לטעון שראשי הרשויות משביתים לימודים כי הם מונעים מרצון לקבל חשיפה בכלי התקשורת הארצית זו בדיחה עצובה, צינית ואפילו מזעזעת. מוטב לו המאמר הזה היה נגנז, אולם בהנחה שדובר השר מייצג את עמדת השר, הרי שנותר לומר לו: "טול קורה מבין עיניך".

מובן מאליו כי כל הסלמה במצב הביטחוני תעמוד בראש מהדורות החדשות והפוקוס ממילא יהיה על ראשי הערים כי הם המנהיגים המקומיים, ראשי הממשלה בעירם. במלחמת לבנון השנייה, הודות לראשי הרשויות בצפון שגילו מנהיגות, עמידה נחושה וניהלו את הרשויות שלהם במקומות בהם כשלה המדינה וכשלו משרדי הממשלה בזה אחר זה, רק הודות לראשי הרשויות, העורף עמד עמידה איתנה.

*לטור של יער גדיש - השבתת הלימודים בדרום, מתן עדיפות לצד התקשורת

בתקופת מבצע 'עופרת יצוקה' עמדו ראשי הרשויות הדרומיים בפרץ והוכיחו מהי מנהיגות מקומית. כשראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ' קיבל החלטה להשבית את מערכת החינוך בתקופת 'עופרת יצוקה, החלטה שבדיעבד הצילה את חייהם של מאות ילדים באר שבעיים, אף אחד לא העיז לטעון שהוא עושה זאת ממניעים פופוליסטיים, כי גראד נפל וריסק את בית הספר.

מזעזע לחשוב מה היה קורה אילו ראש העיר היה סופג בהכנעה את מטח ההאשמות לפיהן הוא מעדיף כותרות בתקשורת מאשר דאגה לתושביו. ראשי הערים פועלים אך ורק למען הצלת חיים וטובת הציבור, גם כשחלקם חשים מופקרים ולא זוכים לגיבוי הראוי מצד מקבלי ההחלטות, הם ממשיכים להתמודד, להנהיג באומץ את הרשויות למען התושבים שלהם, זאת תוך הקפדה על קיום שגרת חירום ועמידה נחושה שלא נכנעת לטרור. לקרוא למשגר גראדים, טרוריסט קיקיוני זו המעטה מזלזלת בחיי אדם. אם הטרוריסט הוא קיקיוני, מדוע לא מצליחים להתגבר עליו?

כשהדרג המדיני לא מספק למיליון וחצי תושבי הדרום את תחושת הביטחון לה הם זכאים במסגרת החוזה הבלתי כתוב שבין אזרח לממשלתו, עושים זאת ראשי הרשויות, איש איש בגזרתו, איש איש כמיטב הבנתו ולמען תושביו. במקום לפעול ליישום שגרת חירום בדרום, להגדיל את המיגון ולהציב את מערכת "כיפת ברזל" ברוב הנקודות המאוימות בדרום, מעדיפים בסביבתו של השר לזרוק רפש באלו שניצבים בחזית באומץ.

כל טענה על רצון לגזור רווח תקשורתי במקום מנהיגות, מלבד היותה צינית ומקוממת היא בעיקר מעידה על אי הבנה של הזירה המוניציפאלית, על אי הבנה של תפקיד ראש העיר שהוא כידוע, נבחר ציבור בבחירה ישירה ופועל בסמכות (מתוקף פקודת העיריות) ומעידה על אי הבנת תהליך קבלת ההחלטות במישור המקומי.

במלחמה, תפקידו של העורף לעמוד איתן, לחזק את עצמו, על מנת לאפשר לדרג המדיני לקבל החלטות מבצעיות ולנסוך במיליון וחצי תושבים בחזרה את תחושת השלווה להתהלך ברחוב בבטחה, לשלוח ילדים לגנים ולבתי הספר, ללא חשש כי בכל רגע תקרוס התקרה מעליהם בשל פגיעת גראד. מיותר לציין, כי הכיתות בגנים ובבתי הספר ברוב יישובי הדרום כלל לא ערוכות וממוגנות ומיגון כידוע הוא גם בתחום אחריותו של המשרד להגנת העורף.

מפתיע כי צוותו של השר להגנת העורף בוחר להחליש את העורף והעומדים בראשו במקום לסייע לראשי הרשויות שניצבים לבדם מול תושביהם. אם לא לסיוע, הם זכאים לפחות להצדעה ולגיבוי. לא לציניות מקוממת ולגינוי.