דעה

השבתת הלימודים בדרום - מתן עדיפות לצד התקשורתי

יער גדיש סבור כי ההחלטה להשבית את הלימודים בדרום הארץ, מונעת משיקול שגוי: "ראשי הערים רצו לפרוץ לתקשורת הארצית ולקבל חשיפה"
יער גדיש | (10)

החלטת ראשי הערים בדרום הארץ להשבית את הלימודים בעקבות ירי הרקטות מרצועת עזה, מעידה על טעות בשיקול הדעת ובמתן עדיפות לשיקולים תקשורתיים ופוליטיים הבאים על חשבון פגיעה בשגרת חייהם של תושביהם.

ראש עירייה הינו שחקן פוליטי בזירה המוניציפאלית, מובן שעליו להראות לתושבים אשר בחרו בו כי הוא נלחם למענם, במיוחד כאשר מדובר בנושא בעל חשיבות רבה כמו בטחון חיי ילדיהם. עם זאת, ראשי הערים שהשביתו הבוקר את הלימודים פעלו כך על מנת לפרוץ לתקשורת הארצית ולקבל חשיפה תקשורתית שאינם מצליחים להשיג בימים רגועים יותר.

יישובי הדרום סובלים כבר שנים רבות מירי רקטות מהרצועה ואינני מקל ראש, חלילה, בפגיעה או בסבל של תושבי עוטף עזה החיים בצילו של הטרור מזה שנים. כמו כן, יכולת העמידה של תושבי עוטף עזה מעידה על חוסן חברתי מעורר הערצה ועל הממשלה ואזרחי ישראל לתמוך בהם ככל שניתן.

לפני כשנתיים ישראל החליטה לפתוח במבצע "עופרת יצוקה" על מנת להשיב את כושר ההרתעה של ישראל ולגרום לראשי ארגוני הטרור להבין שלא ישתלם להם לשגר רקטות לעבר שטחה של ישראל. חמאס חטף מכה קשה ב"עופרת יצוקה" ומאז השקט נשמר באופן יחסי, עד להסלמה של הימים האחרונים.

אם מערכת הביטחון תחליט לפתוח במבצע נוסף בעזה, הדרום צפוי לספוג נפילות רבות של רקטות במשך שבועות וגם לאחר מכן לא ניתן למנוע באופן מוחלט את טפטוף הרקטות.

קציני פיקוד העורף אמרו אמש כי אין מניעה להמשיך את הלימודים במוסדות החינוך בדרום וזה אכן הצעד הנכון, להמשך חיי השגרה. החלטת ראשי הערים להשבית את הלימודים גרמה לכך שהורים רבים לא יצאו לעבוד היום ונשארו עם ילדיהם הקטנים בבית, כך שפרט לפגיעה בשגרת חיי הילדים אשר צריכים לשחק עם חבריהם וללמוד, נפגעה גם שגרת חייהם של ההורים ושל בתי עסק באזור. למרות שהמצב עדין ומורכב מאוד, כל עוד אין מבצע ברצועה, ראשי הערים צריכים לאפשר לתושבים להמשיך בשגרה היומיומית.

אסור לנו לתת לכל טרוריסט קיקיוני שמשגר רקטה להשבית את החיים בדרום או בכל מקום אחר בישראל. כמובן שאסור לזלזל בסכנה הנובעת מכל רקטה או להשלים עם המצב הזה, אך השבתת הלימודים פוגעת ביכולת העמידה של התושבים וביכולת ההרתעה של ישראל.

ראשי הערים צריכים לדעת שההזדמנות לקצור רווח פוליטי באמצעות כותרות גדולות בתקשורת הארצית איננה תחליף למנהיגות ראויה וקבלת החלטות אמיצות. עליהם לזכור שלהחלטות ברמה המקומית יש גם השלכות ברמה הלאומית.

הכותב הוא יועץ התקשורת של השר להגנת העורף, מתן וילנאי

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    מרק 27/03/2011 09:11
    הגב לתגובה זו
    משרת עכשיו אינטרס פוליטי בעצמו ובטוח שהמציא את הגלגל
  • 9.
    גיורא 27/03/2011 09:10
    הגב לתגובה זו
    נראה מה תגיד אז. בינתיים אתה מבלבל במוח ובלי שום מושג
  • 8.
    דוד 26/03/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
    ושהפסקת הלימודים מנעה אסון כבד? סתום את הפה שלך, מי אתה בכלל?
  • 7.
    דן מתא שהיה אתמול ב 25/03/2011 17:04
    הגב לתגובה זו
    המאמר צודק לחלוטין - ולא צריך להפסיק את הלימודים בכל ירי של רקטה קטנה. כשהיו טילים במלחמת המפרץ על המרכז לא ראיתי אותך אומרת משהו.
  • 6.
    אבישג-באר שבעית 25/03/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    קצת מצחיק לקרוא את דברי התוחכה שלך, בהתחשב בעובדה שאינך תושב הדרום ואתה לא נאלץ כמונו לרוץ עם ילדים קטנים על הידיים לממד לפנות בוקר כשהמוסיקה היחידה שנשמעת היא צופר אזעקה ובכי תינוקות. קוראים לזה-פחד-מוות, אדוני הדובר. הגיע הזמן שממשלת ישראל הנכבדה תתחיל להגן על תושביה (בתור התחלה לדאוג למקלטים ולמיגון במוסדות החינוך) ותתחיל לתת גב לראשי הערים במקום להפקיר אותם לבד בשדה הקרב. נראה אותך, פיתום יקר, שולח את ילדיך לגן לא ממוגן אחרי לילה של גראדים. אתה ושולחיך מונעים מאינטרסים פוליטיים לא פחות מראשי העיר, מה שלגמרי טבעי בעיניי. הבעיה האמיתית בעיני היא שלאף אחד מכם אין אומץ לעשות ויתורים טריטוריאליים ולנצור את האש למען שקט ושלום. הירי ההדדי לא מוביל לדבר פרט לעוד אש. אוייבים לא בוחרים. זה מה יש ועם זה צריך להתפשר והשאלה מי התחיל צריכה להשאר בין כתלי גני הילדים הסגורים ובצדק.
  • 5.
    אבישג-באר שבעית 25/03/2011 09:20
    הגב לתגובה זו
    מצחיק לקרוא את הדברים האלה ממי שלא מתגורר באזור שמופגז ושהוא לא יותר מאשר פיתום של השר מתן וילנאי. כאמא לילד בבאר שבע שהגן הפרטי שלו אינו ממוגן, שכבר 3 ימים לא עובדת כי הילד בבית, שהיא ובני משפחתה מתעוררים בבעתה מהאזעקות, חוטפים את הילד מהמיטה כדי לרוץ לממ"ד- אני תוהה מתי לעזעזל תתחיל ממשלת ישראל להגן על תושביה המופגזים, לספק מקלטים, מיגוניות, תמגן את הגנים ובעיקר תשכיל לעשות את הויתורים הנדרשים למען שלום באזור. הירי ההדדי לא מוביל לדבר פרט לירי נוסף.והשאלה -"מי התחיל" מקומה בגני הילדים הסגורים ובצדק. ממשלת ישראל ושריה משאירים את ראשי הערים בדרום לבד במערכה ואחר כך בחציפותם כי רבה מאשימים אותם בפחדנות. אתה מוזמן לבוא לבקר אותנו בדרום ונראה אותך אחרי אזעקהה אחת.
  • 4.
    עומר 25/03/2011 00:07
    הגב לתגובה זו
    אתה לא רק שפל,אתה רדוד ורקוב ! בושה,טפי על מדינת תל אביב..מתי תצאו כבר מהבועה שלכם? תחי מדינת הנגב !
  • 3.
    זו הציניות של התקשורת (ל"ת)
    מירי 24/03/2011 18:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבי גולני 24/03/2011 18:24
    הגב לתגובה זו
    צודק !
  • 1.
    אלעד 24/03/2011 17:12
    הגב לתגובה זו
    אם הייתי ראש העיר הייתי משאיר זאת להחלטת ההורים
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: