לאומי: "רמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות תתמוך בשוק המניות"
בשבוע מסחר מקוצר חתמה הבורסה בתל אביב שבוע מסחר חיובי עם סיומת שלילית על רקע המצב הביטחוני. בסיכום שבועי מדד המעו"ף סגר בעלייה של 1% ואילו מדד ת"א 75 הוסיף 1.8%.
בסקירתם השבועית, רואים הבנקים הגדולים סיכון באי הודאות הביטחונית לאחר ההסלמה אתמול (ה') בדרום הארץ אך גם רואים לחיוב את הרגיעה בשווקים הגלובליים ואת נתוני הכלכלה הישראלית החזקה כפי שהתבטאו במדד המשולב למשק שפורסם השבוע ולפיו עלה המדד לחודש פברואר ב-0.4%, נתון המראה על צמיחה מהירה גם ברבעון הראשון של שנה הנוכחית.
כלכלני בנק פועלים לא התרגשו מהאירועים בדרום וציינו כי:"אנו מעריכים כי לפי שעה מדובר באירועים בעלי השפעה מזערית, אם בכלל, על הכלכלה, ולכן לא צפויה השפעה מהותית בעטיים על שוק המניות המקומי". באשר להמשך הדרך המליצו שם: "אנו ממשיכים להחזיק בדעה חיובית בנוגע לשוק המניות המקומי בטווח הארוך, עם חשש להמשך התנודתיות ואי הודאות בטווח הקצר, מה שמגדיל את רמת הסיכון בהשקעה המנייתית, בעיקר ללקוחות בעלי תיקים לטווח של חודשים ספורים".
פרסום כלכלני בנק לאומי מציינים כי: "האירועים הביטחוניים האחרונים עלולים להעיב על מגמת המסחר בשבוע הקרוב". אך מסיימים באופטימיות: "עם זאת, השפעתם השלילית של תנאי הרקע הגלובאליים נחלשה לעת עתה. בטווח הארוך, נתוני הכלכלה הריאלית החזקים של המשק הישראלי, ורמת המחירים הנוחה אליה הגיעו שערי המניות כפי שמשתקף מהמכפילים, צפויים לתמוך בשוק המניות המקומי".
שוק האג"ח
שבוע המסחר בשוק האג"ח הממשלתי התאפיין במגמה מעורבת כאשר המצב הבטחוני שיחק תפקיד גם כאן, כאשר אגרות החוב הצמודות רשמו ירידה של 0.15% והשקליות בריבית קבועה איבדו 0.2%. בבנק לאומי ציינו כי גם השבוע עלו הציפיות האינפלציוניות לשנה קדימה כפי שהן משתקפות מעסקאות OTC והן עומדות על כ- 3.55% לעומת 3.45% בסוף השבוע הקודם. בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, נשרמה מגמה חיובית לאור קיפאון בהנפקות חדשות.
בציפייה לעתיד מציינים כלכלני הלאומי כי: "המשך רמת אי הוודאות בטווח הקרוב הן בזירה המקומית והן בזו הגלובאלית עלולה להעיב על חלקו הארוך של עקום התשואות. בנוסף, חלקו הקצר מספק עדיין תשואה ריאלית שלילית".
לדבריהם: "אנו סבורים כי קיימת העדפה להשקעה באגרות חוב ממשלתיות במח"מ בינוני בשל התשואה השוטפת הסבירה אותן הן מספקות. מבחינת תמהיל השקעה, אנו ממליצים על אחזקה מאוזנת בין האפיק הצמוד לזה השקלי". גבי שוק הקונצרניות כותבים בבנק לאומי: "להערכתנו, בשל צמצום המרווחים מאגרות חוב ממשלתיות, הסיכון הכרוך כיום בהשקעה באגרות חוב קונצרניות גבוה. על כן, יש להגביל השקעה באגרות חוב בעלות טווח לפדיון של עד 4 שנים".
- 6.העקרב 26/03/2011 19:12הגב לתגובה זוככל הניראה השבוע הפריצה הגדולה של פלוריסטם ואקסטיאל דיעה אישית........וכמובן רציו אבנרוטבע......
- 5.ברוך 26/03/2011 16:01הגב לתגובה זואני מקווה שביום ראשון יהיו עליות חזקות בכל הניירות שב100 והציבור לא צריך לדעתי להיכנס לפניקה שהאנליסטים גורמים וכל זאת מבחינה אינטרסנטית בראש ובראשונה אנו שחקני הבורסה צריכים ממש להיתעלם מהם ואז יטב לכולם כמו כן הציבור לא צריך להיתרגש מירי כזה או אחר שימו לב בכל העולם יש עליות אפילו שביפן היה צונמי כאן בישראל החברות מראות רווחים יפים ועלינו רק לעלות למעלה חזק וכל השורטסטים שילכו לחפש פריירים במקום אחר ולא בבורסה הישראלית
- 4.בנק הפועלים 25/03/2011 22:32הגב לתגובה זולקוחותיו העשירים של בנק הפועלים מרוכזים בגוש דן,לכן אינו מתרגש שתושבי אשקלון, שדרות, באר שבע,אשדוד במקלטים והילדים לא לומדים. כאשר טילי סקאד יהרסו את הסיטי של תל אביב, וביתה של שרי האריסון יושמד בפגיעה ישירה,אולי בבנק הפועלים יתחילו להבין ששדרות ואשדוד הם גם בישראל.
- 3.כלכלן בבית השקעות 25/03/2011 17:55הגב לתגובה זובגלל עליית הריבית ערך האיגרות השקליות ירד והמשקיעים יספגו הפסדי הון הפתרון הוא שורט על השחרים (יש תעודות סל שורט שחר )
- 2.טל 25/03/2011 17:47הגב לתגובה זוכל פעם הם באיחור אחרי הארועים .בקיצור תעשו ההפך
- 1.משוגע 25/03/2011 14:48הגב לתגובה זוכל הכבוד לבנקים אני מאמין להם ב100 אחוז.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
