טסים לבית המשפט: זמר צרפתי תובע את אל-על על העתקת קליפ בפרסומת
חברת התעופה אל-על תיאלץ להגיע לבית המשפט השלום בנתניה ביום א' הבא לאחר שלא הצליחה להגיע להסדר עם הזמר הצרפתי-יהודי פרנקי פרז מחוץ לכתלי בית המשפט.
תחילת הפרשה לפני כ-3 שנים אז עלתה חברת התעופה עם פרסומת באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון. בפרסומת שודר עיבוד חדש וקצבי להמנון מדינת ישראל 'התקווה' בביצוע של מספר מבצעים. פרז, זמר ואיש בידור צרפתי-יהודי טען כי מספר חודשים לפני שידור הפרסומת הציג קליפ זהה בפני מנהלת השיווק של אל-על פריז. בקליפ בו שר פרז הוצג עיבוד דומה להמנון התקווה והזמר טוען כי אל-על העתיקה ממנו את הביצוע באופן לא חוקי.
הקליפ של פרנקי פרז, פברואר 2008
לפי גרסתו של פרז הוא צרב מספר תקליטורים של עיבודו לתקווה והציע למנהלת השיווק בפריז שת"פ עם חברת אל-על על בסיס שימוש בשיר. לדברי פרז הוא הראה למנהלת השיווק את האתר בו מופיע השיר וזו ביקשה לאחר מכן עותק של השיר על גבי DVD לבדיקה של שת"פ אפשרי.
פרז טען כי אל על העתיקה את השיר מאחורי גבו ועשתה בו שימוש בפרסומת ששודרה בישראל. קובי שמעוני המוכר יותר כראפר 'סאבלימינל' היה זה שצלצל לפרנקי פרז ויידע אותו בכך שביצוע דומה לשירו מלווה את סרטון הפרסומת של אל-על. שמעוני אמור להיות גם אחד מאלו שיוזמן לתת עדות מטעם התביעה.
הפרסומת של אל-על. שודרה בישראל במאי 2008
עם היוודע הדבר לפרז הוא הגיש תביעה כנגד אל-על והצדדים פנו להליך גישור כדי להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. אחת מההצעות הנדיבות של אל-על לפרז שהייתה אמורה להיות משתלמת יותר מפיצוי כספי חד-פעמי הייתה שהזמר יפיק עבור החברה מהדורות קצרות של חדשות ובידור בטיסות אל על לצרפת. לאחר שפרז דרש תשלום כספי כמקדמה לפני הפקת סקיצות לפרוייקט חזרה בה אל-על מההצעה.
כעת, 3 שנים לאחר שהמו"מ בין הצדדים נתקע תובע פרז את החברה על סך של חצי מיליון שקלים בעקבות הפרת זכויות היוצרים ובקשה למתן פרטים לפיה אם יוכח שאכן בוצעה העתקה תשלם אל על לפרז פיצוי כספי על כל פעם בה שודרה הפרסומת בנוסף לפיצוי המקורי.
למרות שמקאן אריקסון הוא משרד הפרסום שעומד מאחורי הפרסומת אחריותו המשפטית בפרשה היא משנית לכאורה. אל-על היו אלו שהגיעו לכאורה עם הרעיון לפרסומת וביקשו את מקאן אריקסון להפיק עבורם את הסרטון על בסיס העיבוד העדכני לשירת התקווה.
מחברת אל-על וממשרד הפרסום מקאן אריקסון לא התקבלו תגובות.
- 7.נטע 01/04/2012 14:28הגב לתגובה זו30,000 ש"ח. חבל שהסכים לפשרה. ההעתקה מנקרת עיניים...
- 6.קרין 13/07/2011 20:06הגב לתגובה זומה כל כך מסובך לבוא ולשלם לאדם שטרח על קליפ מאוד מרגש ולציין שהקליפ והעריכה הם שלו אחד לאחד. הנושא הזה חייב להלמד בחוגי קולנוע ואסור שמי שעוסק בענף ימשיך את ההרגל המגונה הזה להעתיק לעשות שימוש בקומפוזיציה ולומר ידי היו במעל
- 5.אלזה 13/04/2011 07:25הגב לתגובה זולעמית. שגברת ריצי' לא הגיעה לבית משפט שאמרה שהיא חולה והתקשרו לאלעל בפריז וקיבלו תשובה שהיא עובדת אבל אסור לה לענות. אם אין מנהלת שיווק בפריז אז אלעל תריכים למחוק את השם תואר שלה מהניירות שלהם וכבר ב 1948 התקווה נקבעה כהמנון של ישראל אז מה ? ומי שמסתכל על הקליפ לא צריך בית משפט בשביל לראות את העתקה ככה זה במדינה שלנו כולם נהיו כאלו
- 4.עמית לבני 28/03/2011 18:32הגב לתגובה זוכיוון שתאור הכתבה לוקה בחסר ומבוסס כנראה על כתב התביעה בלבד אני אעמיד את העובדות (שיתבררו בבית המשפט) על דיוקם: 1. הרעיון לפרסומת המבוססת על עיבוד עדכני של התקווה הוצע ע"י אל על למקאן כבר ב- 2007 (הרבה זמן לפני הפקת הקליפ של פרז. יש לכך אסמכתאות) 2. אין דבר כזה "מנהלת השיווק בפריז". יש עובדת בסניף אל על בפריז האחראית על פרסום מקומי ליהודים. אותה עובדת לא יוזמת קמפיינים בישראל ואם הייתה פניה של האומן לאותה בחורה היא מעולם לא הועברה למשרד הראשי בישראל(לא המידע על הפניה וממילא לא דיסק או קובץ) 3. הקמפיין ליום העצמאות ה- 60 מבוסס כאמור על רעיון בסיסי שהוצע ע"י אל על למקאן שנה קודם כשמקאן לקחו אותו קדימה והציעו להפיק פרסומת שבה עולים חדשים מתפוצות שונות שרים את ההמנון כביטוי לכך שאל על מביאה עולים מכל העולם הביתה.זה הרעיון ואין בינו לבין הקליפ של פרז מאומה. 4. הקליפ של פרז הוא עיבוד ראפי של התקווה. בפרסומת של אל על אין ראפ אלא מלודיה ושירה בלבד (כאמור, כרעיון של אל על מ- 2007) כאמור, עובדות אלה יתבררו בבית המשפט. עמית לבני לשעבר ראש אגף השיווק של אל על
- 3.שירי 28/03/2011 17:28הגב לתגובה זולגנוב יצירה מאמן בלי למצמץ? נקווה שיהיה צדק בבית המשפט
- 2.זמר צרפתי? אם זה לא אלן דילון שיחפש..... (ל"ת)לולו של קאשארל 28/03/2011 17:28הגב לתגובה זו
- 1.חצופים ! (ל"ת)איתי וולפסון 28/03/2011 16:23הגב לתגובה זו

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.