אקשטיין לנוטלי המשכנתא: "צריכים להיות ערים לסיכון, בייחוד כשהריבית נמוכה"
העלאת הריבית אמש בשיעור של חצי אחוז לרמה של 3% צפויה לפגוע בנוטלי המשכנתאות המבוססות פריים. צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל אמר היום בתכנית של רזי ברקאי בגל"צ, כי "אם מישהו קנה דירה ולקח משכנתא ל-20 שנה, ברגע שלקחת סיכונים, אתה צריך להיות ער שסיכון עליית הריבית יתקיים, במיוחד כשבנק ישראל אמר שהריבית נמוכה".
אקשטיין הוסיף כי המודלים הכלכליים צופים העלאות ריבית נוספות. "ההחלטה הזו היא כדי לעמוד ביעד האינפלציה".
אריאל אטיאס, שר הבינוי והשיכון, אמר בתכנית כי שורש הרע הוא מחסור בקרקעות. "הנפגעים המרכזיים הם מי שלא תכננו מראש את המשכנתא, בדרך כלל הבנקים שיקללו את ההחזר לפי הריבית הגבוהה, כל 100 אלף שקל משכנתא היא בערך 680 שקל החזר חודשי במשך 20 שנה.
אטיאס הוסיף כי הציע לבצע את המודל של הונג קונג, לפיו מי שבבעלתו דירה שנייה יוכל ליטול 50% משכנתא בלבד. "הצעד הנוכחי של בנק ישראל ייצור ביקושים כבושים, הזוגות הצעירים יידרשו ליכולת החזר יותר גדולה ואלפי משפחות יפגעו, אני מסכים שראיית הנגיד יותר רחבה. אנחנו עובדים על זה שכל זוג צעיר הבונה בפריפרייה יקבל סבסוד משכנתא של כ-800 שקל בחודש".
- 13.Z 29/03/2011 17:56הגב לתגובה זויש יוזמות קצת יותר טובות מהצעות משרד השיכון.למשל שמשרד האוצר ינפיק אג" ח שאינן נסחרות בבורסה ל- 20 שנה ושייועדו לקרנות הפנסיה בלבד ובכסף יבנה דירות 3 חדרים להשכרה באיזורי ביקוש. הריבית תשולם מכספי ההשכרה.
- 12.Z 29/03/2011 17:40הגב לתגובה זושמשרד השיכון ייזום פרוייקט לצעירים ויבנה באזורי הביקוש דירות 3 חדרים להשכרה במימון מפעל הפיס. כך מחירי השכירות ירדו, למדינה תהיה הכנסה וקבלנים לא יקבלו קרקעות בזול ושמחירי הדירות ירקיעו
- 11.יאיר 29/03/2011 12:25הגב לתגובה זוזאת עלות המימון הממוצעת בטווח של 20 שנה ולא משנה באיזה מסלול
- 10.ארז 29/03/2011 11:23הגב לתגובה זולאט לאט ובטוח ממיתים את הנדלן-קבוצות הרכישה תרמו תרומה אדירה להתעוררותה של תל אביב כאשר מדובר באזורים קשים כמו התחנה המרכזית הישנה לולא קבוצות הרכישה זה לא היה זז אז למה היו צריכים להפיל את קבוצות הרכישה שעשו רק טוב לנדלן תחשבו שוב ותסירו את הגזירות כנגד קבוצות הרכישה ותנו לרוח הרעננה לנשוב
- 9.לוקח משכנתא בפריים 29/03/2011 11:18הגב לתגובה זוציפיות האינפלציה לשנה הקרובה בכ-0.7% לכ-4%. ,כלומר לוקח משכנתא ממוצע בסך 600,000 ש" ח (זוג עם הורים אמידים שתרמו להם 500,000 ש" ח ) , ישלם על המשכנתא 4% אינפלציה 3% ריבית = 7% בשנה , וקרן החוב שלו תגדל כל שנה ב 4% ,כלומר 24,000 ש" ח , לעומת לוקח משכנתא בפריים שכל הנזק שיקרה לו הוא תשלום של עוד 1/2% ,כלומר 3000 ש" ח בשנה . ... אז מה אתם מלחיצים כל כך ... ???? יאיר ניר
- 8.לא נוטל משכנתא - 29/03/2011 11:15הגב לתגובה זוכל הקשקושים על סיכונים , להזהר וכו. זוג צעיר רוצה דירה, לא מעניינת אותו ריבית וסיכונים. הוא רוצה קורת גג. אתם בממשלה, תפתרו את הבעיה ותתנו לנו דיור הוגן. זה הכל.
- 7.יש לי מזומנים, מקבל יותר ריבית , מחכה לדירה.. (ל"ת)יוני, איזה כיף 29/03/2011 10:59הגב לתגובה זו
- רון 29/03/2011 12:26הגב לתגובה זועכשיו כל שקל שבעל משכנתא מוסיף מגיע אלי.
- 6.עידו 29/03/2011 10:53הגב לתגובה זואם האינפלציה גואה כדי להחזיר אותה ליעד האינפלציוני(1-3%) הנגיד מעלה ריבית כדי להוריד ביקושים במשק רמת המחירים יורדים והאינפלציה חוזרת ליעד ע"י העלאת הריבית השקעה בשקל (פק"מים וכו'...)נהיית אטרקטיבית יותר ולכן המשק מוכר מט"ח וקונה ש"ח כדי להשקיע בו כי הריבית עליו עלתה..הביקוש לשקל עולה ואז הוא מתחזק
- 5.כלכלן עני 29/03/2011 10:32הגב לתגובה זואלו שלקחו משכנתא ישלמו יותר או ימכרו את הדירות במחיר נמוך, לעשירים זה לא מזיז ,להפך , יקבלו יותר על הפקמ, הקבלנים לא ייבנו כי לא יהיו קונים !!!! העשירים לא יקנו דירה להשקעה בריבית גבוה כי התשואה על הפקמ גדולה יותר , העניים לא יקנו כי אין להם כסף או בגלל שהמשכנתא בריבית גבוה, בקצור הבקוש לדיור בשכירות יגדל ושוב העניים יסבלו , דמי השכירות יעלו וזה ישפיע על מדד גבוהה !!!!
- קח משכנתא רק בפריים 29/03/2011 11:21הגב לתגובה זוציפיות האינפלציה לשנה הקרובה בכ-0.7% לכ-4%. ,כלומר לוקח משכנתא ממוצע בסך 600,000 ש" ח (זוג עם הורים אמידים שתרמו להם 500,000 ש" ח ) , ישלם על המשכנתא 4% אינפלציה 3% ריבית = 7% בשנה , וקרן החוב שלו תגדל כל שנה ב 4% ,כלומר 24,000 ש" ח , לעומת לוקח משכנתא בפריים שכל הנזק שיקרה לו הוא תשלום של עוד 1/2% ,כלומר 3000 ש" ח בשנה . ... אז מה אתם מלחיצים כל כך ... ???? יאיר ניר
- 4.למה 50% ???? אל תתנו להם משכנתאות בכלל (ל"ת)חיים 29/03/2011 10:19הגב לתגובה זו
- 3.משכנתא של גג 50 אחוז לדירה שניה- רעיון מצוין (ל"ת)המחירים עדיין בשמיים 29/03/2011 09:59הגב לתגובה זו
- 2.romi 29/03/2011 09:53הגב לתגובה זוומי שלקח ריבית קבועה צמודת מדד לא נדפק? הרי הפריים והמדד הולכים יד ביד במיוחד שההתיחסות היא לתקופות ארוכות אז מספיק עם הכותרות הבומבסטיות כל שני וחמישי מי שלקח משכנתא ללא תכנון ומעבר ליכולותיו נדפק ובאשמתו ללא קשר למסלול הנבחר.
- ליאור 29/03/2011 10:55הגב לתגובה זוהחשיבה שמשכנתא צמודת מדד עדיפה על פריים מעליבה את האינטיליגנציה ....
- ירון 29/03/2011 13:30עדיין הכי זולה ותישאר כך גם בריבית של 5%, בינתיים אנחנו חוסכים ים של כסף לעומת אילו שבריבית קבועה הצמדה שהיום משלמים סה" כ ריבית של 6-7% (כולל המדד של כ 4%) אז שלא יעבדו עליכם!
- אז מה אנשים צריכים לגור באוהלים??? (ל"ת)דירה זה לא מותרות 29/03/2011 10:32הגב לתגובה זו
- 1.סטנלי 29/03/2011 09:44הגב לתגובה זושמישהוא יסביר לי איך זה שאם אינפלציה גואה השקל עדיין מתחזק. אינפלציה זה לא דבר טוב למטבע
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
