בית הדין פסק פיצוי בגובה שש משכורות לעובד עקב פיטורים לאחר הליך שימוע פגום
העובדות
----------------
התובע, ד"ר דוד ברלה (להלן: "העובד") עבד בנתבעת, אורט מכללות (להלן: "המעבידה") כעובד הוראה משנת 1987.
ביום 29.5.08 זימנה המעבידה את העובד לישיבה בה הודיעה לו על סיום עבודתו, בלא שנערך לו שימוע.
לטענת העובד, מנהלו הישיר החל להתנכל לו וקיצץ את היקף משרתו חד צדדית כבר במהלך השנים 2002-2008.
ביום 27.5.08 זומן העובד לפגישה דחופה בלא שצוינה תכליתה. בתחילת הפגישה ציין המנהל, כי אינו מעוניין שהעובד ימשיך בתפקידו וכי עקב "בעיה תקציבית" הוחלט לסיים עבודתו. לקראת סיום הפגישה הודיע המנהל, כי המעבידה מתחייבת לחפש לו תפקיד הולם אחר בתוך 3 שבועות.
לטענת העובד, גם אם אכן, כטענת המעבידה, הפגישה הייתה ישיבת שימוע עסקינן בשימוע למראית עין בלבד. כך, ימים ספורים לאחר הפגישה, מצא העובד בתאו מכתב הנושא התאריך 28.5.08, הדורש מהעובד לאשר קבלתו של מכתב הפטורים. לטענת העובד, בהכתירה את הפגישה כ"שימוע" ניסתה המעבידה ליצור מצג שווא, הגם שלא קיבל זימון לשימוע (בו מפורטים הטעמים לפיטוריו) וממילא, לא ניתנה לו הזדמנות ראויה ואמיתית להיערך מבעוד מועד כנגד פיטוריו ולהשמיע טענותיו.
לאור כל האמור, עתר העובד לקבוע, כי פיטוריו בטלים, ולשבצו לאלתר לעבודה בהיקף משרה מלאה. לחלופין, לחייב את המעבידה לשלם לו פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשיעור 24 משכורות, על בסיס היקף משרה מלאה, ולחלופי חילופין, לחייב את המעבידה ב-24 משכורות בסך 501,360 ש"ח.
מנגד טענה המעבידה, כי הליך הפיטורין, שנמשך חודשים, נעשה כדין מתוך שיקולים ענייניים ובהתאם לשיקול דעתה הניהולי - החלטה שהתקבלה בכובד ראש לאחר שהגיעה למסקנה, כי אינה יכולה להשלים עם התנהלותו של העובד, ולאחר ששקלה בכובד ראש טענותיו בשימוע. עוד טענה, כי לא נפל פגם בהליך השימוע או בהליך הפיטורין. אם, למצער, ייקבע כי נפל פגם אין הוא פוסל ההחלטה. תפקודו הלקוי של העובד הינו שיקול לגיטימי גם בפיטורי צמצום. התביעה לוקה בחוסר תום לב מוחלט, בהעדר ניקיון כפיים, תוך שהעובד מסתיר מידע ומטעה את ביה"ד. לאור הנסיבות, אין מקום לאכיפה.
פסק הדין
----------------
זכות הטיעון הינה זכות יסוד בשיטתנו המשפטית, ופסיקת בתי הדין חזרה והדגישה פעמים רבות את כלליה וחשיבותה. לפגישה מיום 29.5.80 קדמו אירועים שונים ביחסי העבודה בין הצדדים. היקף משרתו של העובד במעבידה הלך והצטמצם משך השנים לבקשת הארגון. גם יחסי העבודה בינו לבין מנהלו, כך גם עפ"י גרסתו, לא נטולי הדורים היו. בית הדין השתכנע, כי העובד ומנהלו ידעו מה מטרת הפגישה. כטענת העובד עצמו, ביום 27.5.08 זומן לפגישה דחופה בלא שצויינה תכליתה. העובד סרב להשתתף בפגישה ללא נציג הארגון. מנהל העובד הודיע כי אם לא יגיע יראה הדבר כסירוב מצד העובד, וסרב למסור לו את תוכן הפגישה. אם סרב העובד להגיע לבדו הדעת נותנת כי ידע את תכליתה. בנוסף, כותרת מכתבה של המעבידה היא "המשך העסקה", ובשורה הראשונה לו מביעה היא התנגדותו של העובד להפסקת עבודתו מכתב שנשלח גם לעובד, אשר לא הציג מכתב שלו המגיב למכתבה של המעבידה.
השימוע הוא הליך שבו ניתנת הזדמנות לעובד, לפני קבלת החלטה ניהולית משמעותית בעניינו (פיטורים או כל שינוי משמעותי אחר בשל קיצוצים, בעיית ביצועים, או אחרת), להשמיע את טענותיו בעניין זה בפני הגורם המחליט, כדי שישפיע בטרם ההחלטה המתגבשת. עקרון השימוע נקלט מתחום המשפט הציבורי- מנהלי, אך הוחל ומושרש גם במשפט העבודה וביחסי עבודה. בית הדין שוכנע, כי העובד ידע היטב את מטרת הפגישה, וכי עתיד לידון בה המשך עבודתו במעבידה. יתר על כן, הרקע לפגישה היה התנהלות משך זמן ממושך סביב היקף משרתו שצומצם, וקשיים תקציביים שחייבו היערכות שונה. לא נעלמה מעיני בית הדין גם מערכת היחסים בין העובד למנהלו, שאף עפ"י גרסתו, היו אלו יחסים בהם התנהגותו הייתה מרדנית ותוך התנגדות למנהליו. אף מצב דברים זה היה נהיר לעובד. ההחלטה התקבלה לאחר התנהלות ארוכה בין הצדדים ופגישת שימוע בה ניתן לו להשמיע את דברו. עוד לאחר הדברים נעשה מאמץ למציאת עבודה חלופית לעובד, אף כי אין חולק כי לא הלמה את כישוריו. במצב דברים זה ועל רקעו, לא היה מנוס בידי המעבידה אלא להפסיק עבודתו. עם זאת קבע בית הדין, כי הליך השימוע לא התנהל כהלכתו ונפלו בו לא מעט פגמים.
תהליך שימוע, שומא עליו כי יחל בהודעה מסודרת לעובד. יש להודיעו מראש ובכתב כי נשקלים פיטוריו ולפרט העילות לכך. זאת ועוד, על מעביד ליתן בידי העובד שהות מספקת להיערך לשימוע והזדמנות להשמיע את נימוקיו לשלילת הכוונה לפטרו. ההזמנה תתעד בקצרה הרקע לתהליך והסיבות לקיומו וכן רשימת מסמכים שיוצגו בהליך, ככל שיש כוונה להציג/להסתמך על מסמכים. ניהול ההליך צריך שיתקיים בתום לב. ההחלטה על הפיטורים לא תתקבל לפני קיום השימוע, אלא יש לקיים את השימוע בתום לב. מנהליו של העובד צריכים לשמוע את נימוקיו, לשקול אותם ורק לאחר מכן להגיע להחלטה. הליך ראוי יהיה כזה בו יוקדש זמן לשמיעת דברי העובד בשימוע, ולאחר מכן לדיון ולבחינה מעמיקה של הדברים. כך ראוי, כי מכתב הפיטורין יכלול הטעמים שנשקלו לכך.
הגם ששוכנע בית הדין, כי משך תקופה ידע העובד כי קיימים קשיים תקציביים של ממש בהמשך העסקתו וכי היקף משרתו הולך ומצטמצם, וכי היו שיקולים נוספים בדבר יחסיו עם מנהליו שהעובד היה ער להם עדיין לא פעלה המעבידה כמתחייב מהליך שימוע תקין. העובד לא קיבל הודעה מראש, תוך מתן שהות להיערכות. מעבר לכך, לא פורטו בפניו בברור העילות לפיטוריו. הגם שאלו ידועות, יש מקום לפרטן, תוך אזכור המסמכים שיוצגו בשימוע ככל שיוצגו. כמו כן, מכתב הפסקת העבודה נשא את התאריך 25.5.08, היינו הוכן עוד קודם לשימוע. אמנם מכתב הפיטורים נמסר בידי העובד רק לאחר הפגישה, היינו לאחר קיום השימוע, ואולם לא ראוי היה להכינו מראש, ויש בכך כדי לפגוע ולו במראית קיום ההליך בתום לב.
לאחר שבית הדין שקל את הפגמים דלעיל בקיום ההליך, לא שוכנע כי אלו יאיינו את תוצאותיו. לא זה המקרה בו יובילו הפגמים לבטלות ההחלטה. הגם שהיה על המעבידה לזמן העובד כדבעי לשימוע כמתחייב מהפירוט דלעיל, ידע העובד על מטרת הפגישה ומבעוד מועד. ממילא, בפגמים שנמצאו לא היה כדי לאיין היותה של הפגישה, שימוע. משקל גם יש ליתן לטענת השיהוי שבפי המעבידה. בית הדין שוכנע, כי תוכנה ומטרתה של הפגישה ביום 29.5.08 היו ברורים לצדדים. יתר על כן, היא היוותה חלק מתהליך ממושך של צמצום משרת העובד והתנהלותו מול מנהליו, עד שהובילה לפיטוריו.
נוכח הפגמים שנפלו בתהליך, קבע בית הדין, כי על המעבידה לפצות את העובד בסך של 6 משכורות בהתאם לשכרו האחרון עובר לפיטוריו. משטיעוני העובד נשקלו, ודאי אין עסקינן בפגם שיהא בו להצדיק אכיפת יחסי העבודה, משעלה מהתנהלות העובד כי לא יהא טעם פרקטי-תכליתי בכך.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
