פרסום ראשון

תחת מתקפה: למרות הנסיון לפוצץ את צינור הגז ממצרים לישראל, אספקת הגז נמשכת כסדרה

כמו בסרט פעולה חמושים השתלטו על עמדה לאורך הצינור והטמינו מטען, לפי דיווחים - תקלה בשעון העצר מנעה את הפיצוץ. מניית אמפל מגיבה בעצבנות
אריאל אטיאס | (17)

פורסם לראשונה בשע 12:20; עדכון אחרון בשעה 14:40

צינור תחת מתקפה. בפעם השנייה בחודשיים האחרונים אנשים חמושים ניסו לפוצץ את צינור הגז המצרי בסיני ובכך לקטוע שוב את אספקת הגז ממצרים לישראל ולירדן.

בצהרי יום ראשון נודע, כי בשל נסיון הפיגוע בצינור המצרי הופסקה ההזרמה בצינור הפנים מצרי שהביאה לירידת לחץ, מאחר ובצינור לישראל היה גז נוצרה הקטנה זמנית של הכמות והפסקה רגעית בזרימה. מחברת מרחב, המחזיקה במניות EMG, נמסר: "הכמויות כעת חוזרות לכמות המקורית".

על-פי דיווח 6 אנשים חמושים הכריעו לפנות בוקר (א') שומר בודד במסוף הגז 'אל סביל' (El-Sabil), יישוב הממוקם ממערב לעיר הצפונית 'אל עריש', בסיני. בסצנה שנראית כאילו לקוחה מהסרטים, רעולי הפנים טמנו חומרי נפץ בתחנה וברחו מהאזור. אך שעון העצר המחובר לחומר כשל וחיילים הצליחו לנטרל את המטען.

אין זו הפעם הראשונה מאז אירע הפיצוץ בצינור הגז המצרי ב-5 בפברואר שהצינור המצרי נתון להתקפה. ב-2 במארס התרחשו חילופי אש בין מאבטחים של מתקן הגז במצרים לבין טרוריסטים. באירוע לא נפגעו אנשים או נגרם נזק אך בשעתו ספקית הגז המצרית EMG, בה שותף איש העסקים יוסי מימן וחברת אמפל, החליטה לדחות את אספקת הגז למועד לא ידוע.

אספקת הגז ממצרים לישראל חודשה ב-16 במארס לאחר 39 יום, לאחר שהופסקה עקב פיגוע חבלני בצינור המוביל את הגז לירדן, אך גם העברת הגז לישראל הופסקה.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    שמעון 28/03/2011 08:38
    הגב לתגובה זו
    אתם לא חושבים רק תשובה מרביח מכל זה
  • 15.
    ביבי זבל!!! (ל"ת)
    אא 27/03/2011 17:06
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    מ.ב.י 27/03/2011 16:49
    הגב לתגובה זו
    חבל לדבר איתם.יש להם סעיף אוזנים? וסעיפי ועוד
  • 13.
    ציון שמאי 27/03/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
    חברי הכנסת הנכבדים,ביום רביעי הקרוב אתם תצביעו על חוק ששנסקי אנא ראו לנגד עינכם בעתיד הקרוב וזהלגמרי מוחשי שלא יזרום גז מצרי שנשען על קצה רצוץ,ורקגז משלנו יציל את המצב,לכו עם המשקיעים שלנו המדינהוהמשקיעים יצאו נשכרים.
  • 12.
    המזהיר 27/03/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    צודק מבין עינין..משענת קנה רצוץ.שיקראו חברי הכנסת לפני ההצבעה במליאה..אתה הבנת את זה ח" כ(זמני) שאמה? את הבנת את זה ח" כ(עיתונאית קטנה) יחימוביץ?? אתה הבנת את פרופ ששינסקי(אולי עשר בכלכלה אבל מספיק בקושי ביחסים בין לאומיים וראייה אסטרטגית)? לשטייניץ אני לא פונה....הוא עסוק בשאלה הפילוסופית של להיות או לא להיות....
  • 11.
    תשואה מעולה 27/03/2011 13:51
    הגב לתגובה זו
    ב' ב8.5% צמוד מדד זו אחת ההשקעות הטובות ביותר שיש היום.
  • 10.
    בר 27/03/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    על מנת לעקב את פרוייקט תמר עד שיתברר המצב המשפטי של הרשיונות. אחרת כול פעם הממשלה תשנה את ההסכמים. עדיף עכשיו שאפשר להפעיל לחץ. לפני שיושקעו עוד ועוד כספים.
  • 9.
    בלש גשש 27/03/2011 13:38
    הגב לתגובה זו
    שישינסקי שטייניץ מימן ודומיהם הם בעצם סוכנים מצריים שהושתלו אצלנו בשביל לקעקע את יסודות המדינה. לא צריך רעידת אדמה עם החבורה הזאת בשלטון.האמת מתחילה להתגלות לאט לאט.
  • 8.
    לא ברור שהסיכון גדל? 27/03/2011 13:34
    הגב לתגובה זו
    עד עכשיו אנחנו ישבנו על חבית חומר נפץ ועכשיו אנחנו יושבים על חומר נפץ נפט וגז
  • 7.
    gg 27/03/2011 13:22
    הגב לתגובה זו
    לשים את הפודל לישמור על הצינור
  • 6.
    לוחם בבריגדה 27/03/2011 13:16
    הגב לתגובה זו
    זה כמו לסמוך על חולות נודדים שטובעים בהם עד שנעלמים. אותו דבר היה גם כשהייתי בבריגדה במדבר המערבי במלחמת העולם השנייה. מלפנים היו הנאצים של רומל ומאחור היו המצרים שריגלו בשבילו מתוך הכוחות הבריטים. אנשים לא זוכרים שאז קמה במצרים תנועה אוהדת לנאצים ששאפה שרומל יינצח ויחסל גם את היהודים בפלשתינה א" י. בין שורותיה היה גם אנואר סעאדת ז" ל ששינה יותר מאוחר את דעתו בקשר ליהודים. שיקחו את הגז שלהם ויתחבו אותו ל.......... לא צריך אותם. ישראל הפכה למעצמת אנרגיה שמתחילה בקרוב לייצא גז וגם נפט. ההפתעה הגדולה ממש מעבר לפינה.
  • 5.
    לסתמך 27/03/2011 13:10
    הגב לתגובה זו
    על המצרים .....ראו צדקיהו מלך ישראל שסמך על עזרה ממצרים וגרם לחורבן בית 1 ! מנהיגי ישראל עוורים לא רוצים לראות את המציאות לא בעבר ולא בהווה !
  • 4.
    אא 27/03/2011 13:05
    הגב לתגובה זו
    גם ביבי שרים חכ" ים שתמכו ואזרחים שעודדו
  • מימן ניהל קמפיין להלאמה של שדות הגז בישראל (ל"ת)
    מגיע לו הוא מנוול 27/03/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אוברל 27/03/2011 13:03
    הגב לתגובה זו
    אחרת היא כבר הייתה מתרסקת
  • 2.
    ישראמקו רציו מודיעין 27/03/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    די לזרים הבלתי יציבים הללו יש לנו את שלנו
  • 1.
    מבין עינין 27/03/2011 12:47
    הגב לתגובה זו
    הכל על כרעי תרנגולת.. מתי תבינו שהמצרים הם משענת קנה רצוץ..אפילו הנביא ירמיהו ראה את זה לפני 2500 שנה......תנו קרדיט לכחול לבן...ששניסקי לא ששניסקי שטייניץ....הם קצרי ראייה..ואתם????
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.