תחזית שלילית ללווים: במריל לינץ' עדכנו תחזיות; הריבית תזנק השנה ל-4%

כלכלני הבנק האמריקני טוענים שעליית האינפלציה תחייב את בנק ישראל להמשיך ולעלות את הריבית - מהר יותר ממה שצפו תחילה
אריאל אטיאס | (11)

האינפלציה בישראל תחייב את בנק ישראל להעלות את הריבית השנה בצורה מהירה וחדה יותר, כך צופים היום כלכלני מריל לינץ' שעדכנו את תחזית הריבית לשנת 2011.

במריל לינץ' צופים שריבית בנק ישראל תעמוד על רמה של 4% בסוף 2011, זאת לעומת תחזית קודמת מפברואר השנה שהריבית בסוף 2011 תסתכם ב-3.25%. "ציפיות האינפלציה הגבוהות ביחד עם ההפתעה בגובה הנוכחי של האינפלציה מצריכים העלאת הריבית והמשך הידוק המדיניות המוניטארית של בנק ישראל", כתבו הכלכלנים.

הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון קפצו מרמה של 3% בדצמבר ו-3.3% בינואר לרמה של 3.8% בחודש פברואר. שיעור האינפלציה במהלך 12 החודשים האחרונים, אשר כבר עתה עומד על 4.2%, גבוה בהרבה מהגבול העליון של יעד האינפלציה (1%-3%) וחלק מהכלכלנים חוששים שהאינפלציה תמשיך לעלות ותגיע אף לרמה של 5%.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    Z 23/03/2011 23:32
    הגב לתגובה זו
    עליית הריבית צריכה להיות צמודה לעליית הריבית בארצות הברית.הידוק מוניטרי אפשר להשיג במספר אפשרויות. אג" ח ממשלתיות מיועדות צמודות במח" מ ארוך לקרנות הפנסיה בלבד כנגד תגמולי הגז.
  • 8.
    י 23/03/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
    היא השטן הכי גדול עלי אדמות
  • 7.
    לא בטוח שהם יודעים על מה הם מדברים (ל"ת)
    זהר 23/03/2011 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דוד 23/03/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    את מי זה משרת התחזיות שלהם, מה הם מחדשים, למה דוקא להם אתם נותנים במה, מה זה מעניין את הציבור. הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו שזה משרת אינטרס אישי ופרטי של בית ההשקעות הזה.
  • Z 23/03/2011 23:51
    הגב לתגובה זו
    מה שכתבת נראה נכון לחלוטין. טוב שפישר לא מתייחס אליהם.
  • 5.
    אנונימי 23/03/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
    למה שלא תפתח עסק משלך ותחליף דולרים בשאר יציג? אז כולם יבואו אליך. ויש לי עוד רעיון לעסק - ישן אבל בינתיים אין עליו פטנט: תקנה ביצים טריות בשקל, תבשל אותם במיים ותמכור אותם בשקל. ככה לא הפסדת כלום, אבל הרווחת מיים שבישלת בהם ביצים.
  • 4.
    אחד העם 23/03/2011 15:03
    הגב לתגובה זו
    אני שב ומזהיר - רמי לוי, דלק נדל,ן, ישראמקו, דיסקונט ופרוטליקס. חכמים הזהרו ברכישותיכם . ברכה והצלחה
  • 3.
    ירון-כלכלן 23/03/2011 15:00
    הגב לתגובה זו
    את האינפלציה.ולצנן את שוק / בועת הנדלן.
  • באיזה אוניברסיטה למדת כלכלה? צריך לסגור אותה (ל"ת)
    Z 23/03/2011 23:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דוד 23/03/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    1.מה היה בעבר קנו ומכרו בתים סחורה כל דבר צמוד לשער היציג ל-$ האומנם עכשיו שונה ותוקן גם לשקל 2.אך למה בנקים,חברות, וכל הפושעים במניהם כולל דואר לא ביציג{בקונה ומוכר החפרש רציני מאוד 3.מוסדות מוכרים ורצינים כמו בנקים חברות חובה וחייב שאמור להיות הפרש סמלי וקטן ביותר לא יעבור 1%אך מדינה שלנו הכל חייב הוראה כדי למנוע שוד ציבור
  • 1.
    קובי 23/03/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
    יגיע בסוף 2011
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.