה את שנת 2010 עם רווח נקי של 474 מיליון דולר, זאת לעומת רווח צנוע של 6 מיליון דולר בשנה 2010. ברבעון הרביעי של 2010 הסתכם הרווח ב-161 מיליון דולר.

חברה לישראל מחזיקה בשליטה בחברות כיל, בזן, צים ואינקיה. בנוסף, לחברה אחזקות בחברת בטר פלייס ובטאואר. בחברה לישראל מציינים כי הרווח בניטרול תרומתן השלילית של החברות אשר נמצאות בראשית דרכן, הינו 557 מליון דולר.

הדוחות הכספיים של החברה לישראל מושפעים ברובם מתוצאותיה הכספיות של חברת כימיקלים לישראל אשר מהווה את אחזקתה העיקרית. עם זאת תוצאות משופרות בשנה החולפת רשמה גם חברת הספנות צים וחברת האנרגיה אינקיה שהציגו רווח של 54 מיליון דולר ו-45 מיליון דולר ב-2009.

תגובות האנליסטים

יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בכלל פיננסים ברוקראז', התייחס לדוחות של החברה ואמר כי הדוחות קצת מתחת לתחזית בגלל תרומה שלילית של מיזם צ'רי קוואנטום מצד שני נראה כי הפוטנציאל בתחום האנרגיה ובפרט באינקיה קורם עור וגידים".

ברבעון הרביעי של 2010 רשמה צים רווח של 96 מיליון דולר המצביע על המשך מגמת ההתאוששות של החברה אשר נזקקה לפני כשנה להסדר מול מחזיקי האג"ח. צים סיימה את 2010 בעודף תזרימי שוטף של למעלה מ-מיליארד ש"ח (300 מיליון דולר) ביחס לתכנית העסקית שלה.

מנגד, מיזם הרכב של החברה לישראל בסין 'צ'רי קוואנטום' ממשיך בלשב זה לשרוף כספים. 35 מיליון דולר רק ברבעון האחרון הלכו על המיזם הזה ו-78 מיליון דולר בשנה כולה. 150 עובדים מועסקים במיזם המשותף לחברה לישראל ולחברה הסינית בחלקים שווים.

לאחר שנתיים של יובש שבמהלכם נמנעה החברה לישראל לחלק דיבידנדים לבעלי המניות, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בהיקף של 70 מיליון דולר.

אמיר אלשטיין, יו"ר החברה לישראל: "שנת 2010 הייתה שנה מצוינת לחברה לישראל, שנת שיא בתולדותיה. בבסיס התוצאות המצוינות עמדו כמה אבני יסוד במדיניותה של החברה: השקעות איכותיות גלובליות, פיזור גיאוגרפי, ומיקוד אסטרטגי. בשנה זו כחברה בוסס עוד יותר מיצובה של החברה לישראל כחברה גלובלית בינלאומית הפרוסה על פני כל הגלובוס".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אולטרה שייפ - בקרוב פריצה !!! (ל"ת)
    יוסי 30/03/2011 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מאת ההגיון וההוגנות! 30/03/2011 09:40
    הגב לתגובה זו
    שכר שהוא שיא החוצפה!!שכר של אנשים בלי לב ורגש סתם נוראיים!!!
  • 7.
    ניר גלעד 30/03/2011 09:32
    הגב לתגובה זו
    לך מה אתה כבר יכול לעשות עם כל כך הרבה כסף, ויש אנשים שאין להם מה לאכול בושה בושה
  • 6.
    מריו 30/03/2011 09:25
    הגב לתגובה זו
    משכורות העתק שיצאו מכל פרופורציה הן פגיעה ישירה בבטחון המדינה. למי בכלל יש חשק לצאת למילואם או להסתכן במלחמה שהתעשרות כזאת מתקיימת בעורף. אם המדינה שראשיה רוחצים יד ביד לא תעשה משהוא בנידון, האזרחים צריכים להתעורר ולשקשק את כל המערכת. אין טעם להמשיך לחיות ככה בארץ.
  • 5.
    פונזו 30/03/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
    אם המנכל ניר גלעד היה מסתפק במיליון שח לחודש, היה אפשר לחלק עוד 12 מיליון שח לזכאי הדוידנד , המשקיעים הקטנים. אני מבין שהוא זקוק לשכר של שני מליון בחודש בקירוב, בשביל שיוכל לקנות תפוחים בשוק.מסכן.
  • 4.
    ניר 30/03/2011 09:05
    הגב לתגובה זו
    ניר היקר . אתה רוצה חוזה ביד . גז לא בא דרך חוזה אלא דרך ביטחון וכבוד . תלמד את זה בדרך הקשה כנראה . אתה מבייש בהתנהותך ובדיבורך את מעשיך הנפלטים שעשית במשרד האוצר וחבל . קודם כל ישראל אח" כ השאר אם בכלל . תחשוב על זה טוב .
  • 3.
    שחיתות 30/03/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
    עוד כשעבד במשרד האוצר דאג לסדר להם הטבות במיליאירדים עח הקופה הציבורית וכפרש ראה איזה פלא הלך לעבוד אצלם
  • 2.
    לעומת שכר העובדים הסוציאליים ?????????? (ל"ת)
    נבון מחדרה 30/03/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אזרח 30/03/2011 08:49
    הגב לתגובה זו
    מי אישר לתת להם כזה שכר? זה על חשבוני, בעלי מניות קטן, הרי זה בא על חשבון הדיבידנד שלי. הם לא לקחו סיכון וחילקו להם את הדיבידנד שלי. ב- 2008 כאשר אני הפסדתי במניות הם לא ניפגעו איפו ההיוגיון?
  • קצת מציאות 30/03/2011 09:24
    הגב לתגובה זו
    על חשבונך..
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי