פרסום ראשון

טסים לבית המשפט: זמר צרפתי תובע את אל-על על העתקת קליפ בפרסומת

פרנקי פרז ואל-על ניסו להגיע להסכם פשרה מחוץ לכתלי בית המשפט שלא עלה יפה. התביעה תעמוד על 500 אלף שקל. על דוכן העדים: 'סאבלימינל'
משה בנימין | (7)

חברת התעופה אל-על תיאלץ להגיע לבית המשפט השלום בנתניה ביום א' הבא לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר עם הזמר הצרפתי-יהודי פרנקי פרז מחוץ לכתלי בית המשפט.

תחילת הפרשה לפני כ-3 שנים אז עלתה חברת התעופה עם פרסומת באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון. בפרסומת שודר עיבוד חדש וקצבי להמנון מדינת ישראל 'התקווה' בביצוע של מספר מבצעים. פרז, זמר ואיש בידור צרפתי-יהודי טען כי מספר חודשים לפני שידור הפרסומת הציג קליפ זהה בפני מנהלת השיווק של אל-על פריז. בקליפ בו שר פרז הוצג עיבוד דומה להמנון התקווה והזמר טוען כי אל-על העתיקה ממנו את הביצוע באופן לא חוקי.

הקליפ של פרנקי פרז, פברואר 2008

לפי גרסתו של פרז הוא צרב מספר תקליטורים של עיבודו לתקווה והציע למנהלת השיווק בפריז שת"פ עם חברת אל-על על בסיס שימוש בשיר. לדברי פרז הוא הראה למנהלת השיווק את האתר בו מופיע השיר וזו ביקשה לאחר מכן עותק של השיר על גבי DVD לבדיקה של שת"פ אפשרי.

פרז טען כי אל על העתיקה את השיר מאחורי גבו ועשתה בו שימוש בפרסומת ששודרה בישראל. קובי שמעוני המוכר יותר כראפר 'סאבלימינל' היה זה שצלצל לפרנקי פרז ויידע אותו בכך שביצוע דומה לשירו מלווה את סרטון הפרסומת של אל-על. שמעוני אמור להיות גם אחד מאלו שיוזמן לתת עדות מטעם התביעה.

הפרסומת של אל-על. שודרה בישראל במאי 2008

עם היוודע הדבר לפרז הוא הגיש תביעה כנגד אל-על והצדדים פנו להליך גישור כדי להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. אחת מההצעות הנדיבות של אל-על לפרז שהייתה אמורה להיות משתלמת יותר מפיצוי כספי חד-פעמי הייתה שהזמר יפיק עבור החברה מהדורות קצרות של חדשות ובידור בטיסות אל על לצרפת. לאחר שפרז דרש תשלום כספי כמקדמה לפני הפקת סקיצות לפרוייקט חזרה בה אל-על מההצעה.

כעת, 3 שנים לאחר שהמו"מ בין הצדדים נתקע תובע פרז את החברה על סך של חצי מיליון שקלים בעקבות הפרת זכויות היוצרים ובקשה למתן פרטים לפיה אם יוכח שאכן בוצעה העתקה תשלם אל על לפרז פיצוי כספי על כל פעם בה שודרה הפרסומת בנוסף לפיצוי המקורי.

למרות שמקאן אריקסון הוא משרד הפרסום שעומד מאחורי הפרסומת אחריותו המשפטית בפרשה היא משנית לכאורה. אל-על היו אלו שהגיעו לכאורה עם הרעיון לפרסומת וביקשו את מקאן אריקסון להפיק עבורם את הסרטון על בסיס העיבוד העדכני לשירת התקווה.

מחברת אל-על וממשרד הפרסום מקאן אריקסון לא התקבלו תגובות.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נטע 01/04/2012 14:28
    הגב לתגובה זו
    30,000 ש"ח. חבל שהסכים לפשרה. ההעתקה מנקרת עיניים...
  • 6.
    קרין 13/07/2011 20:06
    הגב לתגובה זו
    מה כל כך מסובך לבוא ולשלם לאדם שטרח על קליפ מאוד מרגש ולציין שהקליפ והעריכה הם שלו אחד לאחד. הנושא הזה חייב להלמד בחוגי קולנוע ואסור שמי שעוסק בענף ימשיך את ההרגל המגונה הזה להעתיק לעשות שימוש בקומפוזיציה ולומר ידי היו במעל
  • 5.
    אלזה 13/04/2011 07:25
    הגב לתגובה זו
    לעמית. שגברת ריצי' לא הגיעה לבית משפט שאמרה שהיא חולה והתקשרו לאלעל בפריז וקיבלו תשובה שהיא עובדת אבל אסור לה לענות. אם אין מנהלת שיווק בפריז אז אלעל תריכים למחוק את השם תואר שלה מהניירות שלהם וכבר ב 1948 התקווה נקבעה כהמנון של ישראל אז מה ? ומי שמסתכל על הקליפ לא צריך בית משפט בשביל לראות את העתקה ככה זה במדינה שלנו כולם נהיו כאלו
  • 4.
    עמית לבני 28/03/2011 18:32
    הגב לתגובה זו
    כיוון שתאור הכתבה לוקה בחסר ומבוסס כנראה על כתב התביעה בלבד אני אעמיד את העובדות (שיתבררו בבית המשפט) על דיוקם: 1. הרעיון לפרסומת המבוססת על עיבוד עדכני של התקווה הוצע ע"י אל על למקאן כבר ב- 2007 (הרבה זמן לפני הפקת הקליפ של פרז. יש לכך אסמכתאות) 2. אין דבר כזה "מנהלת השיווק בפריז". יש עובדת בסניף אל על בפריז האחראית על פרסום מקומי ליהודים. אותה עובדת לא יוזמת קמפיינים בישראל ואם הייתה פניה של האומן לאותה בחורה היא מעולם לא הועברה למשרד הראשי בישראל(לא המידע על הפניה וממילא לא דיסק או קובץ) 3. הקמפיין ליום העצמאות ה- 60 מבוסס כאמור על רעיון בסיסי שהוצע ע"י אל על למקאן שנה קודם כשמקאן לקחו אותו קדימה והציעו להפיק פרסומת שבה עולים חדשים מתפוצות שונות שרים את ההמנון כביטוי לכך שאל על מביאה עולים מכל העולם הביתה.זה הרעיון ואין בינו לבין הקליפ של פרז מאומה. 4. הקליפ של פרז הוא עיבוד ראפי של התקווה. בפרסומת של אל על אין ראפ אלא מלודיה ושירה בלבד (כאמור, כרעיון של אל על מ- 2007) כאמור, עובדות אלה יתבררו בבית המשפט. עמית לבני לשעבר ראש אגף השיווק של אל על
  • 3.
    שירי 28/03/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
    לגנוב יצירה מאמן בלי למצמץ? נקווה שיהיה צדק בבית המשפט
  • 2.
    זמר צרפתי? אם זה לא אלן דילון שיחפש..... (ל"ת)
    לולו של קאשארל 28/03/2011 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חצופים ! (ל"ת)
    איתי וולפסון 28/03/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".