אודי פרידן "מפרגן": "תחרויות הפרסום הפכו למדע מדויק של איך לשלוח 8 כרכים על מודעה קטנה שהופיעה בעיתון"
600 עבודות הוגשו לתחרות הקקטוס 2011. 5 המשרדים המובילים בישראל הגישו יחד כ-350 עבודות המהווים 60% מסך ההגשות. במבט ראשוני נראה כי זו הולכת להיות תחרות לגדולים בלבד אבל בדיקה מעמיקה יותר מלמדת כי יש יחס ישר בין היקף הפעילות הכספית של המשרדים ברשימת 20 הגדולים לבין היקף ההגשות.
5 המשרדים המובילים בישראל מהווים כ-58% מסך הפעילות הכספית בענף (על פי דירוג יפעת בקרת פרסום מינואר 2011). 5 המשרדים הבאים ברשימה תופסים כ-20% מסך הפעילות הכספית וזה גם היקף העבודות שהוגשו על ידם לתחרות ורשימת המשרדים בין מקומות 11 ל-20 מהווים יחד כ-20% מהיקף הפעילות הכספית ומגישים אף הם עבודות בהתאם למשקלם בענף.
יתרון הגודל - מקאן מגיש 120 עבודות לתחרות הקקטוס
מקאן אריקסון, המשרד הגדול במדינה הגיש לתחרות כ-120 עבודות. המשרד הצהיר לא פעם כי תחרות הקקטוס המקומית נחשבת בעיניו לא פחות מתחרויות פרסום בעולם ואולי אף יותר. עם זאת בענף נשמעות לא מעט טענות ממתחרי מקאן על כך שהמשרד עושה שימוש בגודלו ומנסה לצאת המנצח הגדול של התחרות "בזכות איסוף נקודות בזכיות בארד" (זכייה בארד מקנה נקודה, בכסף 2 נקודות, זהב 3 נקודות וגראנד פרי 5 נקודות) בשקלול הסופי.
באומן בר ריבנאי הגיש כ-75 עבודות כמו גם אדלר חומסקי שהגישו כמות עבודות בסדר גודל דומה. שלמור אבנון עמיחי הגישו 40 עבודות וגיתם BBDO 60 עבודות. ביחד הגישה החמישייה הראשונה 350 עבודות.
5 המשרדים הבאים בטבלה, ממקומות 6 עד 10 שלחו יחד כ- 125 עבודות המהווים 20% מסך ההגשות. יהושע TBWA הגישו 40 עבודות, קבוצת פובליסיס עם 43 עבודות, גליקמן נטלר סמסונוב עם 14 עבודות וזרמון גולדמן עם 28 עבודות. עשרת המשרדים הראשונים מגישים ביחד בסה"כ 475 עבודות, כ-80% מסך ההגשות לתחרות. העשירייה השנייה של ענף הפרסום, דהיינו המשרדים בין מקומות 11 עד 20 (על פי יפעת בקרת פרסום) הגישו יחד כ-125 עבודות.
"יש משרדים ששולחים לתחרויות חוברות השתתפות בעובי של אנציקלופדיית בריטניקה"
כמו בשנה שעברה גם השנה ייעדר מהתחרות משרד הפרסום ראובני-פרידן. "אנחנו מעדיפים להשקיע את האנרגיות שלנו במקומות אחרים. ברגע שהבנו שהזכייה בפרסים הקריאטיביים נהפכה למטרה החלטנו שאנחנו לא במשחק הזה". כך אומר אודי פרידן לאייס ומוסיף, "יחד עם זאת אנחנו מפרגנים לכל האחרים ומחזקים את ידיהם".
פרידן לא מדיר את רגלי המשרד רק מתחרות הקקטוס אלא מוותר גם על שליחת עבודות לתחרויות בחו"ל. "אחרי שהשתתפות בתחרויות בינ"ל נהפכה למדע מדויק של איך לשלוח 8 כרכים על סטריפ בעיתון אנחנו לא משתתפים בזה, גם מהסיבה הפשוטה העלויות העצומות והעובדה שזכייה בחו"ל נהפכה למטרה עצמה ולמרדף נואש של פרסומאים. יש משרדים ששולחים חוברות השתתפות בעובי של אנציקלופדיית בריטניקה על סטריפ וזה מראה את הגיחוך בעניין. אנחנו מעדיפים להתעסק בדבר הבא ולא במה שכבר היה".
בשנה שעברה כזכור יצא מקאן אריקסון הזוכה הגדול עם 38 פרסי קקטוס, ובהם 2 פרסי 'גרנד קקטוס' בתחום האינטרנט והמודעות. יהושע TBWA וגליקמן נטלר סמוסנוב סיימו את התחרות ללא פרסים ושלמור אבנון עמיחי ששלחו רק כ-40 עבודות סיימו עם 21 פרסים. עוד במפתיעים היו שמעוני פינקלשטיין ברקי עם קקטוס זהב עבור LG.
- 12.מייקל ג'ורה 28/03/2011 10:15הגב לתגובה זונכון. התחרויות האלו הפכו למבישות גם בארץ וגם בעולם אבל זו לא הסיבה שראובני פרידן לא מתמודדים בהן. הסיבה היא שהמשרד הזה מיצר עבודה מביכה בכל קנה מידה (להעביר את דביר הוא קמפיין מלפני שנתיים ומאז הוא רק הולך ומתדרדר). האפ"י שאתם כל כך אוהבים להתהדר בו, לא פחות מגוכח ואין קשר בינו לבין אפקטיביות אמיתית.
- 11.אבי 28/03/2011 07:30הגב לתגובה זולמה שראובני לא ישלחו את היצירות המופתיות שלהם- מי עדן ,אלבר, תפוזינה, עוף טוב פורץ הדרך אין ספק שמדובר באחת השנים המשובחות של המשרד המדהים הזה
- 10.דניאל 27/03/2011 20:07הגב לתגובה זואולי אודי פרידן הוא לא הכי פופולרי אבל כל מילה בסלע, כבר חמש שש שנים כל מה שמעניין את הקראיטיב בישראל הן תחרויות קיקיוניות בדרום אפגניסטן, את כל מאמצי המישרד הם מפנים לטמטום הזה. תעשיית קומוניקטים תומכת בהם כאילו מדובר בסלון האווירי בפריז. את מי זה מעניין שעשיתם מודעה בפוטו שופ סטייל ארכייב ושלחתם, כשזה הופך לליבת העבודה זו בעייה. אודי כל הכבוד.
- 9.כמה מדויק, ככה מוריד את המסכה מעל הענף (ל"ת)נביא זעם, אבל נביא 27/03/2011 19:49הגב לתגובה זו
- 8.לא ידעתי שיש 27/03/2011 18:07הגב לתגובה זולכל המשרדים פה ביחד אי אפשר לקרוא משרד פרסום נורמלי אחד.
- 7.תיקי פור 27/03/2011 17:59הגב לתגובה זו1. לעשות מיליונים על תרגום פרסומות מחו''ל 2. להצליח לאכול למנהלי שיווק את הראש עד שהם מוסרים לידיו את כוווווללל התקציב השנתי 3. להרוס עד יסוד מותגים מצליחים 4. לא לדעת לפרגן לאף אחד בתחום ומחוצה לו 5.לא לראות איש ממטר לסיכום ,עדה יונת רועדת שתקח לה את הנובל .יא מדען אחד !!
- 6.אודי פרידן מגוחך 27/03/2011 17:15הגב לתגובה זונמאס מהתבייכנות שלו מה לעשות שחיים בהן לא עומד בקריטריון
- 5.אוסקר 27/03/2011 16:53הגב לתגובה זואו שלדעתכם שמעוני פינקלשטיין טובים מיהושע וגליקמן.....
- ערן 27/03/2011 23:26הגב לתגובה זועבר ליהושע. עונה לך על השאלה?
- 4.אחד שזכה 27/03/2011 16:32הגב לתגובה זותאמינו לי הייתי שם יש לי שניים בארון זה חארטה. החודש הייתי באירוע של חברת ביטוח שאנחנו מייצגים וראיתי את הסרט שההיא הציגה באירוע השקה - איזו רמה!!! תלת מימד, קריאייטיב, חזון ופתאום קלטתי.. אנחנו ממש לא נמצאים בחוד החנית רחוק מאוד מזה אנחנו לא חדים, לא קריאטיבים, לא חדשנים, לא אסטטים אנחנו בגדול ממחזרים קלישאות! למחרת כינסתי את המשרד - 2 הלכו הביתה עוד באותו הבוקר והאחרים הבינו שהם לא בכיוון..
- 3.אודי פרידריך 27/03/2011 16:19הגב לתגובה זומתקמצן על לשוח את העובדים שלך לקאן?
- 2.דרור 27/03/2011 15:58הגב לתגובה זוכמה שהוא מדויק. הפרסים הללו זו תעשייה אומללה של מנהלי קריאייטיב שמודדים את גודל ה-XXX עם כמה שיותר סרטי מדידה. זה לא האם הקריאייטיב טוב או לא, זה מי יודע להגיש כמו שצריך ולקבמן בפוליטיקה (כן, גם בעולם). עד כדי כך התעשייה הזו של פרגון עצמי הפכה מגוכחת, שתופעות כמו המזבלה והפנתיאון הפכו למושא של מרדף של מנהלי קריאייטיב. אתם ירדתם מהפסים?! מה זה משנה אם פירגנו לך במזבלה או לא? למי זה משנה? מה זה אומר לעזאזאל? אתם מביכים את עצמכם ואת הענף עם המרדף האומלל הזה אחרי הכרה. חפשו הכרה מהלקוחות ומקופות המכירה. בניגוד לכל טקסי פרס אחר, פה אין לזה שום משמעות. את הצופים בקולנוע מעניין מי זכה באוסקר ללקוחות שלנו מעניין את הישבן מי זה בקקטוס ואת מי פרסמו בארכייב. זה בראש לנו בלבד. היחידים שזה מעניין אותם אלה מנהלות פרסום שמחפשות תירוץ לסוע לקאן. מילה אחרונה- כמה אירוני שאודי פרידן הוא חלק מהשעמומון שנקרא 'ראובני פרידן IPG'. מדובר בחייה שלא נותנת דרור אמיתי ליכולות שלה. אם אודי היה מקים מחר את 'פרידן' ועושה כל מה שעולה לו בראש הוא היה חיית פרסום בינלאומית.
- 1.הכד סדוק לגמרי (ל"ת)אודי 27/03/2011 15:55הגב לתגובה זו
- דן 27/03/2011 18:40הגב לתגובה זוכל הפרסומות הכי טובות שהקהל הישראלי אוהב ובגללו הפרסומת מצליחה - לא עומדות בקריטריון של הקקטוס מאז ששינו אותו. נהיה ערב של קמפיינים זניחים שאפילו המז"פ לא יזהה
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
