"האם 'האח הגדול' מייצגת את התרבות הישראלית?
יש מידה מסוימת של שעשוע במבוכה שתקפה לאחרונה את מבקרי הטלוויזיה והתרבות לנוכח הפער הבלתי נתפס, לכאורה, בין תהומות הריקנות והשעמום שאליה צנחה העונה השלישית של "האח הגדול" לבין מידת ההצלחה המתמשכת ואף גוברת של התוכנית כפי שהיא באה לידי ביטוי בנתוני הרייטינג; כאילו בימים כתיקונם מתקיים מתאם מושלם בין מידת הערכתם של המבקרים לבין טעם הקהל.
אבל המבוכה הזאת מבטאת גם מצוקה אמיתית: אם דומה היה עד היום כי קל לפענח את סוד הצלחתה של "האח הגדול" בשל יכולתם של המפיקים לפצח את הקוד הגנטי המניע את החברה הישראלית ולתפעל אותה באופן יעיל על ידי זיהוי שסע תרבותי כאוב החוצה אותה לאורכה, הרי שבעונה הנוכחית, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, לא נמצא שסע כזה, והבחירות שבהן התלבטו הצופים היו בעלות אופי יומיומי וביתי יותר: מי מהדיירים "אותנטי" יותר, מי ראוי להערכה מוסרית אוהדת יותר, מי מעורר חיבה והזדהות רבות יותר ורלוונטיות יותר למציאות חיינו.
הצלחתן של תוכניות מסוגן של "האח הגדול" טמונה בכוחן האימפריאליסטי. במידה שבה הן מצליחות להנכיח את עצמן בכל פינה של חיינו ולפלג את החברה על בסיס מפתח אפקטיבי כלשהו. ביכולתן לאלץ רבים ככל האפשר, בין אם הם צופים בתוכנית ובין אם לאו, לנקוט עמדה ברורה ובשאיפתן לזקק סוג של "ישראליות" מדומה, שגם אם אנו מזהים את טבעה המזויף והמניפולטיבי, אנו מתמסרים אליה מתוקף הכמיהה שלנו לייצר מחדש אותה תחושה של קהילתיות וקולקטיביות שאנו חוששים שאבדה בעידן של ניכור הולך וגובר, של הסתגרות ובדלנות מתחזקות, ושל ההפרטה ההולכת ונמשכת של מערכת היחסים בין המדינה לאזרחיה.
"האח הגדול" של העונה הנוכחית אולי כשלה בניסיונה לייצר את אותו מתח מפלג שאפיין את העונות הקודמות, אבל היא הצליחה להמשיך ולהתסיס מעצם קיומה. במקום לכונן את החברה דרך השסעים העדתיים והאידיאולוגיים שסומנו כדילמות "שפרה/בובליל" או "אלירז/סער" בעונות הקודמות, היא כוננה את הישראליות דרך ההתייחסות הרפלקסיבית לה עצמה: מי צופה ב"האח הגדול" ומי לא?
האם "האח הגדול" מייצגת את התרבות הישראלית או מחריבה אותה?
אפילו הקיטורים הבלתי פוסקים על איכותה הירודה של התוכנית הם, בסופו של דבר, ביטוי שגור של הישראליות. זו איננה נוסחה שאפשר יהיה להתמיד בה לאורך זמן וגם בהפקה יודעים זאת היטב אבל לעונה אחת, הנשענת גם על כוחן של האינרציה והפלטפורמה היציבה של "קשת", נראה שזה מספיק.
הכותב הוא חוקר תקשורת במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה.
- 1.ג'רי 28/03/2011 13:22הגב לתגובה זוארבעים אחוזי רייטינג לזבל הזה יכולים להתקיים רק בחברה שבה נשיא המדינה אנס,שר האוצר גנב,שר הרווחה לוקח שוחד וראש הממשלה, לשעבר, אוטוטו מצטרף אליהם לכלא.ראש הממשלה המכהן הוא נהנתן חסר תקנה ושר הביטחון הקיבוצניק לא סופר אף אחד ממטר. חברה שאזרחיה הם שיאני הקשקשנים, בעולם, בסלולרי,שעומדים בתורים אין סופיים לקנות דירות על הנייר, ולהבדיל לקבל הנחה על קציצת בורגר רנץ'.מדינה שאזרחיה קולניים אלימים ושובינסטים.מדינה שצופי הטלביזיה שלה צופים בהמוניהם בתחרויות בישול ומיני ריאליטי אחרים, המוסקיה המזרחית(הערבית)השתלטה על חיינו ואין לאן לברוח ממנה.בקיצור האח הגדול שהיא לא תוכנית ישראלית מקורית,אבל זוכה כאן לצפייה מטורפת מתאימה לנו כמו כפפה ליד.מסממים ומסמאים את הציבור המסכן והנבער בעיניים.
- קח איזה מרגיעון 28/03/2011 14:18הגב לתגובה זועובר עליך יום קשה?

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר
משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה
כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים
משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".
בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.
אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.
לצפיה בועידה -
- משרד התחבורה מגביר היערכות לרעידת אדמה הרסנית
- מהומה בועדת הכלכלה: "מחירי התחבורה הציבורית יעלו ב-18% בשנת 2024"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה
איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה
האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.
לא נתקעת בפקקים?