לאומי: "רמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות תתמוך בשוק המניות"
בשבוע מסחר מקוצר חתמה הבורסה בתל אביב שבוע מסחר חיובי עם סיומת שלילית על רקע המצב הביטחוני. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר בעלייה של 1% ואילו מדד ת"א 75 הוסיף 1.8%.
בסקירתם השבועית, רואים הבנקים הגדולים סיכון באי הודאות הביטחונית לאחר ההסלמה אתמול (ה') בדרום הארץ אך גם רואים לחיוב את הרגיעה בשווקים הגלובליים ואת נתוני הכלכלה הישראלית החזקה כפי שהתבטאו במדד המשולב למשק שפורסם השבוע ולפיו עלה המדד לחודש פברואר ב-0.4%, נתון המראה על צמיחה מהירה גם ברבעון הראשון של שנה הנוכחית.
כלכלני בנק פועלים לא התרגשו מהאירועים בדרום וציינו כי:"אנו מעריכים כי לפי שעה מדובר באירועים בעלי השפעה מזערית, אם בכלל, על הכלכלה, ולכן לא צפויה השפעה מהותית בעטיים על שוק המניות המקומי". באשר להמשך הדרך המליצו שם: "אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי בטווח הארוך, עם חשש להמשך התנודתיות ואי הודאות בטווח הקצר, מה שמגדיל את רמת הסיכון בהשקעה המנייתית, בעיקר ללקוחות בעלי תיקים לטווח של חודשים ספורים".
פרסום כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "האירועים הביטחוניים האחרונים עלולים להעיב על מגמת המסחר בשבוע הקרוב". אך מסיימים באופטימיות: "עם זאת, השפעתם השלילית של תנאי הרקע הגלובאליים נחלשה לעת עתה. בטווח הארוך, נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי".
שוק האג"ח
שבוע המסחר בשוק האג"ח הממשלתי התאפיין במגמה מעורבת כאשר המצב הבטחוני שיחק תפקיד גם כאן, כאשר אגרות החוב הצמודות רשמו ירידה של 0.15% והשקליות בריבית קבועה איבדו 0.2%. בבנק לאומי ציינו כי גם השבוע עלו הציפיות האינפלציוניות לשנה קדימה כפי שהן משתקפות מעסקאות OTC והן עומדות על כ- 3.55% לעומת 3.45% בסוף השבוע הקודם. בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, נשרמה מגמה חיובית לאור קיפאון בהנפקות חדשות.
בציפייה לעתיד מציינים כלכלני הלאומי כי: "המשך רמת אי הוודאות בטווח הקרוב הן בזירה המקומית והן בזו הגלובאלית עלולה להעיב על חלקו הארוך של עקום התשואות. בנוסף, חלקו הקצר מספק עדיין תשואה ריאלית שלילית".
לדבריהם: "אנו סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות. מבחינת תמהיל השקעה, אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי". גבי שוק הקונצרניות כותבים בבנק לאומי: "להערכתנו, בשל צמצום המרווחים מאגרות חוב ממשלתיות, הסיכון הכרוך כיום בהשקעה באגרות חוב קונצרניות גבוה. על כן, יש להגביל השקעה באגרות חוב בעלות טווח לפדיון של עד 4 שנים".
- 6.העקרב 26/03/2011 19:12הגב לתגובה זוככל הניראה השבוע הפריצה הגדולה של פלוריסטם ואקסטיאל דיעה אישית........וכמובן רציו אבנרוטבע......
- 5.ברוך 26/03/2011 16:01הגב לתגובה זואני מקווה שביום ראשון יהיו עליות חזקות בכל הניירות שב100 והציבור לא צריך לדעתי להיכנס לפניקה שהאנליסטים גורמים וכל זאת מבחינה אינטרסנטית בראש ובראשונה אנו שחקני הבורסה צריכים ממש להיתעלם מהם ואז יטב לכולם כמו כן הציבור לא צריך להיתרגש מירי כזה או אחר שימו לב בכל העולם יש עליות אפילו שביפן היה צונמי כאן בישראל החברות מראות רווחים יפים ועלינו רק לעלות למעלה חזק וכל השורטסטים שילכו לחפש פריירים במקום אחר ולא בבורסה הישראלית
- 4.בנק הפועלים 25/03/2011 22:32הגב לתגובה זולקוחותיו העשירים של בנק הפועלים מרוכזים בגוש דן,לכן אינו מתרגש שתושבי אשקלון, שדרות, באר שבע,אשדוד במקלטים והילדים לא לומדים. כאשר טילי סקאד יהרסו את הסיטי של תל אביב, וביתה של שרי האריסון יושמד בפגיעה ישירה,אולי בבנק הפועלים יתחילו להבין ששדרות ואשדוד הם גם בישראל.
- 3.כלכלן בבית השקעות 25/03/2011 17:55הגב לתגובה זובגלל עליית הריבית ערך האיגרות השקליות ירד והמשקיעים יספגו הפסדי הון הפתרון הוא שורט על השחרים (יש תעודות סל שורט שחר )
- 2.טל 25/03/2011 17:47הגב לתגובה זוכל פעם הם באיחור אחרי הארועים .בקיצור תעשו ההפך
- 1.משוגע 25/03/2011 14:48הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנקים אני מאמין להם ב100 אחוז.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, יספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
