דעה

ראשי הרשויות ראויים לגיבוי ולא לגינוי - מאמר תגובה

דוברת מרכז השלטון המקומי לינדה ששון, יוצאת נגד טורו של יער גדיש שפורסם באייס, וטוענת כי ראשי הערים פועלים למען הצלת חיים וטובת הציבור
לינדה ששון | (7)

לטעון שראשי הרשויות משביתים לימודים כי הם מונעים מרצון לקבל חשיפה בכלי התקשורת הארצית זו בדיחה עצובה, צינית ואפילו מזעזעת. מוטב לו המאמר הזה היה נגנז, אולם בהנחה שדובר השר מייצג את עמדת השר, הרי שנותר לומר לו: "טול קורה מבין עיניך".

מובן מאליו כי כל הסלמה במצב הביטחוני תעמוד בראש מהדורות החדשות והפוקוס ממילא יהיה על ראשי הערים כי הם המנהיגים המקומיים, ראשי הממשלה בעירם. במלחמת לבנון השנייה, הודות לראשי הרשויות בצפון שגילו מנהיגות, עמידה נחושה וניהלו את הרשויות שלהם במקומות בהם כשלה המדינה וכשלו משרדי הממשלה בזה אחר זה, רק הודות לראשי הרשויות, העורף עמד עמידה איתנה.

*לטור של יער גדיש - השבתת הלימודים בדרום, מתן עדיפות לצד התקשורת

בתקופת מבצע 'עופרת יצוקה' עמדו ראשי הרשויות הדרומיים בפרץ והוכיחו מהי מנהיגות מקומית. כשראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ' קיבל החלטה להשבית את מערכת החינוך בתקופת 'עופרת יצוקה, החלטה שבדיעבד הצילה את חייהם של מאות ילדים באר שבעיים, אף אחד לא העיז לטעון שהוא עושה זאת ממניעים פופוליסטיים, כי גראד נפל וריסק את בית הספר.

מזעזע לחשוב מה היה קורה אילו ראש העיר היה סופג בהכנעה את מטח ההאשמות לפיהן הוא מעדיף כותרות בתקשורת מאשר דאגה לתושביו. ראשי הערים פועלים אך ורק למען הצלת חיים וטובת הציבור, גם כשחלקם חשים מופקרים ולא זוכים לגיבוי הראוי מצד מקבלי ההחלטות, הם ממשיכים להתמודד, להנהיג באומץ את הרשויות למען התושבים שלהם, זאת תוך הקפדה על קיום שגרת חירום ועמידה נחושה שלא נכנעת לטרור. לקרוא למשגר גראדים, טרוריסט קיקיוני זו המעטה מזלזלת בחיי אדם. אם הטרוריסט הוא קיקיוני, מדוע לא מצליחים להתגבר עליו?

כשהדרג המדיני לא מספק למיליון וחצי תושבי הדרום את תחושת הביטחון לה הם זכאים במסגרת החוזה הבלתי כתוב שבין אזרח לממשלתו, עושים זאת ראשי הרשויות, איש איש בגזרתו, איש איש כמיטב הבנתו ולמען תושביו. במקום לפעול ליישום שגרת חירום בדרום, להגדיל את המיגון ולהציב את מערכת "כיפת ברזל" ברוב הנקודות המאוימות בדרום, מעדיפים בסביבתו של השר לזרוק רפש באלו שניצבים בחזית באומץ.

כל טענה על רצון לגזור רווח תקשורתי במקום מנהיגות, מלבד היותה צינית ומקוממת היא בעיקר מעידה על אי הבנה של הזירה המוניציפאלית, על אי הבנה של תפקיד ראש העיר שהוא כידוע, נבחר ציבור בבחירה ישירה ופועל בסמכות (מתוקף פקודת העיריות) ומעידה על אי הבנת תהליך קבלת ההחלטות במישור המקומי.

במלחמה, תפקידו של העורף לעמוד איתן, לחזק את עצמו, על מנת לאפשר לדרג המדיני לקבל החלטות מבצעיות ולנסוך במיליון וחצי תושבים בחזרה את תחושת השלווה להתהלך ברחוב בבטחה, לשלוח ילדים לגנים ולבתי הספר, ללא חשש כי בכל רגע תקרוס התקרה מעליהם בשל פגיעת גראד. מיותר לציין, כי הכיתות בגנים ובבתי הספר ברוב יישובי הדרום כלל לא ערוכות וממוגנות ומיגון כידוע הוא גם בתחום אחריותו של המשרד להגנת העורף.

מפתיע כי צוותו של השר להגנת העורף בוחר להחליש את העורף והעומדים בראשו במקום לסייע לראשי הרשויות שניצבים לבדם מול תושביהם. אם לא לסיוע, הם זכאים לפחות להצדעה ולגיבוי. לא לציניות מקוממת ולגינוי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לפי התמונה - הדוברת פצצה (ל"ת)
    פליקס 29/03/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • תרגיע, תמונת יח"צ 31/03/2011 13:36
    הגב לתגובה זו
    ככה היא נראית פחות או יותר היום http://www.plpr.co.il/Team.aspx?id=5
  • היא נראית ככה היום והסרטון לא עדכני (ל"ת)
    להיפך. 31/03/2011 16:28
  • 4.
    נחום 29/03/2011 11:45
    הגב לתגובה זו
    הלא ראשי הרשויות הם נבחרי ציבור וצריכים את תמיכת הציבור - והתקשורת, בעוד פיקוד העורף הוא גוף צבאי שלא צריך את הקרדיט בציבור ו/או בתקשורת. הדוברת המברברת שכחה משום מה לציין את הפרט הקטן הזה...
  • 3.
    צודקת בכל מילה ..... (ל"ת)
    מירי 29/03/2011 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גלילה 28/03/2011 22:09
    הגב לתגובה זו
    הגב' לינדה אכן הציגה מצב נתון אמיתי איתם ראשי הרשויות מתמודדים .החל בחיי התלמידים ועד אחרון העובדים . כל זאת מתוך הכרות אישית קרובה שלי כמורה במערכת עירונית. כל הכבוד לדוברת על תגובתה בכתבה הנ"ל.
  • 1.
    עוזי מדרום הארץ 28/03/2011 19:18
    הגב לתגובה זו
    לדעתי דוברת השלטון המקומי צודקת ב-100% ואכן ראשי הראשיות ראויים לגיבוי.עמידתם האיתנה הוכיחה לא פעם שהם צודקים.והם מתמודדים עם מצבים.קשים ובעייתיים.ומגיעה להם לפעמים טפיחה על השכם.ופירגון. ישר כח דוברת נכבדה..........
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.